ככל שהזמן חולף, המשבר הולך ומחריף והמשק צועד מהר אבל בטוח לעבר המיליון המובטלים. מזה שבוע אני מתריע על הצורך ביישום מידי של תכנית חילוץ כלכלי. כבר שבוע אני מצטט את דברי הנגיד פרופ' אמיר ירון הממליץ להגדיל את הגרעון ב-15 מיליארד שקל וכלום.
האדישות המרגיזה נמאסת. בנושא הכלכלי, כמו גם בנושא הבריאות, נכנע נתניהו לתכתיבי הפקידות הבכירה: במשרד הבריאות זה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ובמשרד האוצר המדובר בשאול מרידור ממונה על התקציבים. שני פקידים אלה הולכים עד הסוף לפתרונות הקצה:
מנכ"ל משרד הבריאות ממליץ על סדר מוחלט מחשש למיליון נדבקים (המיליון היחיד אגב הוא של מספר המפוטרים) ומנכ"ל האוצר לוחץ על עוצר תקציבים ותענית תשלומים. וזה לא שמוצגים פתרונות חלופיים. מול אלה השרים האחראים (ליצמן בבריאות וכחלון באוצר) לא קשובים לרחשי לב הציבור.
פרופ' אבי שמחן היועץ הכלכלי של נתניהו המליץ להזרים פיצוי מידי לעסקים קטנים בגובה מחצית מהירידה במחזור המכירות. הוא לא המציא את הגלגל כי זה כבר הפועל במלחמת לבנון השנייה, אבל מלחמת הקורונה זה סיפור אחר.
יש המלצה למתן דמי אבטלה לעצמאים (ולא מענק עלוב של עד 6000 שקלים) בדיוק כפי שאלה משולמים לשכירים. מהלך נתמך גם על ידי ניר ברקת שיועד על ידי נתניהו לתפקיד שר האוצר אבל בניגוד לחיזורים אחריו לפני הבחירות, אף אחד עכשיו לא מוכן להקשיב לו.
באוצר גוררים רגליים למרות המשבר הנוכחי חריג ויוצא דופן כי המדינה מורה העסקים להסגר ויתכן שהיום גם יתרה העסקים הלא חיוניים ייסגרו.
ראש הממשלה מתרברב על שהורה על תכנית חילוץ בהיקף 80 מיליארד שקל אלא שנכון להיום לא הוזרם בפועל אפילו שקל אחד. ככל שעובר הזמן, היציאה מהמשבר תהיה הרבה יותר קשה. מתוך מיליון חסרי עבודה (מרביתם בחופשה ללא תשלום) 200 אלף מתוכם לא יחזרו למעגל העבודה.
ככל שיחלוף המספר הזה ילך ויגדל. אלה שהוצעו לחופשה ללא תשלום (על חשבון הביטוח הלאומי) יגלו במהירות שהם יקבלו רק משכורת חלקית (בתקרה של 10,500 שקל). בכל מקרה זה יקרה רק אחרי הפסח. יש לקוות שעוד לפני הפסח הם יקבלו מקדמה של 2000 שקלים.
מנהל עסק שנסגר יצטרף הרבה מאוד אופטימיות כדי לפתוח אותו מחדש. הבעיה לא רק של העסקים הקטנים ושל השכירים אלא גם של הגדולים. אל-על הפסיקה לטוס ויש לקוות שבשבוע הקרוב ימצא פתרון דחוף לבעיותיה הפיננסיות.
באותה סירה מחוררת נמצאים גם המלונאים, סוכני הנסיעות, יצרני האופנה בעלי הקניונים ועוד. אז כבר נמאס מכל ההבטחות של מקבלי ההחלטות שנקלעו לאדישות מרגיזה. ראשי הארגונים התנהגו עד כה כמו ילדים טובים.
רועי כהן נשיא להב שוכנע לדחות את ההפגנות אבל הגיע הזמן שגם הוא יצא מהאדישות ויוריד את הכפפות. הממשלה הזאת לא מבינה נראה התנגדות טובה ואולי כוחניות תשנה את התייחסותה.
התרעות פיקוד העורף