1 מותר להם הכל. הם פועלים בשירות הוד מלכותו, מקבלים את המטרה שאותה הם צריכים לכסח, להשפיל, להפחיד, לקלל, והם עושים את זה בצורה מקצועית, מיומנת ומעוררת התפעלות.

כשעלה ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט לדוכן ונאם את נאום הבכורה באוזני חברי הכנסת, נשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ועוד מכובדים ובני משפחה, החל פסטיבל צרחות בכיכובם של מאי גולן, גלית דיסטל אטבריאן, מירי רגב, אופיר אקוניס, דודו אמסלם, משה גפני, שלמה קרעי ועוד נושאי תואר שר וח"ככ, שבגרונות ניחרים ובשרירי פנים מעוותים שחררו ממבחר הקללות שאותן למדו בקורס מיוחד בפקולטה למדעי הטמטום.

"נוכללל", הם צרחו. "רמאי, גנב, מושחת, שקרן, בוגדדדדד".

יריב לוין יו"ר הכנסת (במיל') ניסה לקבור עצמו בכורסת יושב הראש. בקול מתחנן ביקש מהצורחים להירגע, איים עליהם בעדינות שהוא ייאלץ להוציאם מהאולם, מדי פעם הזהיר אותם בקול מתחנן שלא יאלצו אותו לקרוא לסדרנים להשליכם. סדרני הכנסת נראו ברגעי האקשן האלו כשומרי ברים, שבהוראת הבוס משליכים מהבר שיכורים ומסוממים שמתפרעים.

כוכב הרדיו והטלוויזיה איתמר בן גביר שולף תמונה ודגל שחור, כך גם חברתו למפלגה אורית סטרוק. יריב לוין, כבר קרוב להתקף לב, מבקש מהסדרנים להוציאם. דיסטל אטבריאן פוערת לוע ושואגת "שקרןןןןןןןןן". שפתיה צבועות בליפסטיק אדום לוהט. היא כולה אש. "נוכלללללללללללל", היא צווחת. ילדים ביציע האורחים נראים מבועתים. הבטיחו להם להיות אורחים בטקס מכובד בכנסת והביאו אותם לגן חיות.

לוין מבקש משר הסייבר אמסלם, שייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל בנאום "המניייאקקקקק", ומהשר לענייני שום דבר אופיר אקוניס, שייזכר בהיסטוריה של הפרלמנט כבעל השיער הכי מעוצב, להפסיק לצרוח, כי זה לא יהיה מכובד אם יקבלו אזהרה שלישית והסדרנים ישליכו אותם מהאולם. הם לא שמים עליו. יו"ר הכנסת מתכווץ וכמעט נעלם בכורסתו.

יענקל'ה, השיפוצניק השכונתי שיצא לגמלאות ורוב זמנו שקוע בכורסה בצפייה בערוץ הכנסת, אמר לי למחרת שממרומי גילו הוא לא זוכר אירוע מביך, מכוער ומגעיל כזה באולם המליאה.

השיפוצניק הוא ליכודניק מהדור הישן. בחרדת קודש הוא מזכיר את מנחם בגין, דן מרידור, עוזי לנדאו, יוחנן בדר ושאר הג'נטלמנים של "הדור ההוא", כדבריו. "אם הם היו רואים את הברדק שהיה בכנסת, הם היו חוטפים דום לב", הוא מציין.

2 עבדכם הנאמן, שמנסה מדי פעם להכניס לסלנג של השפה העברית ביטויים כאלו ואחרים, שינה את השם של שתי תוכניות טלוויזיה חשובות בגלל המתרחש בהן במהלך השידור החי. התוכנית הראשונה היא "פגוש את העיתונות", שהפכה אצלי ל"פגוש את האתונות". השנייה היא "המטה המרכזי", שהפכה אצלי ל"שמאטע המרכזי". ולמי שלא מכיר את המילה, שמאטע פירושה סמרטוט. אתונות הן אותן חיות שכשהן נוערות אפשר להתחרש.

הפוליטיקקים שכיכבו בפסטיבל הצרחות, הקללות, והטחת העלבונות בכנסת הם גם הכוכבים של שתי התוכניות האלו. הם צורחים ומלכלכים מדי מוצאי שבת, לא עושים חשבון למנחות, שלעתים נראות לקראת התקף לב כשהן מנסות להרגיע את הרוחות. כתבי הכנסת והפרשנים המכובדים, שהעבירו ביקורת נוקבת על ההתנהגות הבהמית של הח"ככים, הם אלו שמזמנים אותם מדי מוצאי שבת לתוכנית שאותה הם מנחים. עורכי התוכניות יודעים שכמה מהח"ככים הם גדפנים וצרחנים, וכשהם יהיו באולפן יהיה שמייח. הם עדיין לא השכילו להבין שזה לא שמייח - זה עצוב. עצוב מאוד.

