1 . ממש אוצר
אביגדור ליברמן ידוע בזכות ירי הצלפים הפוליטי המדויק שלו נגד בנימין נתניהו ובני גנץ, וגם השבוע הוא לא הזניח את הטיפול בהם. ח"כ אלי אבידר הוא ידו הארוכה לנושא, והוא עושה שמות בנתניהו וביושבי בלפור. אך מה שמעניין במיוחד את יו"ר ישראל ביתנו בבחירות הקרובות הוא הכלכלה, תחום שעליו מופקד בכנסת ח"כ עודד פורר היעיל.
הבחירות האלה יוכרעו על משבר הקורונה, אופן הטיפול בו וההשלכות על המשק. הנושא הכלכלי קיבל השבוע משנה תוקף עם פרסום נתוני הגירעון ל־2020, שהמריא לסכום עתק של 160 מיליארד שקל, המהווים 11.7% מהתוצר. איך יכסו את הגירעון? האם המסים יעלו? האם יוטלו גזירות אחרות? מוקדם לדעת.
בשביל מה לך הצרות הכלכליות האלה, שאלתי את ליברמן, למה להכניס ראש בריא למיטה חולה. "קודם כל, אתה צודק בכך שהמצב קשה מאוד", הוא השיב. "חוץ מהגירעון, המתקרב ל־12% מהתוצר, ושממומן בהלוואות ארוכות ל־100 שנה שישלמו הנינים שלנו, שוכחים נתון נוסף: יש אבטלה של כ־800 אלף איש וזינוק של 40% בפשיטות הרגל, שיעמדו השנה על 80 אלף. בנוסף, לא היה תקציב ל־2020 ולא יהיה תקציב ל־2021, וזה עוד בהנחה שלא יהיה סיבוב בחירות חמישי. גם אם תוקם ממשלה בסוף מאי, 2021 שנה אבודה".
תיארת את המצב טוב ממני. אז מדוע אתה צריך את משרד האוצר?
"כי אני חושב שמדובר באתגר הכי גדול שעומד בפני מדינת ישראל, חוץ מתפקיד ראש הממשלה, שאליו אני לא שואף בשלב זה. ברור שאני רוצה להיות ראש הממשלה, אבל בנסיבות של היום אני אוהב אתגרים אחרים, והכי גדול זה כלכלת ישראל".
"צריך להציל את הכלכלה, כי אם נמשיך בצורה הזאת נגיע לקטסטרופה. אני מלווה את כל התקציבים מאז 1996 בתפקידי במשרד ראש הממשלה. לא חושב שיש עוד מישהו שמסוגל להתמודד כמוני עם המצב. הייתי בכל התפקידים הבכירים וראיתי הכל. בכוונתי להפעיל תוכנית חירום, במתכונת דומה לתוכנית לייצוב המשק שהופעלה ב־1985".
בוא נשמע: איך למשל תסגור את הגירעון?
"החזון שלי בתחום הזה הוא צמיחה, תעסוקה ורשת ביטחון. מה שחשוב זה לא להמציא את הגלגל, כי כבר היו אנשים חכמים לפנינו שפתרו משברים מסובכים לא פחות. חייבים להגדיל את ההשקעה הציבורית בפרויקטים בתחום תשתיות התחבורה. בעיית הגודש בכבישים הפכה אותנו לאחת המדינות הכי פקוקות באירופה, מה שפוגע בפריון".
"צריך להשקיע גם בתחום התחבורה והתקשורת. כל נושא פריסת הסיבים האופטיים בפריפריה, יחד עם ההשקעה בכבישים, ישפר את המהירות בכל התחומים. חלק גדול מהתשתיות, גם בכבישים וגם בהקמת מתקני התפלה, ניתן לבצע בשיטת ה־BOT ולאשר בנוהל מזורז".
אתה מדבר על מנועי צמיחה, אבל איך מחסלים גירעון של 160 מיליארד שקל?
"אחד הדברים הקריטיים הוא לחתוך בכמות משרדי הממשלה, שמספרם עומד כיום על 35. חייבים לקצץ בשכר השרים, חברי הכנסת והמנהלים בחברות הממשלתיות. צמיחה מייצרת כסף נוסף".
