"תסתכל", כתב לי מכר פלסטיני שמאוהב בסדרה ההיא, "כמו פאודה". למסרון הוא צירף סרטון שבו נראים מסתערבים ישראלים עוצרים באפלת הליל שני גברים פלסטינים במחנה שועפאט במזרח ירושלים. זה קרה לפני חודש וחצי, ואזרחים שהסתתרו בתוך מכונית סמוכה צילמו את האירוע בסתר וביד רועדת.
כמה חודשים לפני כן הפיצו אתרי חדשות פלסטיניים סרטון אחר. כוח מסתערבים ישראלי הלך לעצור נער פלסטיני בביתו במזרח ירושלים. זה קרה לאור היום, ובצאתם מן הבית, והילד בידם, התגלו הלוחמים וצולמו מטווח אפס בידי תושב. אחד מהם נוכח כי הוא מתועד, וכיוון אקדח לעבר הצלם. פניו נחשפו, וכמותם סוג הרכב ושיטת הפעולה.
הזיכרון היה שוכח את שני הסרטונים ההם, אלמלא שוב נדלקה הנורה השבוע. ביום שני הגיעו מסתערבים למחנה קלנדיה כדי לעצור גנבי מכוניות. בתוך זמן קצר הם התגלו, הותקפו בידי תושבים, ובלחצם פתחו באש. אחרי כמה דקות נמנו בזירה ארבעה פלסטינים פצועים, שניים מהם קשה, וכן שישה לוחמים.
הכוח שפעל בקלנדיה היה יחידת המסתערבים של משמר הגבול בירושלים. גם במזרח ירושלים. וגם בשועפאט. זו יחידת עילית, שפועלת באזורי סיכון ומתמחה במעצר כירורגי של מבוקשים ביטחוניים ועבריינים. התמחותם היא לבוא בהסוואה, לבצע את המשימה ולהיעלם כהרף עין. מוזר שלוחמים כמותם נשלחים לעצור פושעים, ומוצאים את עצמם מסובכים עד כדי צורך לרוקן מחסניות. באירועי קלנדיה הם יצאו בזול. התוצאה הייתה יכולה להיות הרת אסון. לא ברור מדוע הם הגיעו לשם אחרי שעת היקיצה ולא באישון ליל, בעת שהמחנה נם את שנתו.
היחשפות של יחידות כאלה למצלמות אבטחה, או למצלמה של עוברי אורח, קרתה בשנים האחרונות, אבל לא בתדירות כל כך גבוהה. מזרח ירושלים ושכונותיה הן אזור נפיץ ממילא. הדבר האחרון הדרוש לו הוא הסתבכויות שיסכנו חיי אדם. משני הצדדים.
בשם האב
ביום ראשון השבוע ספגה ישראל קיתונות של רותחין מאחד שנחשב לידיד. שמו תורכי אל־פייסל, והוא אחד הבולטים בנסיכי הארמון הסעודי. אל־פייסל השתתף בוועידה הבינלאומית לביטחון בבחריין ותקף את ישראל כפי שלא עשה מעודו. הוא האשים כי היא נותרה כוח הכיבוש היחידי במזרח התיכון, וכי לאורך מאה השנים האחרונות גירשה בכוח פלסטינים מאדמתם. כל ממשלות ישראל, אמר, התכחשו להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, לאמור, לפנינו מדינה המצפצפת על החוק הבינלאומי.
אל־פייסל (75) הוא אחד מ־18 בניו ובנותיו של מלך סעודיה לשעבר, המלך פייסל, והמוצלח מכולם. בשנים 1977־2001 כיהן כראש המודיעין הכללי. היו אלה שנות התבססות הרפובליקה האסלאמית של איראן מצד אחד, ולידתו של טרור סוני מצד שני. עד היום אוצר הנסיך במוחו סודות גדולים על מערכת היחסים בין מנהיג אל־קאעידה לארמון המלוכה.
אחרי שפרש מתפקידו הרם, נשלח תורכי אל־פייסל לכהן כשגריר סעודיה בלונדון ובוושינגטון. אז, במרוצת שנות האלפיים, היה מן הראשונים בנסיכי הארמון שפגשו ישראלים. ראש המוסד אפרים הלוי סיפר השבוע בגלי צה"ל כי נועד עמו כמה פעמים, גם בעת שכיהן בתפקידו הרשמי.
