מטר הרקטות הנושאות חומרי נפץ הלם בגוש דן ובתל אביב, מרכז העצבים המשקי, הכספי ולמעשה גם הפוליטי של המדינה. רבים חפצים לגור בתל אביב ובסביבתה, בעיקר בשל הנגישות לפרנסה שהכנסה נאה בצדה. למעשה, מעטים יכולים לגור בגוש דן הצפוף, עם יותר ויותר גורדי שחקים וגורדי שחקים למחצה, בשל עלייה במחירי הקרקע לבנייה.
אף שיש היגיון כלכלי בבנייה לגובה שמנצלת את מרב השטח הנתון היקר, טמונה בכך גם סכנה: צוותי ההצלה יתקשו לחלץ משפחות מבניינים גבוהים מאוד, שאליהם סולמות החירום לא יוכלו להגיע. אומנם היכולת הרקטית של החמאס והג'יהאד האסלאמי משתפרת מסיבוב לחימה אחד למשנהו, בחלקה בסיוע איראני, אבל נקווה שישראל לא תיבחן בתסריט הבלהות האמור. הנהירה לתל אביב נמשכת, בעיקר של בעלי יכולת, רובם, יש לציין, עשירים בצדק ובזכות עצמם. כלומר, מי שלא התעשרו מהעברות ממשלתיות, אלא אנשי הייטק מבוקשים בישראל ובעולם.
רוב הציבור כמובן ידו אינה משגת לרכוש דירה בתל אביב, ולא רק בה אלא גם בערים השכנות. למעשה, עבור חלקים מהציבור מדובר במשימה בלתי אפשרית גם בערים פחות נחשבות ומרכזיות, שכן מחירי הדירות עלו בממוצע בשנה האחרונה - עד הרבע הראשון של השנה - ב־4.5%, ובשנתיים האחרונות ב־8.2%. הצפי להמשך הוא שהמחירים ימשיכו להאמיר בשל עלייה בעלות חומרי הגלם - פלדה, חמרן, עץ ועוד - וכן בשל מיעוטם של עובדי בניין מיומנים. מבצע שומר החומות עלול לגרום גם לניתוק חלקי מהעובדים מיהודה ושומרון.
עוד נוסיף למשוואה ריבית נמוכה שמביאה לזינוק בביקוש למינוף רכישת דירה באמצעות משכנתאות זולות שהיקפן עולה, את המשך העלייה של כ־2% בשנה בגודל האוכלוסייה של מדינת ישראל וכמובן את אוזלת ידה של הממשלה, שלמעשה הפכה לאימפוטנטית בשל הוויכוחים הפוליטיים האינסופיים סביב הקמתה ולכן היא אינה כופה על רשות מקרקעי ישראל לצאת בתוכנית רחבה לשיווק קרקעות בכל האזורים בישראל. כן, גם בכמות גדולה כדי להפחית את עלות מרכיב הקרקע במחיר הדירה. מכירת קרקע במחיר מוזל כמו בתוכנית מחיר למשתכן אינה סובסידיה או הפסד תקציבי, אלא שירות חיוני לתושבי ישראל המבקשים לחיות פה.
חידוש העלייה במחירי הדירות צריך להדאיג את העשירונים באוכלוסייה הישראלית, אולי עד העשירון השמיני. מחיר דירה בתל אביב־יפו, שבה פרצו עימותים קשים בין ערבים ליהודים, עלה בשנה האחרונה לפי נתוני הלמ"ס הטריים ב־9.6%, מתוכם 3.6% ברבע הראשון של השנה.
העלייה החדה ביותר הייתה בדירות בנות 3.5־4 חדרים, שמחירן עלה ב־10.2% בשנה האחרונה ל־3.735 מיליון שקל. ברמת גן, שהופגזה השבוע וספגה פגיעה בנפש, עלו מחירי הדירות בשנה האחרונה ב־6.6%. העלייה המרבית נרשמה בדירות 4.5־5 חדרים, שמחירן עלה ב־7.8% ל־3.03 מיליון שקל.
בראשון לציון, עיר המעמד הבינוני־גבוה שצומחת היטב זה שני עשורים וספגה פגיעות קשות עם אבידות בנפש, עלו מחירי הדירות בשנה האחרונה ב־15.4%, עם עלייה של 25.6%(!) לדירות בנות 5.5־6 חדרים, שהגיעו למחיר ממוצע של 2.809 מיליון שקל. בעיר הבירה הענייה ירושלים - שבה החלו המהומות בשבוע שעבר ושוגר הטיל הראשון שגרם לתחילת המבצע - ירדו מחירי הדירות בשנה האחרונה ב־1.5%, עם עלייה של 0.6% ברבע הראשון של השנה. בירושלים המחירים עלו במשך שנים בשל ביקוש של יהודים מהעולם. בשל הקורונה ומיעוט הטיסות, אלה נעלמו כרגע ממפת הביקוש. מחירי דירות מרווחות בירושלים, בנות 4.5־5 חדרים, עלו בשנה האחרונה ב־9.1% ל־2.43 מיליון שקל, מתוך כך עלייה של 0.5% ברבע הראשון של השנה.