"כצעד לעידוד הפריון יש להכריח את החרדים להצטרף למעגל העבודה ולאלץ אותם להפסיק לעבוד בשחור. אצל החרדים שיעור הגברים שעובדים הוא 52%־53%. אם אתה מעלה את אחוז התעסוקה לשיעור המקובל באוכלוסייה הכללית, מדובר בתוספת של 20 מיליארד שקל לאוצר.
"אם לא תהיה ברירה, נחתוך בקצבאות הילדים. מבחינתי, תשלום קצבאות מילד חמישי ומעלה זה עידוד לילודה ועידוד לבטלה בקרב הבדואים והחרדים. יש 140 אלף אברכים ותלמידי ישיבות שמקבלים קצבה אישית מדי חודש, והיא משולמת גם לישיבות. צריך לבטל את כל ההוצאות המיותרות האלה באופן מוחלט ומיידי".
אתה מדבר על החרדים, אבל מה קורה עם קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה האחרים, כמו הביטחון?
"הפתרון הכי קל הוא קיצוץ רוחבי בכל המשרדים. אני לעומת זאת ממליץ על קיצוץ היכן שצריך, ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. לדוגמה, המשרד שמבחינה תקציבית גדל הכי הרבה בעשור האחרון היה משרד הדתות. בנושא תקציב משרד הביטחון יש הרבה פופוליזם. כשר הביטחון לשעבר אני יכול לקבוע שפעילות המשרד היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים במשק".
"כשר הביטחון לחצתי והעברתי את קריית המודיעין לנגב, וזה היה נכון מבחינה צבאית וכלכלית. עכשיו מדובר על העברת קריית התקשוב והמודיעין, ויש לבנות בדרום גם את מרכז הסייבר הגדול ביותר במזרח התיכון. כל אלה יוצרים תעסוקה בדרום ומסייעים לפיזור האוכלוסייה. תקציב הביטחון אמור לתת מענה לאיומים הביטחוניים. יש הרבה כאלה, אבל אין מענה".
הטענה העיקרית היא על שומנים בתקציב. לדוגמה "תוספת הרמטכ"ל" המשולמת לפורשים לפנסיה.
"בנושא תקציב הביטחון יש הרבה מאוד דמגוגיה. פעם באמת היו שם שומנים, אבל עכשיו כבר אין. צריך לזכור שצה"ל מתמודד מול השוק הפרטי, שיש לו הרבה מה להציע לאנשי הקבע, ולצבא קשה להתחרות מולם. את בוגרי 8200 חוטפים לשוק הפרטי. נכון שיש ביקורת בנושא תשלומי הפנסיה, אבל זה לא מה שיפתור את בעיית הגירעון. אם אתה רוצה לשמור את הקצינים האיכותיים, צריך לדעת לשלם להם. אם אתה רוצה כלכלנים טובים, אז צריך לשלם. כלכלן עם תואר שני באוניברסיטת תל אביב יכול להרוויח במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן או בבנק לאומי כפול ממה שמשולם לו כסרן בצה"ל".
מרבים לדבר על העלאת מסים. מה דעתך?
"צריך להיות נורא זהירים בעניין הזה. מדובר בשאלה מורכבת. ראשית, צריך לראות מה קורה עם היקף הגבייה. אני לא בטוח שהכבדה במסים היא הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר, ואולי היא תוריד את הגבייה. את ההכנסות אפשר להגדיל דרך האצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה.
"במשק חסרים 7,000 נהגים והרבה מאוד משרות בתחום הרפואה. יש לעודד את התעסוקה ולא לחשוב על גזירות. הייתי מעודד זוגות צעירים עם ילדים דרך הגדלת מס הכנסה שלילי וסבסוד הצהרונים".
2. היום שאחרי
כדי להתמנות לתפקיד שר האוצר חייב ליברמן לדעת ליצור את החיבורים שיאפשרו בסופו של דבר את הקמתה של ממשלה חלופית. בניגוד לנפתלי בנט, אין בכוונתו לשבת בשום סיטואציה תחת נתניהו. מגנץ הוא דורש לעשות את המתבקש ולפרוש בעקבות כישלונו והפרת הבטחותיו.
אתה באמת חושב שיש אפשרות למהפך שיאפשר את מינויך לשר האוצר?
