השינוי הצפוי בהתפתחות המערכה בעימות הבא מעלה בפני צה"ל דילמות רבות, לעומת הלחימה מול חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. זאת מכיוון שהלחימה המשותפת לצד איראן והמיליציות השיעיות בסוריה, חיזקו את ההבנה בחיזבאללה שאפשר לפעול בשיתופי פעולה, בקואליציה. היכולות הרקטיות של אותן מליציות אינן גבוהות במיוחד, אבל במצב שבו החזית המרכזית של ישראל היא מול חיזבאללה בלבנון, ירי רקטות וטילים שיבוצע מסוריה ועירק ובמקביל גם מרצועת עזה, ידרוש חילות האוויר והמודיעין של צה"ל לעסוק גם באזורים נוספים. בתרחיש פחות סביר, אבל כזה שלא ניתן לבטל אותו לחלוטין, גם ירי של טילים ארוכי טווח מאיראן צריך להילקח בחשבון.
בכל מקרה, עימות זירתי כפי שהתרחש בעבר בין ישראל לחיזבאללה על אדמת לבנון בלבד, נראה היום כתרחיש שהסבירות לו בעתיד נמוכה יותר. בסבירות גבוהה יותר, שישראל תידרש להתמודד עם כמה חזיתות במקביל, העומס על חיל האוויר במקרה הזה ידרוש שימוש באמצעים נוספים.
בצה"ל מעריכים כי מלחמה בצפון לא תתפתח ביום אחד ולא תגיע בהפתעה גמורה. ככל הנראה, יקדימו אותה מתיחות קודמת וימי קרב. המשמעות היא, שלמעשה היכולת להפתיע את האויב במצב שבו אתה לא יוצא לפעולה מקדימה - היא יכולת מוגבלת. כמו בעזה כך גם בצפון, בצה"ל סבורים כי ההפתעה של האויב תהיה מרמת הפעלת העוצמה של צה"ל במלחמה הבאה כבר מהשלבים הראשונים, ביכולת לזהות את האויב שמנסה להעלם מפני השטח ולסגור מעגלים מהירים של אש.
היתרון היחסי של צה"ל על חיזבאללה מעולם לא היה מוטל בספק. הבעיה של צה"ל בלבנון השנייה וגם במבצעים בעזה, היתה שהוא לא הצליח להביא לידי ביטוי את היתרון הטכנולוגי העצום שלו על האויב. הבעיה הראשונה בזיהוי האויב מתחת לאדמה או בניצול השטח הבנוי, לצד חוסר היכולת לזהות את המחבלים בשטח יצרו מציאות שבסופו של דבר פעמים רבות המחבלים בשטח הם אלה שקבעו את המציאות בשטח ,ולא צה"ל.
כאמור, בקרב פנים מול פנים בטווחים קרובים, היתרונות הטכנולוגיים הגדולים לא באים לידי ביטוי. צה"ל מצא את עצמו בשנים האחרונות נלחם מול אויב נעלם, שבאמצעות מנהרות, שטח בנוי וירי טילים לעורף הישראלי קיזז בצורה משמעותית את הפערים הגדולים אל מול צה"ל. פערים אדירים בטכנולוגיה בתקציבים וביחסי הכוחות, לא באו לידי ביטוי בשדה הקרב ובתוצאות העימותים האחרונים.
בתפיסה המבצעית שתורגלה בתרגיל, חטיבת מתמרנת כמו חטיבת הנח"ל למשל תפעל מול כפר של חיזבאללה בחזית שהוא למעשה מוצב קדמי של כוח רדואן, ללא תלות בחטיבות אחרות באותה אוגדה. השפה המשותפת עם חיל האוויר, היכולת לסגור מעגלי אש מהירים לפגוע באויב ולקבל מודיעין איכותי ישירות לשטח אמור על פי צה"ל לספק את היכולת של חטביה סדירה והגדודים שלה להיות יעילים הרבה יותר.
לכל גדוד מוגדרים יעדים בכל גזרה, וגם במה צריך לפגוע, אמצעי הלחימה והשמדת מקסימום אויב בשטח. בצה"ל מאמינים שבמידה וכל חטיבה תעמוד ביעדים שהוגרו לה המצרף הכללי של פגיעה במספר פעילים גדול מאוד לחיזבאללה, פגיעה באמצעי לחימה וביכולות נוספות יביאו לתוצאה כזו שתביא את הניצחון באופן ברור.
הבעיה היא, שבשדה הקרב שבו קשה להצביע על ההישג המבצעי המדויק, וגם לצד השני יש הצלחות, היכולת להגיע לאותה הכרעה שאמרוה להוביל בסופו של דבר את האויב לכניעה היא קשה במיוחד. שאלת הניצחון וההכרעה היא סוגיה בלתי פתורה בשדה הקרב המודרני, שבו כיבוש השטח והישג קרקעי כמעט ונעלמו לחלוטין ממפת הקרב. בצה"ל יודעים היטב שבעימותים האחרונים בלבנון ובעזה צה"ל לא הביא להכרעה ברורה, אבל סבורים כי ניתן לעשות זאת ואפשר להביא לתוצאות טובות הרבה יותר.
צה"ל אומנם התאמן השבוע לעימות מול חיזבאללה בלבנון. בינתיים ירידה בצפון המתיחות והכוננות הביטחונית של החודשים האחרונים, לאחר חיסולו של פעיל חיזבאללה בתקיפה המיוחסת לחיל אוויר בסוריה. למדינת לבנון יש הרבה מה להפסיד ממלחמה מול ישראל. כמו גם בשנים האחרונות, הסבירות לעימות צבאי מול חמאס ברצועת עזה נותר בעת הזו גבוה הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף