מי שחיפש השבוע את המניעים הפוליטיים שעומדים מאחורי הרצון העז של ראש הממשלה בנימין נתניהו להטיל סגר על מדינת ישראל, חיפש כנראה במקום הלא נכון. יש הרבה פוליטיקה בחדרי הווידיאו קונפרנס של מקבלי ההחלטות, אך לא בחדר העבודה שברחוב בלפור. אפשר לומר הרבה דברים על בנימין נתניהו, אך טירון פוליטי הוא לא. הוא הראשון לדאוג שההפגנות תימשכנה, וזאת משום שהוא יודע היטב כי ההצגות השבועיות בכיכר פריז מיטיבות עמו יותר ממאה הודעות לתקשורת של אמיר אוחנה או הראיונות הנלהבים של מירי רגב.

אין דבר המאחד יותר את הבייס מעוד מופע של אלפי שמאלנים המצוידים בדגלים שחורים וללא מסיכות. אין דבר המעודד יותר את הבוחר הימני הממוצע להתמלא כעס קדוש ומוטיבציה ולרוץ להצביע ליכוד וביבי מעוד מסיבת רחוב של פריקים המלווים את רוב ההפגנות בבלפור. רוב מנהיגי מחנה השמאל־מרכז מזמן פקחו את העיניים והבינו מהן ההשלכות האמיתיות של המחאה. עם מי היא מיטיבה פוליטית ולמי גורמת נזקים.

לכן השבוע גם רון חולדאי, העומד בפתח של הפוליטיקה הכלל־ארצית, וגם עפר שלח, העומד בפתח הדף החדש בקריירה הפוליטית שלו, תמכו בהפסקת ההפגנות לנוכח מצב התחלואה. גם להם ברור כי המראות של רבבות מפגינים ששמים פס על כללי הריחוק החברתי מסוגלים לעורר רק את זעם הציבור ולא את הזדהותו עם המסר העיקרי של המחאה. נתניהו לא צריך לטרוח להפסיק את מחאת בלפור: הקורונה ודעת הקהל יעשו בשבילו את העבודה.

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


ובכלל, למה לראש הממשלה לשחוט במו ידיו את התרנגולת שמטילה בשבילו את ביצי הזהב? נתניהו אינו מחבב, בלשון המעטה, את ההפגנות והמפגינים. הוא אפילו כועס עליהם, והכעס מובן. גם הוא בן אדם, וזכותו לא לאהוב את הכינויים "מושחת" ו"גנב", את הקריאות לזרוק אותו לכלא ואת בובת שושקה הבלונדינית. הוא לא אוהב אותם, ובאותה מידה רוצה שהם ימשיכו. שיח ההפגנות מסיט אש מהחרדים, מסיט אש מהנושא המשפטי, ובמידה מסוימת גם מהמצב הבריאותי והכלכלי. ואם מתעלמים מהקורונה, הכי טוב לנתניהו שהמפגינים ימשיכו את עמלם.
להריח את הקלפי

והנה מילת המפתח: הבחירות. כאן אפשר לחזור למציאות ולהחזיר למרכז הבמה את הקורונה. אומנם בימים של מגיפה משתוללת לא מקובל להזכיר את המילה "בחירות", שמזכירה את השגרה שהלכה ואיננה עוד, אך הרחק מעיני הציבור, בחללים פוליטיים סגורים, המושג הזה לא ירד מסדר היום אף לרגע. הרוב בליכוד אינו רוצה בחירות: לא במרץ 2021 ולא בקיץ 2021, לא לפני מועד הרוטציה ולא במקומה. לו היו עורכים כיום סקר אנונימי בקרב אנשי סיעת הליכוד, הרוב היה קובע: בחירות בנובמבר 2024 ולא רגע אחד לפני, ושתהיה רוטציה.

עדיף בני גנץ חלש בבלפור על פני הליכה לאי־ודאות מוחלטת באמצע מגיפה, הם טוענים, וממילא לנוכח יחסי הכוחות בקואליציה עם כחול לבן, אין לנתניהו סיבה לחשוש מגנץ: גם אחרי נובמבר 2021, עם הפיכת גנץ לראש הממשלה החליפי, ביבי יישאר דומיננטי. אם בהיותו ראש ממשלה חליפי גנץ מאפשר לנתניהו לקבל החלטות לבד באין מפריע, אין ספק שנתניהו יצליח לסובב את ממשלת האחדות גם כשיהיה ראש ממשלה חליפי.