"הוצאתן לפועל של התוכניות שלי תתאפשר רק עם קואליציה ציונית וליברלית. עם חרדים זה לא יעבוד, כי אנחנו כבר לא מסוגלים לשאת את הנטל. אתה זוכר שנתניהו דיבר פעם על הרזה שאינו מסוגל כבר לסחוב את השמן? אז זה בדיוק המצב עכשיו. הוא הסביר יפה בעבר למה חיוני לקצץ בקצבאות, אבל עכשיו, כשעתידו נמצא במפלגות החרדיות, הוא לא יעז לגעת בהן".
בוא ניגע במשבר הקורונה ובפגיעה במגזר העסקי. איך היית מסייע לעסקים הקטנים?
"בקרן הסיוע הנוכחית מוענקת ערבות מדינה של 15%. זה ממש לא מספיק. צריך להגדיל את הערבות לכיוון של 33% וגם לפשט את הבירוקרטיה בקבלת הכסף. הממשלה הזאת ייבשה את העסקים הקטנים. להרבה מהם חסר תזרים מזומנים, ובלי כסף הם ייפלו, בדיוק כמו שקורה היום. חלק גדול מפושטי הרגל הם עסקים שהיה להם סיכוי לשרוד, אבל אין להם איך להביא כסף מהבית. כדי להחיות אותם צריך להזרים מיידית את הכסף ולהקפיא הליכים משפטיים כמו הכנסתם לרשימה השחורה אם הצ'קים חוזרים. הבירוקרטיה בממשלה חנקה הרבה אנשים ועסקים שפשטו רגל".
האם היית פותח מחדש את ענף המסעדות?
"עד היום משרד הבריאות לא הציג שום נתון שיש הדבקה במסעדות. אולי ההפך. חלק גדול מהניהול הכושל של המשבר מוסבר בכך שאין מסד נתונים אחיד. אם תיכנס לאתרים של ביטוח לאומי והלמ"ס ותרצה נתונים, למשל לגבי מספר המובטלים, תקבל שלושה מספרים שונים.
"אותו הדבר לגבי המסעדות: אני לא מבין מדוע לא מאפשרים פתיחת מסעדות באוויר הפתוח, עם ספסלים בחוץ, כמו שמקובל באירופה ובארה"ב. ברור שאפשר היה לפתוח מסעדות בערים הירוקות, אבל זה לא קורה כי המשבר מנוהל רק משיקולים פוליטיים".
על סמך מה אתה קובע את זה?
"אתה יודע מה? לא אני אומר את זה, אלא המומחים. אני שומע את פרופ' רוני גמזו ואת פרופ' חגי לוין, שכבר פרשו מתפקידם, והם קובעים חד־משמעית שהמשבר נוהל משיקולים פוליטיים ועקב כך לא התקבלו ההחלטות המתבקשות. לדוגמה, אצל החרדים קצב ההדבקה הוא פי חמישה ובמגזר הערבי פי שלושה. הישיבות באשדוד ממשיכות לצפצף על המשטרה ופותחות בתי ספר. בטמרה שבגליל מספרים לי שאין זכר לסגר. במקומות שהתחלואה בהם הכי גבוהה אנשים ממשיכים להשתולל, ודווקא בערים הירוקות הכל סגור.
"המשבר מנוהל משיקולים פוליטיים אישיים בלבד, ואת התוצאות רואים בשטח. הוא נוהל כדי לאפשר את המשך ההישרדות הפוליטית של נתניהו. הוא בונה על המשך הקואליציה עם החרדים ובאופן אבסורדי גם עם מנסור עבאס מהרשימה המשותפת. הוא מצפה בלי להתבייש שעבאס יתמוך בו בקואליציה הבאה. אפילו עבאס לא הכחיש את זה והבטיח לתת לנתניהו את חוק ההתגברות ואת חוק החסינות, בתמורה לתמיכה במגזר הערבי".
אז איך אתה רואה את מצב המשק עד לבחירות במרץ?
"ביבי אכזב את כולם דווקא בתחום הכלכלי, אף שטען לכתר 'המבוגר האחראי'. מדובר בניהול כלכלי קטסטרופלי של המשבר: הרבה מאוד יחסי ציבור והסתכלות על הסקרים ולא שיקול כלכלי אמיתי לטובת אזרחי מדינת ישראל. זה לא הולך להשתנות עד לבחירות. פיזרו הרבה מאוד כסף רק כדי לרצות את הבוחרים, ומנהלים כלכלת בחירות. אני מקווה שלאחר הבחירות ניתן יהיה להקים קואליציה שפויה שתדע להתמודד עם האתגרים ולקבל החלטות קשות".
"ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להפעיל תוכנית לייצוב המשק כמו שהיה ב־1985. תמונת המצב הכלכלית הרבה יותר חמורה ממה שמצטייר היום. נצטרך לטפל בעובדים שהוצאו לחל"ת, ולבדוק איך מחזירים את המשכנתאות שנפרסו ואת כל ההלוואות שנדחו".
3. מעט מדי, מאוחר מדי
לאחר שהדולר המשיך מהר אבל בטוח במסעו דרומה והשער היציג היה קרוב מתמיד לגבול 3 השקלים והדרך למטה הייתה סלולה התעוררו סוף־סוף בבנק ישראל.
לראשונה מאז החל הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בכהונתו הוא יצא מאזור הנוחות והחל לפעול. בעקבות כך נבלמו הירידות, והדולר עבר לעליות. ואולם בשוק הגיבו במתינות ולא נפלו מהרגליים בעקבות ההודעה. לאחר קביעת השער היציג, הדולר זינק ביותר מ־2%.
המשנה לנגיד, פרופ' אנדרו אביר, ששלל עד כה מעורבות אקטיבית בשער החליפין או את הורדת הריבית (בין השאר בגלל גישת "השוק החופשי") הבין שמשהו השתנה. בתדרוך לעיתונאי כלכלה אתמול הוא פרס את משנתו העדכנית. אולם עם כל הכבוד למשנה, האחריות העליונה למצב היא של פרופ' ירון - שעד כה יצר בשווקים את הרושם שמדובר בנגיד מנומנם ושאצלו הכל שאנטי.
בשבוע שעבר בישר הנגיד שבמהלך 2020 נרכשו 21 מיליארד דולר, ואתמול הודיע בנק ישראל - לראשונה - מהו היקף רכישות המט"ח שיבצע בשנה הנוכחית: 30 מיליארד דולר. לפי בנק ישראל "ההודעה נועדה לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. בחודשים האחרונים התעצמו זרמי מטבע החוץ הנכנסים למשק על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה של המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשוקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות הזרים באג"ח של ממשלת ישראל".
"הייסוף המשמעותי בשקל הושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. הוועדה המוניטרית מעריכה שכדי לתמוך בהתאוששות המשק ולתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המטבע בהיקף נרחב בשנת 2021", סיכמו.
בבנק ישראל מקווים שההודעה מראש על היקף הרכישות המעודכן תספיק כדי להתגבר על העודף בחשבון השוטף ועל גורמים בשוק הפיננסי ותביא לייצוב הדולר.
אסור לזלזל בהודעת בנק ישראל לא בגלל "הגילוי הנאות" של היקף הרכישות העתידי, אלא בשל העובדה הפשוטה שסוף־סוף מפנימים שם שמדובר בבעיה מקרו־כלכלית רצינית ולא רק בבעיה של ספקולנטים.
הבנק המרכזי מפנים את עוצמת הבעיה וכבר אינו רואה במשבר המטבע אירוע חולף. אבל ההודעה מאתמול היא בגדר מעט מדי, מאוחר מדי.
כבר חודשים שאני מתריע כאן על בעיית שער החליפין, אבל בבנק ישראל לא התרגשו. בשלב מסוים הם הפנו את האצבע המאשימה לאוצר ואף טענו שיש למדוד את התחזקות השקל מול סל המטבעות ולא רק מול הדולר. בנק ישראל היה חייב להתעורר ולהתערב בצורה מסיבית עוד כשהשער היציג חצה כלפי מטה את רמת ה־3.5 שקלים.
העובדה שבנק ישראל מפרסם מראש את היקפי הרכישות ל־2021 אמורה להרתיע את הספקולנטים, אבל באותה מידה עלולה להיות בעייתית. נניח שמלאי הרכישות ימוצה ויגיע ל־30 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2021, האם בנק ישראל יעצור את הקניות ויניח לדולר להמשיך לקרוס?
זאת ועוד, בנק ישראל לא מגלה מה השער היציג "הנורמלי" שאמור לשקף את מצב המשק, אבל לדעת מומחי מטבע הוא נמוך לפחות ב־15% בהשוואה למצב הנוכחי.
