שני עמים: לא מדובר על משבר ביחסים, כי אין יחסים. זה גם לא נתק. אין קשרים להתנתק מהם. זאת גם לא התרחקות. אין בשנים האחרונות קירבה שממנה התרחקו. האמת היא, שבישראל ובקהילה הגדולה בארה"ב קיימים היום שני עמים עם סולם ערכים שונה, עם מטרות נפרדות, עם ייעודים נבדלים. יש ביטויי אהדה, ואפילו גילויי אהבה בין שני העמים. הם בעיקר חיצוניים, בלי התחייבויות מיוחדות. לשני הצדדים לא נעים ולא נוח להודות בכך. אבל השוניות, הנבדלות בין העם החי בציון לעם היושב בתפוצה נוצרו, התהוו והתעצמו בשנים האחרונות והפכו למציאות, לממשות ששני הצדדים נראים כמי שהשלימו איתה.
אפילו נכונות והיגיון העיתוי של הגדרת המציאות של שני עמים, בישראל ובקהילה בארה"ב, הם חלוקים ומנוגדים בין שני הצדדים. העם בישראל שקוע וטרוד במערכת בחירות רועשת וסוערת, הרביעית בפחות משנתיים. הנושא האחרון שמעניין מישהו בזירה הפוליטית בישראל הוא הקהילה היהודית מעבר לים. בעקבות שינוי דרמטי בצמרת הממשל בוושינגטון, נשיא דמוקרטי בבית הלבן והשתלטות דמוקרטית על שני הבתים - הקונגרס והסנאט, הקהילה היהודית בארה"ב מרגישה מתוגברת פוליטית, ומסוגלת להפעיל השפעה ושתדלנות. המשותף לשני הצדדים, שהעיתוי לא משנה פרקטית מאומה.
בקמפיינים שמנהלים המפלגות המתמודדות במערכת הבחירות בישראל, בהצהרות ובהבטחות שמשווקים ראשי המפלגות אין איזכור, אין התייחסות אפילו לא ברמז ובעקיפין לקיומה של קהילה יהודית גדולה בארה"ב. אם הפוליטיקאים בישראל אינם מודעים לקיומם של שישה מיליון יהודים בארה"ב, ובמיוחד לחלק הגדול המוביל שלהם בניו יורק, הם חוטאים בבורות, רשלנות ובהזנחה. אם הם יודעים על קיומה של הקהילה אבל מעלימים עין ומעמידים פנים כלא יודעים, חטאם גדול שבעתיים. איך זה שלא עולה בדעתו של אף אחד מראשי המפלגות המתחרות בבחירות לומר מילה, להשמיע דעה, להבטיח ולהציע מעורבותו במאמץ מוצהר לגשר, ליזום חיבור, שיתוף פעולה בין ישראל לקהילה בארה"ב? אי אפשר לחמוק מהמסקנה שהנושא הזה בכלל לא מעניין אותם.
כבר כמעט שנה שבניו יורק, הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב ובתפוצות, אין קונסול ישראל כללי. תפקיד ומשרה יוקרתיים ונחשקים שתורמים הרבה לנוכחות של ישראל בחיי הקהילה. העובדה שהקונסול הכללי האחרון, דני דיין, נחשב לאחד הקונסולים הטובים והמעולים ששירתו בניו יורק, מבליטה את החסרון, המגרעת והנזק בהעדרו המתמשך של נציג ישראלי, רשמי בכיר ומרכזי במטרופולין ענק, שאוכלוסיותו היהודית מונה מיליון וחצי נפשות, ציבור יהודי ששווה בגודלו למספר היהודים בשיקגו, פילדלפיה, וושינגטון וסן-פרנסיסקו. אבל למי בישראל זה איכפת אם יש או אין קונסול כללי בניו יורק? "שים לב שאין אפילו דיווחים על מועמדים לכהונת הקונסול בניו יורק", אמר בכיר בקונסוליה.
"אני לא זוכר מצב כזה. אין היום אף דמות ישראלית אחת, בפוליטיקה, בצבא, במדע וכמעט בכל תחום אחר, שהיא מוכרת, מקובלת ומעוררת סקרנות ועניין בעיניי יהודי ארה"ב", אמר בשיחה בכיר יהודי, ותיק ומוערך בקהילה. "אני זוכר באיזו התלהבות והתרגשות היו מתקבלים בניו יורק אלופי צבא, שרים ופוליטיקאים פופולריים מישראל. היו עומדים בתורים להיכנס לאירועים כדי לראות אותם ולהקשיב לנאומיהם. כבר שנים שאני לא זוכר ביקור של אישיות מישראל שעוררה עניין ותשומת לב".