מפגינים משליכים גללי פרות על הכנסת, מחאת אין מצב

זאת ועוד, לאחרונה מתגברים הקולות בליכוד שקוראים למנהיגם לעמוד במחויבות שלו. "גם בהיבט המשפטי עדיף לביבי להופיע בבית המשפט כאדם הגון המכבד את ההסכמים ולא כפוליטיקאי שרלטן שמשקר לשותפיו בכל פעם שזה מתאפשר לו", אומרים גורמים במפלגה. הרוב בסביבת נתניהו סבור כי מצב הקורונה לא ישתפר מהותית. הוא עשוי להיות טוב יותר (אם יסגרו את המדינה לכמה שבועות על חשבון הכלכלה) ועלול להיות רע עוד יותר (חורף, שפעת עונתית, אי־ציות להנחיות), אבל הנגיף כאן כדי להישאר. הרוב בליכוד סמוך ובטוח: הליכה לבחירות עכשיו פירושה דהירה לתהום נגד ההיגיון הבריא.

ועד 2024 הקורונה תעבור, הכלכלה תשתפר, כחול לבן תיעלם מהזירה הפוליטית. מה טוב ומה נעים אז ללכת לבחירות ולנצח. באותה נשימה הרוב בליכוד בטוח כי נתניהו עצמו דוגל בתיאוריה אחרת, שונה משל רוב חבריו למפלגה, וכי הוא אישית רוצה בחירות. בכירים במפלגה סבורים כי נתניהו הוביל לסגר שייכנס לתוקפו היום גם בגלל המספרים והעקומות שגרמו לו להיכנס לפאניקה, שהפעם היא לא מוגזמת, וגם מתוך תקווה שעוצר כללי אמיתי, שישפר את המצב הבריאותי, יאפשר לו לנהל קמפיין בחירות במצב של שגרת הקורונה ולא במצב חירום לאומי.

בסגר הוא מפגין מנהיגות, וזה טוב לו פוליטית. לא לחינם חזר נתניהו מספר פעמים על המשפט "צריכים לקבל החלטות קשות, וזאת המנהיגות האמיתית ולא הפופוליזם הקטנוני", וגם דאג שדובריו יוציאו אותו לתקשורת. זה המסר, לא רק לחברים בממשלה, אלא לכלל הציבור: אם יסתדרו הכוכבים ונלך לבחירות, זכרו מי התנהג כמו מנהיג בשעות חירום ומי המשיך לשחק במשחקים פוליטיים כדי למצוא חן בעיני הקהל שמאס במגבלות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ בהצהרה בעקבות האירוע הביטחוני בצפון (צילום: אלי דסה)ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ בהצהרה בעקבות האירוע הביטחוני בצפון (צילום: אלי דסה)


נתניהו רוצה בחירות, גם כי מבחינתו ממשלת האחדות שקמה תחת השם הפתטי "ממשלת הקורונה" אינה עומדת במבחן המציאות. "אני לא יכול לעבוד", הוא מתלונן בשיחות סגורות. "רק בממשלת המעבר בסיבוב הראשון יכולתי לפעול בצורה הכי טובה ויעילה. זאת הייתה ממשלת ליכוד נטו, בלי הפרעות. עשיתי מה שראיתי לנכון לעשות ולכן הצלחתי לבלום את הקורונה". עד היום כועס ראש הממשלה על שר הביטחון דאז נפתלי בנט, שזירז אותו לצאת החוצה מהסגר. לטענתו, אלמלא בנט היינו לוקחים עוד שבועיים של סגר ויוצאים ממנו למצב כמו בניו זילנד.

בעיני נתניהו המצב הנוכחי הוא כמעט אסון. "כחול לבן משחקים פוליטיקה על חשבון הבריאות, מטרפדים כל מה שאפשר לטרפד, תוקעים כל מה שאפשר לתקוע. הכניסו לחוק את ההפגנות, ואז החרדים אומרים 'אם הפגנות, אז גם תפילות', ואי אפשר לטפל בקורונה". זה המונולוג הנפוץ ביותר בבלפור. לטענתו, הבחירות עשויות לשפר את המצב המתואר לעיל.

אז הוא ייפטר מכחול לבן ומגחמותיה, יקבל יותר מ־61 מנדטים, ואותו בנט, שלא נתן לישראל להפוך לניו זילנד, ילך עם הליכוד, ותקום כאן ממשלת החלומות: ממשלה ימנית שתפתור לא רק את בעיית הקורונה, אלא גם את הבעיות המשפטיות של ראש הממשלה. או אז אפשר יהיה לחזור לתוכניות של חוק צרפתי או דומיו. כל דבר שיבלום, יעצור או ידחה את משפטו. גם אם בשביל זה יצטרך להציע לבנט איזו רוטציה.
רק שהסגר יעזור והחברים למפלגה לא יעשו פוטש נגד הבחירות. אבל קודם הסגר - כשאין בריאות, אין טעם לדבר פוליטיקה.