במקביל לרכישות האקטיביות הנגיד חייב להודות סוף־סוף שהרמה הנוכחית אינה "נורמלית" ושבכוונתו לעשות הכל כדי להבטיח את התחזקות הדולר. פעילי המטבע מעודדים אותו "להשתגע" בחדרי העסקאות. הייתי מגדיר את זה אחרת: לחזור להיות בעל בית - ולהתחיל לעבוד בסופי שבוע, בשבתות ובחגים.
4. מדד הקורונה
מבין שלל הסיכומים הכלכליים לשנת 2020 מהימים האחרונים, ובהם גובה הגירעון, סיכומי הבורסה, הדולר הקורס ותשואות הגמל, אחד המעניינים נוגע לאינפלציה. היום יפורסם מדד דצמבר, ואיתו סיכום שנתי של האינפלציה ל־2020.
לפי התחזיות, מדד דצמבר יהיה ללא שינוי ויעמוד על כ־0%. כך סבורים גם כלכלני בית ההשקעות לידר, שטוענים כי "המדד יושפע מירידה במחירי הפירות והירקות והמזון ומעלייה מתונה במחירי ההלבשה והדלק".
גם עופר קליין מהראל בית השקעות סבור שמדד דצמבר יישאר ללא שינוי. "ירידה עונתית במחירי הפירות הטריים, המזון והריהוט תקוזז עם עלייה במחירי ההלבשה והדלק", הוא כותב. נזכיר שמתחילת 2020 נרשם מדד שלילי של מינוס 0.6%, וזה אומדן האינפלציה ל־2020 כולה.
האינפלציה ב־2020 הושפעה דרמטית מנגיף הקורונה, שריסק את מחירי הנפט. במחצית הראשונה של השנה ירדה הצריכה הפרטית עקב הוצאתם של כמיליון עובדים לחל"ת ועצירה מסוימת במחירי הדיור. לאלה יש להוסיף את הצניחה בדולר שבלמה עליות מחירים.
אלא שלקראת המחצית השנייה של 2020, וביתר שאת בתחילת 2021, יש תחושה של פריקת עול, היפוך מגמה ותחילת עליית מחירים. הצריכה הפרטית מתאוששת, לצרכנים נמאס מהסגר שאילץ אותם לרסן את תאבון צריכת שירותי התיירות, המלונאות, חדרי הכושר ומוצרי התרבות, והם ששים לשלוף את כרטיס האשראי ולגהץ. הציבור מפצה את עצמו דרך רכישת מכוניות, שיפוצי דירות, רענון מוצרי החשמל לבית וזינוק בשירותי טייק אוויי ממסעדות. התאוששות מחירי הנפט והעלייה במחירי הסחורות הן ערובה נוספת לגידול באינפלציה בשנה הקרובה.
כבר במחצית הראשונה של ינואר 2021 מורגש זינוק של עשרות אחוזים במחירי מוצרי החשמל והאלקטרוניקה. השבוע דווח על התייקרות מוצרי יסוד, כמו סוכר, שמן, קמח ומוצרי מאפה; ונראה שמגמת ההתייקרויות תואץ לאחר הבחירות ב־23 במרץ.
החזאים מעריכים שלאחר שבע שנות אינפלציה אפסית, המדדים ב־2021 יעברו סוף־סוף לטריטוריה החיובית ועשויים לגרד מלמטה את הגבול התחתון של יעד האינפלציה הממשלתי (1%־3%). אורי גרינפלד מפסגות מהמר לאור כל אלה על אינפלציה של 1% ב־2021. בעבר הוא דייק בהערכותיו. עופר קליין מהראל חוזה אינפלציה של 0.6%. כלכלני בנק הפועלים מעריכים את הציפיות לאינפלציה ב־0.5% ומסבירים ש"העלייה במחירי הסחורות החקלאיות ובמחירי ההובלה מהמזרח היא הגורם המרכזי לכך".
אם האינפלציה אכן תקום לתחייה, יהיה מדובר בשינוי דרמטי בכללי המשחק הפיננסיים: לא רק שהריבית תפסיק לרדת - ייתכן שתתחיל לעלות. בהמשך הדרך גם הדולר יתאושש. מחירי המניות ואיגרות החוב עלולים לספוג מכה, ובעקבותיהם התשואות באפיקי החיסכון ארוכי הטווח. וכמובן, שכשהמדד עולה יש השפעה על הסכמים והצמדות למיניהם כמו בשכר, בקניית דירות, בהסכמי עבודה ועוד.
