אווירת הייאוש שירדה על הארץ הצליחה השבוע לחדור גם אל מפקדת הקורונה של צה"ל. בזה אחר זה עלו המפקדים והציגו לרמטכ"ל ולמפקד הפיקוד את המאמצים השונים: הקמת מרכז חקירות אפידמיולוגי, פיתוחים טכנולוגיים ליצירת תמונה ארצית של תחלואה והידבקות, סיוע לרשויות המקומיות. "אתם עושים עבודה מצוינת ואני מבקש שתמשיכו בכל הכוח", סיכם הרמטכ"ל אביב כוכבי, ואז הוסיף בחצי אנחה: "אבל לצערי זה לא יעזור".
"ההשתלטות על המשבר תלויה בשלושה דברים", אמר להם כוכבי, "בציות, באכיפה ובטכנולוגיה. בשני הנושאים הראשונים נכשלנו, ומהיכרות עם העם הזה - אני לא רואה איך אנחנו מצליחים. נשארה לנו רק הטכנולוגיה". היה מרתק לראות את אנשי 8200 מציגים טכנולוגיות שפותחו כדי למפות את האויב במלחמה ושהפכו אותן לטכנולוגיות לאיתור שרשרות הדבקה. אבל עוד לא הומצאה טכנולוגיה שתגרום לאנשים לציית למה שנתפס כהוראות שרירותיות שנאכפות בצורה סלקטיבית.
גם אווירת השטאזי המכוערת שפשתה כאן בימים האחרונים, שמוציאה מרבים מאיתנו את המלשינים הקטנים שבתוכם, לא תעצור את הישראלים מלתחמן. חדוות הציד המתחסדת שעטפה את כולנו לא תצליח לבלום את ההפרה ההמונית של גזירות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. ולא, לא כל ההפרות חמורות באותה מידה. אין דין התכנסות של מאות בחצר חסידית או שרה בממשלה שחייבת - אבל ממש חייבת - להתפלל בבית כנסת בטבריה, כדין הורה שמארח בביתו את ילדיו או את בני זוגם.
גם ההתגוללות על הספר שהובא לבית ראש הממשלה נגועה בצדקנות מופרזת. כל ערוצי התקשורת, וכל מי שעיסוקו דורש הופעה ייצוגית, דואגים להביא למקום העבודה ספרים ומאפרים גם בימים אלה. אשת ראש הממשלה, שמקפידה לשמר את מעמדה כאישיות ציבורית, אינה שונה מכתבים בטלוויזיה. מה גם שהיא האחרונה שאפשר לחשוד בה כמי שתקל ראש בחשיפה לנגיפים ולהידבקות.
פחד מוביל לסגר
בעולם כולו גוברים הקולות שמציבים סימני שאלה על דרכי ההתמודדות הנכונות עם הקורונה. בחלוף שבעה חודשים מאז הפציע הנגיף בחיינו, אפשר כבר להתחיל לאמוד בפרופורציה את מידת הנזק המוגבלת שלו. מרבית עיתוני בריטניה יצאו ביום חמישי עם כותרת על כישלון מדיניות הסגרים. אבל אצלנו, התקשורת ההגמונית, המודעת לחלוטין להגמוניותה, ממשיכה לקדש את דת הסגר וההגבלות ולטפח את החרדה.
למעלה מ־10,000 רופאים ומומחי בריאות, בהם גם אפידמיולוגים מהמובילים בעולם, חתמו השבוע על הצהרת "גרייט בארינגטון", שקובעת כי סגרים מזיקים לבריאות הכללית יותר מאשר הקורונה. מומחי הבריאות המליצו על פתיחה מיידית של המשק ושל בתי הספר, תוך שמירה על היגיינה בציבור הכללי והגנה מיוחדת על קשישים ואוכלוסיות בסיכון. ספק אם מצאתם בתקשורת הישראלית אזכור לעצומה הזאת, המעוררת עניין בכל העולם. עכשיו תחשבו למה. פחד מוביל לסגר, שמוביל ליותר צופים בתקשורת. מה שנקרא קהל שבוי.
ישראל רחוקה מאוד מלמצוא את נקודת האיזון שבין שמירה על החיים לבין לאפשר את קיום החיים עצמם. כמו בכל נושא, המטוטלת הישראלית נעה בפראות בין קטבים של היסטריה לאופוריה. גם בנימין נתניהו, הפרזנטור של קבלת החלטות, הבין שהוא במצב של lose-lose ונאלם כמעט כליל השבוע. אי אפשר לנצח בקרב על הקורונה כשהמערכה האמיתית שלך היא נגד המשפט, והמטרה היא שימור של גוש חסינות.
מה שהתחדש השבוע הוא שאל המשוואה של קבלת ההחלטות בישראל נכנס גורם חדש: ראשי כחול לבן, החבוטים והמרוטים, הבינו שגם הם יושבים בקבינה ליד ההגה ובכוחם גם ללחוץ על הברקס. נתניהו יידרש מדי שבוע לקבל את הסכמתם לחידוש הגזירות הדרקוניות. הם לא יהיו שותפים לניצחון על הקורונה, אבל אלמלא היו שם - היינו כולנו תחת הכרזה של מצב חירום, נתניהו היה ממנה פרקליט מדינה שיבטל את כתב האישום נגדו, והניצחון היחיד שהיה מושג הוא ניצחונו על מערכת המשפט.
את הקורונה ינצח רק הציבור. לפרויקטור המוכשר שמונה אין סיכוי להצליח בהיעדר סמכויות. גם לצה"ל אין סיבה לקבל אחריות על המשבר, כאשר לראש הממשלה אין שום כוונה לוותר על הניהול שלו. צה"ל צריך להעמיד לרשות המדינה כל משאב וכל יכולת שתבקש, ויש לו יכולות אופרטיביות ולוגיסטיות שאין לאף גוף אחר, אבל אין לו שום יתרון יחסי בניהול המשבר, והוא גם לא צריך להסביר אותו. לא הייתי רוצה שקצינים במדים יישבו באולפנים ויסבירו איך צריכה להיראות הפגנה ומדוע מותר לשחות בים אבל אסור לשבת על החוף.
הקורונה לא הולכת להיעלם בקרוב מחיינו, והחשש הוא שחיינו ייעלמו עוד לפני שהיא תחלוף. רבים לגלגו השבוע על דונלד טראמפ, הנשיא האמריקאי שהופיע עם קשיי נשימה ניכרים וקרא לאזרחיו לא לפחד מהקורונה. דווקא מפיו של האיש המוזר והבוטה הזה יצאה השבוע ההצהרה הכי שפויה, שאותה אני מאמץ בשתי ידיי: "אל תיתנו לקורונה לנהל את חייכם".
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]