רבים מתלבטים מי יכול למלא את משבצת הגיבור של הגל השני. אני כבר רוצה להכריז עליו (תופים, בבקשה): רפי רשף. כשגיבורי הגל הראשון מתבררים כנביאי שקר ואינם יכולים להמשיך איתנו הלאה, כדאי מאוד שניאחז באדם אחד שיכול להסב לנו מעט היגיון ונחת, קחו דיליי קטן ותגידו גם אתם: "שלום, רפי".
התמימות של הגל הראשון העלתה את פרופ' יורם לס לכותרות, כמי שמנסה לנחם ולהרגיע עם נתונים מופרכים שהתנפצו אל המזח עם פרוץ הגל השני הקרוי: "קורונה - הדבר האמיתי". כיום כבר כל ילד מאומת יודע ששפעת עם יח"צ - זה לא. אפרופו ילד, עוד גיבור הגל הראשון הוא דקל וקנין, שנראה כיום כבחור סימפתי עם כישרון דל, שפג תוקפו מהר יותר ממשלוח של אינדונזית חריפה מה"ג'ירף". גם רן בליצר החמוד מתבלט לטובה כשהוא מביא נתונים יבשים, אך אין לו היכולת להפוך לסופרסטאר שיורד לסטייג' דייבינג כשהאצטדיון מריע בהתלהבות.
מחלקות התוכן חשבו על הדבר שלשמו הן קיימות: תוכן. אך כיום הכל נראה אחיד ומתיש בשני הערוצים המסחריים: ערוץ 12 מתחיל עם אורן וייגנפלד, שמעביר לרפי רשף, שמוסר לעודד בן עמי, שנותן את השידור לקרן מרציאנו שמעבירה ליונית לוי, שמבטיחה את חי בלילה וחדשות חצות. בערוץ 13 הלכו על קו אחר לחלוטין: אלמוג בוקר מעביר לשרון גל, שמעביר לאמנון לוי, שמוסר להילה קורח, שמעבירה למהדורה המרכזית, שמבטיחים את הצינור ואת חדשות הלילה.
אין הומור, אין קריאייטיב, אין סאטירה ואין צחוק. לא נמצא האדם שייתן משמעות קיומית עולצת לכל מה שאנחנו עוברים פה. הדבר היחידי שאמור לשעשע הוא הכתבות היאכנעיות של מנחם הורביץ, שבולס בורקס בשוק רמלה, וזה יותר עצוב מאשר משמין. כל השידורים הם רק דסק ופאנל ושמעון ריקלין שצועק על יריב אופנהיימר, וכתבה על מפגינים או עצמאי שבא להתעמת עם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון - שהפך לבוב ספוג של צעקות העצמאים ותמיד נותר עם הבעה מנותקת ומדכאת.
התרעות פיקוד העורף