בלי להיכנס לוויכוח המעניין והמפרה "כן ביבי, לא ביבי", אני רוצה להציע רעיון חדש ומהפכני - כן יאיר. אני יודע שהבחור (הילד, הנער, הגבר, תלוי בהשקפה הפוליטית) מבלפור אינו הדמות האהובה במדינה, ואם ייערך סקר דעת קהל לגבי הדירוג החברתי בתוך משפחת נתניהו, לדעתי הוא לא יקטוף את המקום הראשון.
ההתכתשויות שלו עם עיתונאים ופוליטיקאים מהצד הנגדי, ולאחרונה גם עם כאלה שלא מהצד הנגדי, כבר הפכו לעניין שבשגרה שמצוטט ומהודהד בכל מקום. רק השבוע הוא נכנס חזיתית בלימור לבנת, שהודתה שכשרת חינוך לשעבר כנראה כשלה בחינוכו. "וזה כבר לא בר תיקון", הוסיפה, וחסמה. זה אחרי שהוא שלח אותה לקיבינימט עם ארבעה סימני קריאה, וחתם בברכה - "ברוך שפטרנו ממך בליכוד".
למי שפספס את הפרקים הקודמים: יאיר נתניהו קרא להחרים את "אופירה וברקו"; כינה את פקידי האוצר "מחבלים"; הפיץ תמונות שקריות של מפגינים; ואת עורך חדשות 12 כינה "חסר מוסר, חסר בושה וחסר אתיקה", כל זה כשהבוקר אצלו עוד לא התחיל.
לאחרונה נתניהו ג'וניור גם מספק ראיונות לערוצים ימניים כמו ערוץ 20 ואף קיבל תוכנית רדיו בגלי ישראל, אך עיקר פעילותו התקשורתית המסעירה היא בטוויטר. גם אחרי שחסם אותי (לא נעלבתי), המשכתי להתעניין בציוציו, והייתי מסכם אותם כך: מדבר מהפוזיציה? בוודאי. תועמלן? ועוד איך. לא תמיד מדייק בעובדות? האנדרסטייטמנט של המאה. אבל דבר אחד גדול וערכי אפשר להגיד בשבחו - הוא מגן על אבא שלו.
בראיונות שנתנה בעבר השרה מירי רגב, סיפרה שהתביישה בהוריה ובתרבות המזרחית שממנה באו. היא ויתרה על שם משפחתה סיבוני, והתכחשה למסורת. מאז היא עושה כדבריה "תיקון גדול ופועלת להחזיר את הגאווה בתרבות המזרחית".
יש ילדים (ונערים, וגם בוגרים) שמתביישים בהורים שלהם שהם שמנים או נכים או לא משתכרים מספיק. אנחנו רוצים להתנתק מהורינו, כי הם לא עוזרים, פולשים לחיינו או אפילו רק חובשים כובע מביך. כל דבר קטן הוא עילה מספקת להתנכר אליהם ולברוח למדינה אחרת. ברוב החיים שלנו ההורים הם שם נרדף לפדיחות. ואחרי שכבר התרגלנו לנוכחותם, אנחנו רק רוצים שיעשו לנו בייביסיטר וישאירו ירושה הגונה.
הוא מכנה את אביו "נתניהו" בציוציו. הוא מקריב את חייו הצעירים לצורך הגנה מילולית אפקטיבית על אביו המותקף. הוא גאה באבא שלו, וכשהוא רואה לנגד עיניו חוסר הוגנות, הוא מתגייס במלוא כוחו. "כבד את אביך" בשבילו זו רק ההתחלה. הוא הולך על הפרשנות המרחיבה: כבד, צייץ, הילחם, התגונן, התגולל, ספר על אביך בכל מקום בעולם, תמוך בו ועשה הכל כדי להראות לעולם כולו שאתה גאה בו ובמשפחה שלך, גם בזמנים טובים ובמיוחד בימים סוערים.
עזבו רגע את הרצון שלכם לחנך אותו ואת העצבים שהוא מסוגל להביא לכולנו. אני מדבר רק על סנטימנט אחד ויחיד - האינסטינקט שלו בנוגע לכבוד לאביו. השבוע היה יום הולדתו ה־29 של יאיר. גם אם צריכה להיות ביקורת על התנהלותו, את זה - צריך להגיד בשבחו.
התרעות פיקוד העורף