לכאורה, העניין הוא רק שישה מנדטים לימינה. התרגיל של הרב חיים דרוקמן, בהשראת רבותיו האב והבן קוק, לדחוף לחזית את נפתלי בנט ואיילת שקד כחוליה מחברת לציבור החילוני ו"להתנחל בלבבות" הסתיים בהתרסקות. לא היה צורך בעידודה של "ארץ נהדרת" כדי להבין שבנט הוא פרחח מתייהר, שקד היא רובוטית ושניהם חולות נודדים מהפח אל הפחת.
כל זמן שהמתנחלים היו זקוקים לנתניהו כדי לקדם את תהליכי הסיפוח וההדתה הם היו עפר לרגליו. דרוקמן נלווה לנתניהו בכמה ממסעות הבחירות שלו במגזר, נצפה יושב בשורה הראשונה ומאותת לציבורו 'ממני תראו וכך תעשו'. עד כדי כך האיתות היה עוצמתי שהוא לכאורה העביר מנדטים (אומרים שלושה-ארבעה) לליכוד. בניגוד לאריה דרעי, שניהל בחוכמה את החבירה לנתניהו וגיבש זהות מזרחית עצמאית כנדבך לצד הליכוד, בימינה נתנו לו לדרוך עליהם.
משרד הביטחון לבנט הפך אותו לבדיחה ומי אם לא השליח לדבר עבירה של נתניהו, נתן אשל, הציב את דרוקמן בעמדת השליח לדבר התעייה. בן־גביר נעלב מכך שימינה פסלה אותו מטעמים עדתיים. אשל, שרצה את בן־גביר בפקודת נתניהו, הרגיע אותו ("בנט בדרך לחבור לגנץ, זה בטוח") ובין השאר סיפר לו כי "אמרתי לביבי שאין טעם להפעיל את דרוקמן שמוקמן".
בסלנג הישראלי, אנשים שניתן להפעיל אותם קרויים שטינקרים. זה היה חתיכת עלבון שהיה אמור להישאר בחדר והוא חמק החוצה. דרוקמן הוא אדמו"ר הזרם המרכזי של המתנחלים, וכמו שהדיוט כמוני תפס את מערכת היחסים היה זה דווקא דרוקמן שהפעיל את נתניהו־תכמניהו. במערכת המשוגעת הזו הכל תלוי כיום באותם שני סוסים טרויאנים בכחול לבן שמעניקים לביבי את ה־60 שהוא זקוק להם.
התרעות פיקוד העורף