אתמול (שבת) ראינו בשידור חי את חילופי שיטת הממשל בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו השלים את ניכוסן של זרועות הביטחון לטובתו האישית והודיע שיוסי כהן, ראש המוסד, יכהן בממשלתו הבאה. יוסי כהן, אם מישהו שכח, הוא ראש מוסד מכהן. עכשיו. אחרי שיפרוש ביוני, ממתינות לו שלוש שנות צינון. גדי איזנקוט, שהצינון שלו כבר הסתיים, החליט לא להיכנס למערכת הפוליטית בגלל מראית עין (הצינון היה קצר יותר בגלל סמיכות מערכות הבחירות). תארו לעצמכם שנתניהו יודיע בעוד שנה שאביב כוכבי יכהן בממשלתו הבאה. מישהו כאן השתגע.
זה אחרי שלא מינה את יוסי כהן לתפקיד האחראי על הדיאלוג עם האמריקאים והמעצמות בנושא הגרעין האיראני. אין אדם מתאים יותר מכהן לתפקיד הזה. אז נתניהו מינה, כרגיל, את מי שהכי פחות מתאים לתפקיד הזה. באותה נשימה הוא מפעיל את כהן למשימות פוליטיות, בדיוק כפי שהוא מפעיל את מאיר בן שבת למשימות קואליציוניות. אין איזונים, אין בלמים, אין חוקים, אין קווים אדומים, אין ניגודי עניינים, אין כלום. בישראל 2021 הכל מותר, הכל כשר, הכל אפשרי.
דומה שהכל הולך לבנימין נתניהו, כמו בהזמנה. אם נתעלם רגע מפארסת הביקור שלא היה באמירויות והמיני־משבר (שמאחוריו משבר אמיתי) עם ירדן, הרי שהחיים של נתניהו סוגים בשושנים: המדינה יוצאת מהקורונה ברגע הכי נכון מבחינתו, מנכ"ל פייזר מפרגן לו בראיון לערוץ 12, יריביו מתחרים זה בזה מי יעשה יותר טעויות (חוץ מלפיד) ושלוש מפלגות במרכז־שמאל עלולות לשרוף לגוש ה"לא ביבי" מנדטים יקרים.
את המתנה הגדולה מכל יקבל נתניהו במוצ"ש הבאה, בהפגנת ההמונים של כל תנועות המחאה בבלפור. אני יודע שהדברים האלה הם בבחינת קול קורא במדבר ואין עם מי לדבר, אבל ההפגנה הזו תוסיף לנתניהו בין מנדט לשניים. כל מי שמכיר את הבטן הביביסטית יודע שאין דבר שמחזיר אותם יותר מהר הביתה ממחזה של רבבת שמאלנים צרה על מעון ראש הממשלה ומאיימת לעקור מהם את הזוג המלכותי. אני סומך על הטופז לוקים שישתלו בהפגנה הזו כמה דגלי אש"ף, כמה כרזות הזויות ויפזרו בה כמה שושק'ז לקינוח, כדי שהמיצג הזה ייראה אולטרא שמאלני ויעשה את העבודה שנתניהו יודע לעשות בימים האחרונים: לייצר אווירת חירום, מצור על המנהיג, שמאלנים נוהרים וערבים על הגדרות.
אם הדברים היו תלויים בי, את ההפגנות צריך לערוך מול ביתם של מנהיגי המפלגות שמסכנות את הגוש. בראשם ירון זליכה. אם גנץ ו/או הורוביץ יהיו בסכנה ממשית (כל דבר שהוא פחות מ־5 מנדטים יציבים בסקרים) לקראת סוף השבוע, צריך להפעיל עליהם את מלוא עוצמת הלחץ. הפגנת המונים אחרונה צריכה להיות בתל־אביב ולהפוך לצעדה לרוחב ולאורך כל העיר בקמפיין "צאו להצביע". אחוזי ההצבעה של אנשי מחנה ה"לא ביבי" קריטיים היום יותר מאי־פעם.
