החלטה חד־צדדית על סגר היא בחירה בפתרון הקל מצד פוליטיקאים צינים, שאינם מסוגלים להתמודד עם המגיפה בצורה ממוקדת בגלל קבוצות לחץ. התסכול מההחלטה בא לידי ביטוי בהודעות על מרד הסקטור העסקי - על כך שאין בכוונתם לקיים את המגבלות, ושהם יפסיקו להיות "ילדים ממושמעים".
הנזק מסגר אינו מסתכם רק ב־20 מיליארד שקל לחודש לפי נתוני האוצר - שסופקו בעקבות דרישת השר ישראל כ"ץ, המתנגד לסגר מלא. הנזק האמיתי נוגע לעובדה שבגלל סגר של חודש, היציאה מהמיתון תידחה לפחות בשנה בגלל סגירת עשרות אלפי עסקים נוספים, פיטורים, עלייה באבטלה וזינוק בגירעון.
הצרה הגדולה באמת היא שהסגר לא מבטיח בוודאות את הירידה בהיקפי התחלואה. אבל מה שוודאי הוא הנזק הכלכלי העצום. במקום סגר מלא, יש להסתפק בסגר לילי מוגבל ולא גורף. יש למקד אותו אך ורק במוקדי תחלואה מוכחים; ולבסוף - יש חובה לאכוף את המגבלות בצורה אחידה, קשוחה וללא פשרות. רק כך אפשר להחזיר את האמון שאבד.
התרעות פיקוד העורף