משהו: ההבדל בין הדעה שלך לבין בירה הוא שאני ביקשתי בירה (כתובת על חולצה שראיתי).

בחן את עצמך

מבחן התעצבנות: מתוך 25 הפעמים שנתניהו צולם בקהל בטקס יום העצמאות, באיזו פעם התעצבן ורתח ממתח נפשי בלתי נסבל מישהו מאנשי ארץ ישראל השבעה והיפה, כאשר הוא צפה בטקס בטלוויזיה? (רמז לפתרון: המספר קטן מ־25. וקטן גם מ־2).

טקס ראוי

“תחזירו לנו את טקס יום העצמאות!". טוב, נחזיר. ואיך צריך להיראות טקס ראוי? נפתח בשקופית של רבין לוחץ יד לערפאת ויונת השלום. בן־גוריון וברל כצנלסון לבושים בחלוק רופא בתמונה המחליפה. ואז הצדעה לתרבות. לפילהרמונית, שתנגן, שימו לב, מחרוזת שהיא שילוב שירים ישראליים עם שירים בסגנון עדות המזרח ההן. הצדעה לתיאטרון הישראלי: סובול, חנוך לוין, מיטלפונקט. הצדעה לסאטירה הישראלית: ל"ארץ נהדרת". הצדעה לתקשורת הישראלית: “הארץ", “ידיעות", ברנע, בן כספית, אברמוביץ', ובלי להזכיר את השופרות. בין מדליקי המשואות: גיבור צבאי שמפגין נגד השחיתות בבלפור.

קריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא, ואל תחשבו שזו המצאה שלי, אין לי דמיון כל כך עשיר, שמעתי השנה באוזניי את קריאת מגילת העצמאות בטעמי המקרא מפי רבה ומשתתפים אחרים בבית כנסת רפורמי מאולתר במבשרת ציון. נמשיך: מצעד חיילים שיוצרים על רצפת הבמה חדר חקירות, כהוקרה למשטרה ולקטגורים, ואז החיילים רצים אצים ויוצרים מאזניים, והופ, זה מתחלף לאזיקים וסורגים של כלא. הקריין מכריז ברקע: זוהי הצדעה למערכת החוק. זוהי התקווה.

וואו, איזו נחת. ביטוי אומנותי כה מרגש לאהבת העם את אכזריות החוק, ולכמיהתנו לפילוג, לשיסוי ולדיכוי בלי רחמים של דעות שאינן שלנו.
אחח, טקס כמו שצריך. כהלכתו. תענוג. כך יתמוגגו בבתים מסוימים בחג עצמאותנו. את זה יהללו פרשנים בפאנלים בערוצי הטלוויזיה המרכזיים, תוך דמעת התרגשות בזווית המצולמת.

על נתוני שיווק דגלינו

הודעת “ועד מוכרי הדגלים למכוניות", לסיכום עונת יום העצמאות 2021: להפצה לכל מוכרי הדגלים.

מוכרי דגלים יקרים, בעקבות ניתוח שיווק דגלים למכוניות בכל הארץ הוחלט: אין טעם למכור דגלים למכוניות באזורים שבהם גרים חרדים ובאזורי המגורים של שכבות בעלות הכנסה גבוהה מהממוצע בישראל. הפניית משאבים למכירת דגלים באזורים אלה אינה כלכלית. לקראת השנה הבאה, לא מומלץ לנסות למכור דגלי ישראל במקומות אלה, מפאת ההיענות הנמוכה. אזהרה: על פי נתוני מכירה של השנים האחרונות ברור שמוכרי דגלים שפנו לחרדים, או לאנשים שישראל היטיבה איתם, נשארו שוב ושוב עם מלאי לא מכור של דגלי ישראל.

המחזיקים בגרון

ראיון עם ראש המחלקה להחזקה בגרון בפרקליטות.

“תודה שהסכמת להעניק לנו ראיון. אנא, ספר מעט על המחלקה להחזקה בגרון בפרקליטות".
“תפקידנו למצוא גרונות נבחרים, וללחוץ עליהם. זה תפקיד מאתגר, יצירתי, ומצריך אצבעות חזקות".
“מה הרגע שאתה זוכר במיוחד מכהונתך כראש המחלקה להחזקה בגרון?".
“אני זוכר שלחצתי בתחילה יותר מדי, ושמעתי חרחורים. עם הזמן למדתי ללחוץ כך שכלפי חוץ הנלחץ נראה כאילו הוא נושם כרגיל. זו אומנות, וצריך לדעת איך ללחוץ על הגרון ברגש. קשה ללמוד את זה בפקולטות למשפטים, זה משהו שלומדים תוך כדי לחיצה".

“האם אתה לא חושב שיש בכך טעם לפגם?".
“מה שאלת?".
“היי, תעזוב לי את הגרון".
“תכף. חזור בבקשה על השאלה".
“האם אתה חושב שהעם ואגף המשכורות מודים לך מספיק על ביצוע תפקידך?".
“יותר טוב".
“אז למה אתה לא עוזב לי את הגרון?".
“המדיניות שלנו היא לא לעזוב. תפסנו גרון, הוא שלנו".

מדריך לוויראליות

הבחורה שרוצה להיות ויראלית. היא מכורה לאגו. מצטלמת מנפחת שפתיים ולומדת כמה החזייה של בגד הים תורמת במידת זעירותה לכמות הלייקים. אבל אחרי כל המאמצים היא שמה לב שבנות פחותות ממנה בכל תכונה השיגו יותר לייקים כאשר הן הצטלמו גם מאחור. רק מאחור. רק את האחור. אז גם היא התחילה להסתובב בצילומים שלה.

אמריקה הנוראה

אמריקה היא מדינה איומה ונוראה, מושחתת, גזענית, קפיטליסטית, שבה מעט האמידים חיים טוב ואחרים יכולים למות ברחובות. אנחנו כולנו יודעים את זה כי כולנו קוראים את זה, וכולנו צופים בטלוויזיה ורואים כל חיינו סרטים שבהם תמיד המשטרה ומערכת המשפט והפוליטיקאים והאנשים העשירים באמריקה כולם מושחתים. בשום מקום אין שום ספר או עיתון, אוניברסיטה או סרט לילדים שיספרו לנו אחרת על אמריקה. שיתארו לנו משהו טוב באמריקה.

אז איך זה שכולם רוצים להגיע לאמריקה? איך זה ששוטרי הגבול בכל נמלי התעופה, נמלי הים והגבולות היבשתיים והימיים עסוקים כל הזמן בעצירת אנשים שמנסים להגיע לאמריקה? איך ייתכן שוויזה לאמריקה היא כה נחשקת? מה, כל האנשים האלה לא יודעים לקרוא ולא ראו סרט בחייהם?

יש ממשלה, אבל אין

אני מקווה שעד סוף השבוע יתברר שסער וגם לפיד, או העבודה, או גנץ, או כולם יחד הצטרפו לביבי ויש ממשלה כמו שצריך. אבל אם זה לא יקרה, אני רוצה להזכיר שלטי ענק מהבחירות האחרונות. שלטים שעליהם כתוב: “זה בני בכנסת או ביבי לתמיד". איזה תמיד? מה ההיסטריה? זה מקסימום ביבי לעוד ארבע שנים. בואו ננצל את נתניהו עוד ארבע שנים. בעוד ארבע שנים יהיו עוד בחירות. להערכתי אז ביבי לא ירוץ שוב, וכישרונו כבר לא ישרת, למרבה הצער, את מדינת ישראל. בינתיים, נצלו את ההזדמנות שתוצאות הבחירות מאפשרות הקמת ממשלה ציונית יעילה וטובה בראשות ביבי, והקימו ממשלה.

פינת השלולית

כשהנסיכה באה לישון אצל הצפרדע בשלולית: סט פיג'מה “הלו קיטי", טרולי עם בגדים למחר, תיק כלי רחצה ואיפור, נעלי בית עם אוזני ארנבת, דובי מהבת מצווה. כשהצפרדע בא לישון אצלה: שקית של יילו עם מטען לטלפון. (בתודה לאיתמר מויאל).