מי שביקש לרכוש דירה במחיר סביר עבר לאשדוד, שכורעת בשבועיים האחרונים תחת מטר הפצצות אדיר מרצועת עזה. אשדוד מציעה כביש מהיר ומסילת ברזל טובים, עם מרחק מתקבל למרכז הארץ. מחירי הדירות בעיר הנמל הדרומית שבה תושבים נפצעו ואוכלוסיית החרדים הענייה גדלה, עלו בשנה האחרונה ב־3.6%, והמרב לדירות בנות 1־2 חדרים, שמחירן עלה ב־7% ל־960,400 שקל. מחירי הדירות בעיר הקרובה ביותר למשגרי הטילים מרצועת עזה, אשקלון, שם היו פגיעות בנפש, עלו בשנה האחרונה ב־9.9%. המרב היו דירות 1־2 חדרים, שמחירן עלה ב־15% ל־721,100 שקל. מחיר דירה בת 4.5־5 חדרים עלה בשנה האחרונה ב־6.4% ל־1.512 מיליון שקל.
באר שבע המופגזת, בירת הנגב, שאליה אמורים לעבור אנשי צבא קבע בשל העתקה של בסיסים לאזור, הייתה בשנים האחרונות להיט. בשנה האחרונה היו מחירי הדירות ללא שינוי, מזה ירידה של 4% ברבע הראשון של השנה. עם הפחתת מס הרכישה על משקיעים שעשו רווחי הון ברכישת דירות בבאר שבע בשנים האחרונות, עברו המשקיעים למרכז הארץ, שם הנגיסה ברווחים מדירות טובה ומבטיחה יותר. מחירי דירות של 5.5־6 חדרים בבאר שבע עדיין עלו בשנה האחרונה ב־10.1% ל־1.859 מיליון שקל.
הדירות בבית שמש המתחרדת רשמו עלייה של 0.8% בלבד, מזה 2.1% ברבע הראשון של השנה. דירות בנות 4.5־5 חדרים התייקרו בשנה האחרונה ב־8.8%. בבני ברק החרדית המצב בכי רע: מחירי הדירות ירדו בשנה האחרונה ב־10.4%. הירידה המרבית, אחרי שנה של קורונה שהכתה בעיר ללא רחם, הייתה בדירות 4.5־5 חדרים, שמחירן ירד בשנה האחרונה ב־25.4%.
חוצה ישראל
הפתרון למצוקת הדיור לכלל האוכלוסייה חייב להינתן בכמה מישורים. בנייה של מספר יישובים ב־20 השנים הקרובות על ציר כביש מספר 6, הפעם יישובי "כוכבי הדרום", על בסיס תוכנית "שבעת הכוכבים", שלמעשה הכילה יותר משבעה יישובים לאורך שיפולי המערב של רכסי ההרים בשומרון.
תוכנית שבעת הכוכבים באה לעולם בתחילת שנות ה־90 של המאה שעברה (על בסיס רעיון שמקורו בשנות ה־60) ומטרתה לתת מענה לכמה צרכים בעת ובעונה אחת: מקום מגורים לגל העלייה מברית המועצות לשעבר - כבר יותר ממיליון איש - בית או דירה במחיר סביר ונגישות למרכז הארץ, המשופע במקומות עבודה לאוכלוסייה משכילה; אחיזה התיישבותית בקרקע לקביעת הבעלות על ארץ ישראל, לפי משנתו של אריאל שרון, שדחף לתוכנית בעת שהיה שר הבינוי והשיכון; ביתור הרצף הטריטוריאלי של היישובים הערביים באמצעות התיישבות יהודית לאורך כביש 6 ברכסים ובגבעות היורדים מהשומרון בואך השרון והשפלה הפנימית, מנחל עירון לאזור מודיעין; מענה לביקוש לבנייה קהילתית בסגנון הפרברי האמריקאי שישראלים ראו לאורך השנים בעיקר בסרטים; בעקיפין הפחתת ההנעה של ציבור משכיל טכנולוגית לרדת מישראל לארצות ניכר, מה שהצליח מעבר למצופה; נגישות לתל אביב, העיר ללא הפסקה; וביזור אזורי תעשייה ממרכז הארץ, שנבנו עוד בשנות ה־30 בידי העלייה היהודית מגרמניה, שיצרה את יסודות התעשייה בארץ ישראל, והעברתם מזרחה, הפעם לאזורים הנקראים "אזורי תעסוקה" מתקדמים.