היו אלה ימי דודו, המלך עבדאללה, וסעודיה, יחד עם מצרים, תמכה ברשות הפלסטינית ועמדה איתה נגד חימום יחסים עם ישראל.
למרות זאת, פורסם כי קיימה עמה מגעים חשאיים, ואף הרשתה לעצמה להתחכך בגלוי באישים ישראלים שאינם בתפקיד רשמי. אל הזירה נשלח תורכי אל־פייסל, שהרבה לפגוש ישראלים בפורומים בינלאומיים למיניהם.
במות המלך עבדאללה בינואר 2015 ובעליית אחיו המלך סלמאן, ובנו, יורש העצר מוחמד, השתנתה לטובה גישתו של הארמון כלפי ישראל. לכן היה זה מפתיע לשמוע מתקפה כה מרוכזת כלפי ישראל מפי אחד שהרבה לשבת במחיצת ישראלים. אבל הנסיך תורכי כבר שנים אינו מייצג את הקו הרשמי של ריאד, וגם אינו מקורב למלכות. מדוע בכל זאת השמיע את דבריו המתגרים?
כדי להשיב על כך יש להכיר את בית הגידול שבו צמח. אביו ישב על כס המלוכה 11 שנה, והיה חדשן, מהפכן, אבל גם אסלאמיסט. באחד מנאומיו המפורסמים אחרי מלחמת ששת הימים פרץ האב המלך בבכי ועודד את הערבים לצאת לג'יהאד על ירושלים. "אני קורא לאל הגואל", אמר פייסל בנאום ההוא, "אם הגורל שנקבע לנו איננו ג'יהאד למען האל בשם שחרור קודשינו, שלא יותיר אותי חי ולו רגע אחד".
פייסל מת טרם זמנו - הוא נרצח בידי אחד מאחייניו בנסיבות אישיות, מה שהוסיף כנראה למטען הרגשי שספג בנו ממנו. תורכי, שדומה חזותית לאביו, לא שכח את מורשתו ולא נתן למציאות החדשה להסיטו ממנה. לפני ארבע וחצי שנים הופיע לצד יעקב עמידרור בדיון מדיני במכון וושינגטון לחקר מדיניות המזרח הקרוב. תורכי כבש את הקהל בשנינותו.
לפני שהחל לדבר, ביטא את הבסמאללה ("בשם האל הרחום והחנון"), ואת דבריו חתם במילים הללו: "התקווה הגדולה ביותר שלי, והלוואי שהייתי יכול לממשה מחר, היא להתפלל באל־אקצא". עמידרור הזמינו מיד. "כך מבחינתך", ענה תורכי. ובמילים אחרות, כל עוד אתם שם, לא אגיע. זה הבית שבו גדל תורכי אל־פייסל, ואף שהורחק ממוקדי ההשפעה, שמר על עצמאותו. הוא לא נועץ באיש ממקבלי ההחלטות בטרם תקף את ישראל השבוע, אלא פעל ביוזמתו הפרטית.
באו חושך לגרש
יומיים לאחר נאומו הופצה ברשת מודעה על אירוע חגיגי המתקיים הרחק מכאן. חנוכה בדובאי, זעקה המודעה, והזמינה ישראלים לציין את החג בעיר האורות שלחוף המפרץ. במודעה הובטחו "טיול אקסטרים" ו"ערב בשרים מעושנים בלב המדבר", וכן מופעי אש מותאמים לציבור הדתי, איסוף מן המלון ברכבי שטח, זמר ישראלי, והכל כשר למהדרין. כלומר, המזון כשר, כי הוא נתון להשגחת לוי דוכמן, רבה החביב של איחוד האמירויות.
מה לזה ולנסיך הסעודי? דווקא במדבריות ערב כדאי שנזכור כי העולם טרם התהפך על צדו. לא ביום אחד ישכחו מדינות ערב את הפלסטינים ואת המלחמות. דעתו רווחת ברחוב הערבי, והוא ודומיו ימשיכו לתבוע מאיתנו להשיב לפלסטינים את כבודם, אדמתם וקודשיהם. מיליוני ערבים עדיין סבורים כי ישראל היא הבעיה ולא הפתרון, וכי תורכי אל־פייסל, וכל מי שמדבר כמותו, באו חושך לגרש.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
[email protected]