האם הגב' מירי רגב צריכה להמשיך בתפקידה כשרה בממשלת ישראל, אחרי מופע האימים שהעניקה אתמול אצל ברקו ואופירה? האם מבחינה משפטית מותר לשרה בישראל, לאיים על אזרח ועוד בשידור חי, שמכוח תפקידה היא תדאג שהוא לא יקבל את המשרה שהוא חפץ בה, אם הוא לא ייענה לדרישתה לפעול כך או אחרת? האם מותר לה לסגור חשבונות עם מישהו בגלל מניעים אישיים או מפלגתיים, כשהיא מאיימת עליו באצבעה ואומרת דברים שנשמעים כמו סחיטה באיומים? 

אני משערת שהשרה שהגיעה מאוד טעונה לראיון ומאוד ממוקדת מטרה, לקטול ולכתוש עד עפר את ברקוביץ', קיבלה ייעוץ משפטי לפני הופעתה המפחידה, ונאמר לה מה מותר ומה אסור להגיד, ולכן ייתכן מאוד שבאופן אבסורדי, אין בחוק פסיקה שאוסרת על התנהגות כזאת מצד נבחר או נבחרת ציבור, אחרת, איך היא העזה לנקוט בשיטת סחיטה ואיומים עם שימוש גלוי במעמדה הציבורי על מנת לסחוט את רצונותיה הפרטיים,  מבלי להניד עפעף?

הייתי שמחה לשמוע תגובות של אנשים שמתמצאים בחוק ומשפט שיאירו את עינינו, כי מה שקרה אתמול בתוכנית הראיונות, הוא בלתי סביר בעליל. שרה בממשלת ישראל, מזהירה אדם שאם הוא לא יעשה כפי שהיא מצווה עליו, היא תפגע במקור הפרנסה שלו או תעשה הכול על מנת למנוע ממנו להגשים מטרה שקבע לעצמו. 

מירי רגב מתעמתת עם ברקוביץ' (צילום: צילום מסך קשת 12)

אתמול הרגשתי שנפל דבר בישראל, דבר איום ונורא. הגענו למצב שנבחרי ציבור, מאיימים על הציבור, רק כי הם יכולים. ובזכות מי הם חושבים שהם יכולים? בזכות אותו ציבור עליו הם מאיימים, שמשלם מכספו את כל המשכורות המנופחות שלהם, והוא זה שעזר להם להגיע לאותה עמדת כוח שכנראה מעבירה אותם על דעתם ומטפחת אצלם את שגעון הגדלות. אני מקווה שהעניין ייבחן בוועדת האתיקה של הממשלה.

ברקוביץ' מייצג את אותו ציבור, וזה לא משנה אם הוא ימני או שמאלני בדעותיו. השרה מירי רגב נבחרה ביחד עם שאר חברי הממשלה לעבוד בשבילו ושכמותו, וגם בשביל אותם אנשים שהיא קוראת להם אנרכיסטים שיוצאים להפגין ברחובות, ולא רק בשביל מיליון וחצי אזרחים שבחרו במפלגתה. 

בערך במילים האלה היא פנתה אליו ופקדה: "אתה תתנצל בפני מיליון וחצי אזרחים תומכי ליכוד". מה עם שאר האזרחים? הם לא נחשבים? עליהם אפשר לאיים בשפה בוטה כמו: "יא חתיכת סטייק" , (לידיעתה של השרה הנכבדה,  הרי לך סוד קולינרי: סטייק הופכים רק פעם אחת), או חתיכת משהו אחר. 

מירי רגב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מירי רגב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשרת תרבות לשעבר, הייתי מצפה לכינויים תרבותיים יותר. אף נשגב מבינתי, איך רגב תוקפת את ברקו על האמירה שממשלת הליכוד הם כמו "ארגון פשע", ובאותה נשימה ממש, נוקטת בעצמה בשיטת איומים של המאפיוזו?

אפרופו אותם מיליון וחצי אזרחים תומכי ליכוד שבפניהם דרשה הגב' רגב שברקו יתנצל, כדאי אולי לדייק ולהגיד שהוא בדבריו לא התייחס לבוחרי הליכוד, אלא לממשלת הליכוד. כמה נוח לעוות את הדברים, ולמטרה אחת בלבד: ללכד מחדש את כל בוחרי הליכוד שלאחרונה עורקים ממנו כפי שהראו הסקרים האחרונים.

לטעמי, השרה רגב, לא רק באה לעשות לברקו חיסול ממוקד, אלא הגיעה במטרה להחזיר לחיק הליכוד את כל אותם העריקים, ולא סתם היא הזכירה את דבריו של דודו טופז והאמירה שלו על הצ'חצ'חים. אין כמו ללכד אנשים באמצעות השנאה. הייתה פה בהחלט חשיבה אסטרטגית ושיווקית מצד יועציה, להחזיר את הבנים הביתה.

מירי רגב  (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מירי רגב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אסטרטגיית שיווק עדיין לגיטימית. אבל איומים? עד כאן! יש הבדל בין להגיד: אני מבקשת שתתנצל, ובין: אם לא תתנצל, אז...

על פניו היה נראה שבמלחמת הבוץ הזאת  בין ברקו ומירי רגב, האחרונה ניצחה, אבל אם תחשבו על זה יותר לעומק, ברקו ואסייג עשו עבודה טלוויזיונית טובה אם הם הצליחו עד כדי כך להוציא את השרה משלוותה.

בסוף הריאיון היא עוד אמרה שהיא מציעה לכולם להירגע. מצחיק לא? ממש לא. עצוב מאוד שהגענו לשפל שכזה, ועוד מצד נבחרי ציבור ונבחרת ציבור שמועמדת להיות יום אחד שרת חוץ.