5. המשכיר הלאומי
יאיר טל, מנכ"ל חברת ההשכרה הממשלתית דירה להשכיר, יסיים את תפקידו בסוף החודש והוא כבר מסודר בג'וב בשוק הפרטי. אחרי שנתיים בתפקיד המנכ"ל ושש שנים בתפקידים ניהוליים בחברה, הוא מגלה אופטימיות זהירה למרות המצב.
החברה, שהוקמה על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, הועברה לאחריות משרד השיכון והשר יעקב ליצמן, שמשנה את סדרי העדיפויות וקורץ לקהל בוחריו החרדים.
ההתחלה הייתה שונה: הפרויקט הראשון של דירה להשכיר היה בגליל ים בהרצליה. לאחר מכן הגיעו רמת השרון וכל האחרים. הפרויקט האחרון שכבר אוכלס הושלם בימים אלה בכפר יונה. הביקוש לדיור להשכרה ממשיך לעלות למרות התייקרות של כ־2% לשנה בשכר הדירה. ההסבר לכך הוא המשך עליות המחירים החריגות במחירי הדיור. לזוגות צעירים אין כסף לרכוש דירה, ומבחינתם שכירות ארוכת טווח היא הפתרון המושלם.
"דירה להשכיר נמצאת כאן כדי להישאר. השכירות ארוכת הטווח היא הנושא הכי חם בשוק הדיור, וגם הקבלנים מעידים על כך. קבוצת עזריאלי נכנסת לשכירות ארוכת טווח, והקבלן יוסי פרשקובסקי רואה בשיתוף הפעולה איתנו יעד אסטרטגי. גם אפריקה מגורים וחברת אשטרום עובדות איתנו צמוד", אומר טל.
המנופים בשטחי הפרויקטים של החברה הם ההוכחה הטובה לפופולריות של הדיור להשכרה. בשנת 2020 נסגרו חמישה מכרזים לפרויקטים בדרך השלום בתל אביב, שכונת אגמים באשקלון, ביקנעם, בבית שמש ובשכונת בן שמן בלוד. החברה נמצאת בעיצומם של 15 מכרזים נוספים, ובהם מכרז ענק במתחם הבורסה ברמת גן, בבית שמש, במתחם מכבי רמלה, בשכונת הפרסה ביישוב החרדי רכסים, במבואות הדרומיים של חיפה ובשכונות החדשות של לוד. החברה מלווה הקמת 5,000 דירות נוספות ב־25 פרויקטים בשהם, בחולון, באור יהודה, בכרמיאל ובתל אביב. בנוסף השלימה החברה תוכנית בג'לג'וליה למתחם ראשון להשכרה ארוכת טווח במגזר הערבי.
במילים אחרות, על אף כניסת יעקב ליצמן למשרד השיכון, מוקדם עדיין להספיד את החברה. בנוסף לדיור להשכרה החברה עוסקת גם בקידום תוכניות בינוי, וקידמה כבר תוכניות תב"ע בהיקף של 29 אלף דירות. ההנהלה התבקשה לסייע בהקמת מעונות לסטודנטים, ובשנת 2020 נחנכו פרויקטים למעונות באוניברסיטת תל אביב ובבר־אילן - בסך הכל נוספו 2,500 מיטות בשמונה פרויקטים שונים. מדובר בהישגים לא רעים לחברה שהוקמה לפני חמש שנים בלבד מאפס.
טל: "יזמנו תיקון לפקודת מס הכנסה כדי לאפשר הקמת קרנות ריט שהשקיעו בדיור להשכרה. יש מודעות רבה לשכירות, ולצערי ההיצע לא מדביק את הביקוש, ויש רשימות המתנה ארוכות. נכון שבתקופת הקורונה שוק ההשכרה באזור תל אביב ספג מכה וילדים חזרו להורים, אבל ברחבי הארץ הביקוש רק גדל".
אז איך פותרים את בעיית ההיצע הנמוך?
"חייבים לשחרר יותר קרקעות להשכרה ארוכת טווח. בנוסף יש להעמיק את הטבות המס בחוק עידוד השקעות ולהתאים את ההטבות גם לחוזים ארוכי טווח. אבל לצערי, לבנות דירות בישראל לוקח יותר זמן מהמקובל בעולם המערבי, ומשבר הקורונה לא מקל על כך".