האדישות, חוסר העניין ואי האיכפתיות לגבי העדר הקשרים והיחסים בין ישראל לקהילה הם הדדיים. גם עסקנים ופעילים בקהילה, ביניהם ותיקים ומוערכים, מפגינים במוצהר אי איכפתיות שנושקת ללעג כלפי מערכת הבחירות בישראל. זהותם של ראשי המפלגות המתמודדים לא אומרת הרבה אם בכלל לעסקנים בקהילה. ודאי שלא ליהודי ברחוב. משיחות עמם עולה שבני גנץ הוא דמות אלמונית. השם גדעון סער לא אומר להם מאומה. "מיכאלי, מי זאת?", הגיב בצחוק בכיר יהודי ידוע בניו יורק. הוא שמע על יאיר לפיד ועל בנט כפוליטיקאים "שכל מה שהם רוצים זה לסלק את נתניהו מהשלטון". מה שמפתיע ומדהים שהתפתחויות דרמטיות שאירעו באחרונה בישראל לא עוררו שום תגובות, שום התייחסויות מצד ארגונים או אישים בקהילה. הכוונה ללגיטימציה שקיבל בן גביר כמועמד ברשימה לכנסת, והחלטת בית המשפט העליון לקבל גיור רפורמי שנעשה בישראל כהיתר לאזרחות.
בן גביר הוא יורשו של מאיר כהנא, יהודי אמריקאי, שגם סופו הטרגי לא המעיט את שמו הידוע לשמצה בקהילה. הליגה למניעת השמצה, הקונגרס היהודי העולמי, ארגון-הגג ועידת הנשיאים היהודיים, הוועד היהודי האמריקאי שמגלים רגישות למוניטין של הקהילה כחברה מתונה לא הגיבו ולא התייחסו כלל לעובדה שדוקא בישראל, לאומני קיצוני גזען ומסית כמו בן גביר, קיבל הכשר והכרה לרוץ לכנסת. רק נשיא התנועה הרפורמית ריק ג'ייקובס פירסם הצהרה שגינתה את בן גביר.
אם במדינה אסייתית או סקנדינבית בית המשפט העליון היה מקבל החלטה לבטל נוהל שמפלה לרעה מיגזר יהודי בקהילה המקומית, ארגונים יהודים בארה"ב היו יוצאים מגדרם בהודעות מחמיאות ודברי שבח לבית המשפט. אבל, הכרעת בית הדין לצדק בירושלים לא עוררה שום תגובה ושום התייחסות מצד המימסד היהודי המאורגן בארה"ב. "מה שקורה בישראל פשוט חדל לעניין, לא מעורר תשומת לב בקהילה", הסביר בשיחה עמו בכיר יהודי.
אפקט נתניהו
שם אחד של מנהיג ישראלי לא נעדר משיחות עם בכירים, רבנים ועסקנים בקהילה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל בשיחות שני "תארים" - הוא מוגדר כמי שאחראי ואשם במידה רבה להיווצרות של שתי הישויות הנפרדות, ישראל והקהילה בארה"ב. בכירים יהודים טוענים כי נתניהו כראש ממשלה הפגין באופן מוצהר ועקבי ביטול ובוז כלפי יהודי ארה"ב והתעלמות מהקהילה. בכל ביקוריו הרשמיים בניו יורק, נתניהו אף לא פעם אחת לא ביקש, יזם ואירגן פגישה והידברות עם יהודים, כפי שנהגו באופן מוקפד ראשי ממשלה בישראל. עכשיו, אומרים בכירים בקהילה, נתניהו הוא המפסיד הגדול. הוא לא יכול לנצל את העובדה שלקהילה שרובה המכריע והמוביל הוא דמוקרטי (74 אחוז מיהודי ארה"ב הצביעו בעד ג'ו ביידן), יש נגישות לצמרת הממשל והשפעה בבית הלבן ובקרב מנהיגי המפלגה הדמוקרטית, והוא יכול היה להעזר בהם במאמצים להבטיח תמיכה וקידום לאינטרסים של ישראל בממשל החדש.
בכירים בקהילה, במיוחד רבנים ופעילים קהילתיים מביעים דאגה שהדור הצעיר בישראל ובקהילה בארה"ב יקבלו כמובן מאליו את המציאות של שני עמים וישלימו עם ההשלכות שכבר מורגשות ושצפויות להתעצם ממנה בישראל ובארה"ב.