אין ספק, ונתתי לכך ביטוי גם בטור זה לאחרונה, שההחלטה של מוחמד בן זאיד, יורש העצר של איחוד האמירויות, דרשה אומץ לב ושהיא יכולה לסמן את הדרך למדינות ערביות ומוסלמיות מתונות נוספות באזורנו. נכון, בין ישראל לאמירויות מתקיימים קשרים כבר יותר מ־20 שנה. גם עניין זה, כמו אחרים, לא נולד אצל בנימין נתניהו.
אומנם בנו אמר כי לפני שאביו הפך לראש ממשלה היו בארץ רק תפוחי זהב, אך הייתה מדינה לפני ביבי, הייתה לה תעשייה מתקדמת, היו בה חידושים טכנולוגיים מרשימים, וגם יחסים עם מדינות ערביות מתונות, אף שהם לא הבשילו להסכמי נורמליזציה גלויים או להסכמי שלום. גם עם ירדן היו לנו מגעים רבים, שנים לפני שהאווירה במזרח התיכון השתנתה בעקבות הסכמי אוסלו (הצבעתי נגדם - למען הגילוי הנאות) וסללה את הדרך להסכם השלום הפומבי והחשוב.
תהליך הדגירה של היחסים בין ישראל לאמירויות היה ממושך אך יציב. בתקופת נתניהו התהליך הזה הגיע להבשלה מלאה ולנורמליזציה, אשר כולנו מקווים שתביא גם להסכם שלום. בינתיים, זה עדיין לא הסכם שלום. לא שלום תמורת שלום, אלא נורמליזציה תמורת נורמליזציה. זה לא מעט, ועל כך ראש הממשלה היה ראוי לרגע של הוקרה, ולא מנעתי זאת ממנו בטור זה. אבל רגע ההוקרה הוא קצר מאוד.
ברור לחלוטין שהסכם הנורמליזציה חייב את האמירויות לדרוש תמורה ישראלית, כדי שבן זאיד יוכל להצדיק אותו ולהגן עליו בקרב המדינות הערביות האחרות, בנות בריתה הטבעיות של האמירויות, שכנותיה ושותפותיה במאבק נגד איראן. לכן הסכם הנורמליזציה היה כרוך בהתחייבות חד־משמעית של ישראל לוותר על כוונת הסיפוח החד־צדדי של שטחים בגדה המערבית, וכן התחייבות להקפיא את הבנייה בהתנחלויות הקיימות ולהסכים לרעיון שתי המדינות כמפתח לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
נוסף לכך, ההסכם היה כרוך גם בהסכמה ישראלית לעסקת נשק נרחבת בין ארה"ב לבין האמירויות, שבמסגרתה האמירויות ירכשו מטוסים מתקדמים מדגם F־35 ומערכות נשק נוספות.
אומר מיד: עסקת הנשק האמריקאית עם האמירויות היא לגיטימית, סבירה והגיונית, ואין בה שום ממד של סיכון לביטחון ישראל. אוסיף כי עסקה זו איננה יכולה לדגדג אפילו את יתרונה האיכותי של ישראל בתחום הצבאי. להפך, חיזוק האמירויות, אגב הצהרה על נורמליזציה של יחסיה עם ישראל, מבסס את יציבות הכוחות המתונים באזור, ואין לישראל סיבה להתנגד לכך. מעבר לכך, ישראל עצמה, באמצעות חברות ממשלתיות וגם פרטיות, עשתה במשך השנים עסקאות עם איחוד האמירויות שהיו כרוכות באספקת מרכיבים שונים, חלקם רגישים ביותר, שיש להם השלכה ביטחונית.
במילים פשוטות: הודעתו של נתניהו כי הוא מתנגד לעסקת הנשק עם האמירויות היא חסרת כל היגיון מדיני, אין לה שום צידוק צבאי, ובמקרה הטוב היא עוד עלולה לגרום למנהיגי האמירויות למחשבות שניות. מדוע התחזקות ביטחונית של האמירויות יוצרת תשתית לסיכון ביטחוני עבורנו? אם יהיו למדינה הזו כמה מטוסי F־35 ועוד אמצעי לחימה והגנה שעשויים להיות מאוד יעילים במקרה של חיכוך כלשהו עם איראן, ביטחוננו ייפגע?
הזיות ושקרים
אם כך, מדוע נתניהו משקר גם כאן? מדוע הוא מכריז שהוא נגד עסקת הנשק, כאשר ברור וגלוי כי העסקה קדמה להכרזה על הנורמליזציה ואולי גם הייתה תנאי מוקדם לה? מדוע גם כשראש הממשלה עושה את הדבר הנכון והמועיל (ומעטים המקרים שזה קורה בשנים האחרונות) הוא חייב לשקר, לספר סיפורי סבתא, להוליך שולל, לאחז עיניים?
התשובה היא כי נתניהו החלש, חסר חוט השדרה, האיש שדרעי, גפני, ליצמן ופרוש מאלצים אותו לשנות את התחייבויותיו, להיכנע לתכתיביהם ולעשות ההפך ממה שהתחייב יום קודם לכן - כבר מזמן שבוי בהזיה שהפכה לסימן ההיכר שלו, שהוא איש הקסמים. איזה מין איש קסמים בעיני עצמו ובעיני מעריציו מביא הסכם שלום תמורת ויתור על ארץ ישראל השלמה ועל בניית ההתנחלויות, ותוך כדי השלמה עם חזון שתי המדינות? הרי הסכם כזה יכול לעשות כל שמאלן שמוכן לבגוד במדינה, כמוני למשל, או אולי אפילו אחד כמו בני גנץ או יאיר לפיד.
ביבי, בעיני עצמו, לא יכול להיות סתם כמו בגין או רבין. מנהיג שפוי, נורמלי, שמביט למציאות בעיניים מפוקחות ומבין שבחיים האמיתיים יש תן ויש קח, יש משא ויש מתן, יש הישג ורווח ויש ויתור. האיזון בין שני הקטבים האלה - היכולת למצות את היתרונות ולהציע את הוויתורים הבלתי נמנעים - הוא המתכון למדינאות שפויה, אחראית, שאפשר להעריך אותה ולשבח אותה.
אך נתניהו לא זקוק לקשר עם המציאות כל עוד הוא מוקף בעדת חנפנים המשמיעה קולות של התפעלות מהשקרים ומההזיות שהוא מפיץ סביבו.
כמה פשוט, מכובד וראוי היה למדינת ישראל (ואולי גם לנתניהו עצמו) אילו היינו אומרים מתחילת הדרך כי הסכם הנורמליזציה עם האמירויות מצדיק את הוויתורים. שלום תמורת ויתור על סיפוח, שלום תמורת ויתור על בנייה בהתנחלויות וקבלת עקרון שתי המדינות, והסכמה לעסקת הנשק עם ארה"ב - כפי שאני מאמין שטוב שנעשה. כל זה היה מתקבל במחיאות כפיים - גם של המפגינים בבלפור.
אבל נתניהו מוכרח לשקר. אם הוא לא היה משקר בכל מה שהוא עושה - הכל היה נראה ונשמע אחרת לגמרי.
התרעות פיקוד העורף