דני אלחרר, בעליה של חנות רחוב (אופנה), התראיין בשבוע שעבר בערוץ 12. הנה דבריו, שנאמרו בסערת רגשות ודמעות, תוך כדי הפגנה: "בפעם הבאה מישהו תולה את עצמו, מת מת, תולה את עצמו בהפגנה, מתאבד. אין משהו אחר, זה רק למות עכשיו. אין כלום. שוק אפור יושב עם אקדח על אנשים שלקחו הלוואה לשחרר סחורות לחג. אין תזרים, הצ'קים חוזרים כל הזמן... אני רוצה לפנות לעם ישראל, אני מתחנן לעם ישראל, תעזבו את האתרים האלה, זה סינים שלא משלמים שקל בישראל, לא מע"מ, לא כלום, תפתחו בעזרת השם את החנויות שלנו, תקנו מאיתנו. אנחנו לא גנבים, הילדים שלנו לומדים עם הילדים שלכם, אני עושה צבא איתכם, הבן שלי היה בקרבי איתכם, למה אתם קונים מהסינים? בשביל חמישה שקלים? אני פונה לביבי, תסתכל לי בעיניים, כולם יודעים ביבי שזה רק אתה, אדון ביבי, זה רק אתה. אל תמכור לנו סיפורים ביבי, אנחנו סוחרים, אתם לא יודעים לנהל את המדינה, אתם לא יכולים לנהל קיוסק".
דני היקר. אי אפשר היה שלא לדמוע איתך למשמע דבריך. זה יצא מהלב וזה היה קורע לב. אז בוא תשמע מה עושה ראש הממשלה שלך כדי להקל על מצוקתך: מה שהוא עושה, כפי שפרסם אתמול אביעד גליקמן בחדשות 13 - הוא ממשיך לדרוש מהמדינה פטור מלא ממס על כל התשלומים שהוא מקבל בגין כל ההוצאות של משפחתו במעון הפרטי בקיסריה. אותה וילת מיליונרים עם בריכה, סמלה של "ישראל השנייה" (ע"ע ד"ר אבישי בןחיים ותורתו ההזויה), שכמעט כל הוצאותיה הושתו, במהלך זוחל אך עיקש, על קופת המדינה. כן, הבושה, דני אלחרר היקר, לא יצאה לחל"ת.
להפך, היא עובדת שעות נוספות בבלפור, וגם בקיסריה. בעוד אתה וחבריך ועוד כמיליון מובטלים ישראלים שוברים את הראש איך לגמור את השבוע - משפחת נתניהו בשלה. ממשיכה לזלול, לסבוא, לדרוש, לשנורר, לעמוד על שלה. למה? כי היא יכולה. תקציר: מאז 2009 מתרחש תהליך זוחל של העברת הוצאות פרטיות של משפחת נתניהו אל התקציב הציבורי. זה היה תפקידו של נתן אשל, כשהיה שם. זה היה אסונם של כל המנכ"לים שהיו שם. לאט לאט, אבל בהתמדה, כורסמה ההתנגדות. בהתחלה טיפיןטיפין, אחר כך בזרמים.
עכשיו, כשכמעט כל ההוצאות הפרטיות של המשפחה בווילה הפרטית ממומנות על ידנו, הם מנסים לבטל גם את זקיפת המס בגינן. אין להם בושה, אין להם גבולות, אין תחתית לחבית הדרישות הזו. כשאתה, דני אלחרר, או אני, מקבלים הטבה מהמדינה או רכב מהמעביד, אנחנו משלמים עליו מס. על כל דבר יש מס. משפחת נתניהו לא רוצה לשלם על זה מס. היא רוצה שהמדינה תגלם את הכל. מעניין מה היא תדרוש אחרי שגם הדרישה הזו תמולא.
במהלך השנים היו מנגנונים. הייתה "ועדת השלושה" (היועמ"שית במשרד ראש הממשלה, החשב במשרד ועוד מישהו), שישבה ואישרה הוצאות. הוועדה הזו פוזרה, כי חבריה העדיפו להתאבד מאשר להמשיך להתעמת עם "הגברת". המנכ"לים פרשו בזה אחר זה, כי לא הצליחו לעמוד בפניה. את אלי גרונר היא ניסתה לתקוף פיזית. את יואב הורוביץ היא הניסה בצווחות. אז הביאו חדל אישים כמו רונן פרץ, סגן זוטר למזכיר הממשלה, נתנו לו להיות מ"מ מנכ"ל (הוא בחיים לא יעבור את דרישות הסף של התפקיד), רק כדי שיאשר הכל. חילצו את הסמכויות לאישור ההוצאות מבעלי התפקידים במשרד והעבירו לדרורית שטיינמץ, עושת דברה של הגברת. עכשיו זה מגיע לחשב. בסוף, זה כמובן יגיע לכיס המשפחתי. כך עובד מנגנון השנור של המשפחה. גם בימי קורונה. גם כשאזרחי ישראל מתפרקים בשידור חי בטלוויזיה כי אין להם פרנסה.
ועוד משהו קטן, דני אלחרר היקר: בזמן שאתם, בעלי החנויות ברחוב, ממשיכים לגסוס לקראת קריסה, נכנע נתניהו תוך שניות לדרישת החרדים והתיר את פתיחת בתי הכנסת. למה בית כנסת כן וחנות לא? תשאל את נתניהו. אני לא מאמין שהוא יודע מה ההבדל. מתי בפעם האחרונה הוא נכנס לחנות לקנות משהו? מתי בפעם האחרונה הוא שילם על משהו? תגובת לשכת ראש הממשלה: "כשראש הממשלה עובר ממעון למעון הוא לא מפסיק להיות ראש ממשלה, ולכן נקבע נוהל שמגדיר במדויק את ההוצאות שהמדינה משלמת למילוי תפקידו ולא פרוטה יותר. המדינה לא משלמת עבור ההוצאות הפרטיות של ראש הממשלה, כל התשלומים מאושרים על ידי החשב והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה".