וירוסים לא מבחינים בין ישראלים לפליטים ולשוהים בלתי חוקיים

הם מטפלים בהורים הקשישים שלנו, מנקים לנו את הבית, מכינים לנו אוכל במסעדות, שוטפים לנו את הכלים, מנקים לנו את המשרדים - והם שקופים.

לרוב אין אנחנו מכירים אותם. לא יודעים היכן הם מתגוררים, כמה ילדים יש להם. אף על פי שצבע עורם בולט ברקע, אנחנו לא רואים אותם, ואולי יש בינינו שלא רוצים לראות אותם.

לרובם אין ביטוח לאומי, חלקם לא רשומים כחוק. מרביתם עובדים במסעדות, באולמות ובמשרדים שרובם נסגרו לאחרונה, והם שוחררו לביתם ללא שכר וללא פעימה ראשונה, שנייה או שלישית. לא ברור כיצד שרדו.

רובם מתגוררים באזורים של שוהים זרים או בלתי חוקיים, בצפיפות מפחידה, בוודאי ללא אפשרות לבידוד חברתי, לפעמים אפילו ללא כמה פרוטות לרכוש מסיכות פשוטות.

החוק המקראי מגדיר את מעמדם של הנוכרי והגר, שזוכים לזכויות סוציאליות רבות. הנוכרי הוא איש זר "לא מעמך ישראל הוא" (מלכים א ח, מא), או "הנוכרי שיבוא מארץ רחוקה" (דברים כט, כא), ומבחינת חוק התורה מובטחת לו הגנה לחייו, "באשר אדם הוא".

החוק היהודי העתיק והחוק המוסרי מחייבים אותנו, גם לטובת החברה וגם לטובת הפליטים והשוהים הזרים, אלה החוקיים ואלה שאינם חוקיים, להגן עליהם ולטפל בבריאותם.

וירוסים לא מבחינים בין ישראלים לפליטים ולשוהים בלתי חוקיים. זכרו שגם בני עמנו היו פליטים באירופה. חלקם זכו להבנה וליחס טוב, וחלקם, כפי שאנחנו יודעים, לא שרדו.