לשם כך תוכננה ונבנתה מערכת כבישי רוחב שלא אפיינה את ישראל עד אז, שתנקז את התעבורה מצירי האורך המסורתיים של ארץ ישראל, כבישי 2, 4, 40 וגם 6 המודרני. כמו תמיד, היו מי שהתנגדו לתוכנית, כפי שהתנגדו לתוכנית של כביש מספר 6, שהפך לציר תעבורה חיוני בזמן שלום ומלחמה. בין הטענות אפשר למנות פגיעה בנוף, בצומח ובחי לאורך ציר הבנייה והגישה אליו, יצירה של יישובים שבשל גודלם הקטן יחסית נמצאים בעלות משקית גבוהה לצורך אספקת שירותים כגון תחבורה ציבורית או שמחייבים את תושביהם להצטייד בשני כלי רכב למשפחה. בפועל לא נוצרו מספיק מקומות עבודה, פרנסתם של התושבים החדשים נפגעה, והזמן שהוקדש לכך עלה ופגע במרקם המשפחתי של התושבים ביישובי הכוכבים. כן נטען בשעתו כי במקום להשקיע תקציבים ומאמץ ממשלתי ביישובים קיימים, גם ביישובים מעורבים כמו לוד ורמלה (שעלו לכותרות בימים אלה בגלל הפרות הסדר שהתבטאו ברובן בפרעות נגד יהודים). לרשימה הזאת אפשר להוסיף גם את בת ים, קריית מלאכי וקריית גת, שנזנחו עת הממשלה השקיעה ביישובי הכוכבים.
המרמור שגבר מדי שנה בשנה התפרץ ממש בימים אלה. ולמרות הביקורת: תוכנית שבעת הכוכבים (שהיא למעשה 12־13 כוכבים) הייתה הצלחה גדולה בפועל. אין ספירה מדויקת של המתגוררים לאורך הציר, אך ההערכה היא שכעת גרים ביישובים אלה כ־230,000 תושבים, כולל מודיעין שמתקרבת ל־100,000 תושבים, עברה את המסה הקריטית והייתה לעיר העומדת בפני עצמה, כולל שוהם, שבה יותר מ־21,000 תושבים, כולל אלעד שצמחה הרבה מעבר לתכנון, עם קרוב ל־50,000 תושבים, חריש המתקרבת ל־14,000 תושבים, כוכב יאיר־צור יגאל עם כ־8,700 תושבים וכן יישובים קטנים כמו לפיד, בת חפר, מתן, צורן שהסתפח לקדימה, צור יצחק על שם יצחק רבין עם 5,500 תושבים (שהסתפח למועצה האזורית דרום השרון במקום לכוכב יאיר וצור יגאל). יש גם יישובים שגדלו לא ממש לפי התוכנית, מעבר לקו הירוק, כמו מודיעין עילית הענייה עם כ־26,000 תושבים, ואלפי מנשה ואורנית הסמוכים מאוד לקו הירוק.
"כוכבי הדרום" יצטרכו להיות יישובים גדולים יותר עם פוטנציאל להגיע ל־50,000 תושבים בתחילה, ואחר כך לעבור את המסה הקריטית של יישוב שיכול ליהנות מפעילות פנים־יישובית, בשירותים, תעסוקה, אזורי תעסוקה מודרניים המחוברים לפס אינטרנט רחב, תחבורה, תרבות, שירותי בריאות ושירותי קהילה, ממש כפי שמודיעין יישמה בהצלחה. היישוב הראשון המוצע הוא סמוך למחלף נחל שורק, שכבר עתה יש בקרבתו מערכת מסועפת של כבישים. במחלף קריית גת לא מוצע להקים יישוב כדי לא להחליש את קריית גת המנסה להתרומם. היישוב השני סמוך למחלף מאחז.
היישוב השלישי בין מחלף דבירה למחלף להבים, לכיוון מזרח על אדמה לא פורייה (כך שהחקלאות לא תיפגע). היישוב הרביעי יקום במחלף שוקת דרום, אם יהיה בכוחו של השלטון להשתלט מחדש על האזור, לאחר סגירת כביש 31 בין צומת שוקת לערד, שהייתה לעיר נצורה. כן יש להמשיך בסלילת כביש 6 דרומה לכיוון בסיס חיל האוויר נבטים, היכן ששוכנות מיטב הטייסות של חיל האוויר, כדי להבטיח דרכי גישה ואספקה לבסיס החשוב. יש להקים בסמוך את כוכב הדרום החמישי - ולו רק מפני שמחר אולי יחליטו חלק מהבדואים שהבסיס האווירי על כביש 25 לא מתאים להם ויכופפו את עמודי התאורה כדי להזדהות עם אחיהם בעולם הערבי.