בראיון לאיילה חסון (שלא עשתה לו הנחות) בערוץ 13, איים נתניהו, בין היתר, גם קצת עליי. ההקשר: עדותו של דוד ארצי, לשעבר המשנה למנכ"ל התעשיה האווירית ונשיא מכון היצוא, על כי ראה לפני למעלה מ־20 שנה את החוזה שנחתם לכאורה בין נתניהו לרעייתו שרה. ובכן, נתניהו, אתה מוזמן לתבוע. אני מזכיר לך שהסיפור הופיע בספר שפורסם לפני 24 שנה. מעניין שעד היום לא תבעת. אתה הרי יודע שאין שם עילת תביעה. נראה אותך תובע את ארצי. נראה אותך הולך לפוליגרף עם ארצי או לפחות שולח את דוד שמרון. אני מוכן לממן את הבדיקה (כי תמיד צריך שמישהו יממן).
קצת פוליטיקה: גדעון סער משנה כיוון. הקמפיין שלו הלך לאיבוד במרחבי הממלכתיות. הוא הכריז על שביתת נשק עם בנט והפסקת אש עם לפיד ומצא את עצמו על הגחון. במקום להבליט את איכויותיו וניסיונו כפוליטיקאי, את היותו ה"קילר" הכי חד בכנסת שנים ארוכות, ניסו לייצר לו תדמית ממלכתית. ובכן, לא עוד. אלה יהיו עשרה ימים של אקדוחנות מצידו של סער. יזכירו לנו איך השפיל את נתניהו בבחירות לנשיאות והביא את רובי ריבלין לבית הנשיא "על הראש" של ביבי ושליחיו. איך הפיל את הממשלה ב"ליל החניונים" על הראש של נתניהו וגנץ. איך גמר פעמיים רצוף במקום הראשון בפריימריז של הליכוד וכשהוחלט לחסל אותו הצליח להסתנן למקום ה־4, גם הפעם "על הראש" של נתניהו. ועוד ועוד. השאלה היחידה היא, האם זה לא קורה מאוחר מדי. את התשובה נקבל ב־23 בחודש.
עניין נוסף שקיבל אתמול זריקת אדרנלין הוא הסיפור של בני גנץ וקמפיין כחול־לבן על "מזימת אפריל". אחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר של גנץ היא הלאקונה החוקתית במקרה שלא ייבחר לכנסת. האם יוכל להמשיך להיות ראש ממשלה חליפי? האם הממשלה תמשיך להיות פריטטית? פרופ' סוזי נבות סבורה שכן, יש מומחים אחרים שסבורים שלא בטוח. היועמ"ש סירב לענות לשאלה הזו כעת, כשהיא עדיין לא רלוונטית, והגביר את הספקולציות על הלאקונה והמצב השביר.
אתמול הגיעה גלית דיסטל אטבריאן, מועמדת במקום ה־10 לכנסת מטעם הליכוד במינוי אישי של נתניהו, ואישרה את כל החששות הללו. כשח"כ איתן גינצבורג, באולפן "פגוש את העיתונות" פירט את פרטי המזימה הזו, בה נתניהו יפטר אחרי הבחירות את היועץ המשפטי לממשלה ואת שאר בכירי שלטון החוק וימנה את אחד מסריסיו לשר המשפטים, דיסטל־אטבריאן הגיבה ב"טוב מאוד, טוב מאוד, זה בדיוק מה שצריך לעשות".
זה בדיוק מה שצריך קמפיין כחול־לבן עכשיו. גנץ זוכה לעדנה מסוימת בחלק מהסקרים וגם בבאזז התקשורתי. יחסית, כמובן. אם יצליח לטעת את הספק לפיו במידה ולא יהיה בכנסת הבאה, נתניהו משתלט על ממשלת המעבר ועושה במדינה כרצונו, עתידו מובטח. השאלה היא מה לגבי עתידנו.
עתידם ועתידנו: נתניהו הראה בשידור חי את שינוי שיטת המשטר בישראל
ראש הממשלה השלים את ניכוסן של זרועות הביטחון לטובתו האישית והודיע בראיון כי הוא מתכוון למנות את יוסי כהן לתפקיד בממשלתו הבאה. כהן, אם מישהו שכח, הוא ראש מוסד מכהן