עוד תופעה שצוברת תאוצה ועולה מדרגה היא ההסתה נגד אנשי תקשורת שהעזו להעביר ביקורת נוקבת על ראש הממשלה. חלק מהם מאובטחים על ידי שומרי ראש, אחרי שהאיומים עליהם הצדיקו מהלך קיצוני שכזה. אמירתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לקהל מעריציו - "לא צריך לפחד להיכנס בעיתונאים", היא בסגנון העולם התחתון. "להיכנס בהם", אמר ראש הממשלה לשעבר בטרם נאלץ לעזוב את כיסאו.

אלו ש"נכנסו" בראש הממשלה לשעבר מילולית, לעתים בצורה בוטה ביותר, היו מפגיני בלפור. אנשי הדגלים השחורים, הדגלים הוורודים, קריים מינסטר ואחרים, שחגגו בכיכר רבין את ההשבעה של נפתלי בנט כראש ממשלה, הם לא בדיוק צאן מרעיתו. הם הרבה יותר בעד ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, אבל השנאה שלהם לנתניהו לא פחותה מהשנאה של נתניהו אליהם ואל התקשורת.

אמירת חז"ל "אל תשמח בנפול אויבך" נשכחה. הם שמחו, רקדו ושתו כאילו היו אלו חגיגות יום העצמאות. במקביל, ליד מצודת בלפור, שאליה חזר נתניהו אחרי האירוע המכוער בכנסת, המתינו כמה ביביסטים שרופים ושרו "ביבי מלך ישראל". בהם בלט המעריץ הביביסט אמיר אוחנה, שכמה דקות קודם לכן סיים את תפקידו. הוא עמד עם מגפון ביד ושאג "היידה ביבי". מביך.

3 מי שהיה לו אומץ לצאת עם שיר יוצא דופן נגד נתניהו כשהיה בשיאו הוא היוצר גיל קופטש. קופטש כתב ושר את "סוויט הום קיסריה", לפי מנגינת השיר "סוויט הום אלבמה". אף תחנת רדיו לא השמיעה את השיר, להוציא את התוכנית "זהבי עצבני" ברדיו 103fm. השבוע הפך השיר לאקטואלי. הנה המילים שלו:

יאללה ביבי לך הביתה
לא רוצים אותך יותר
יאללה ביבי לך הביתה
תפסיק אותנו לשקר

הפרד ומשול רק חול וחול
שנאת חינם זה לא בזול
ואין לנו מה לאכול אז...
לך, הרסת פה הכל

יאללה ביבי לך הביתה

דמו־דמו־דמוקרטיה
קח צוללת לאמבטיה
קח את יאיר, קח את שרה
סוויט הום קיסריה

נצח ישראל לא משקר
אז למה אתה מתפאר
עזוב אותנו, לך מהר
אל דאגה, עם ישראל יסתדר
יאללה ביבי לך הביתה...

4 ביום שלישי החל משעות הבוקר החלו לזרום ידיעות לאתרי החדשות על שריפות בחוטף עזה. לקח כמה שעות עד שהתברר שמדובר בשריפות שמקורן בבלוני תבערה שנשלחו מעזה. זה התחיל בשלוש שריפות, וככל שנקף הזמן מספר השריפות גדל, ועד אחר הצהריים היה מדובר כבר בכ־20 שריפות.

שריפות בעוטף עזה (צילום: פלאש 90)

שדות החוטף שוב העלו עשן סמיך, התושבים שוב ראו את פרי עמלם עולה בלהבות. במקביל נראו על המסכים מאות צעירים מפזזים בירושלים ושרים עם דגלי ישראל לקראת אירוע הדגלים. הפלסטינים הזהירו כי אם יתרחש בשער שכם וברובע המוסלמי פסטיבל הדגלים, תהיה הסלמה ביטחונית. מערכת הביטחון תגברה כוחות, מערכות כיפת ברזל נוספות ירדו דרומה, כוחות הביטחון ביטלו חופשות, והוגדל מספר אנשי הביטחון בבירה.

ראש הממשלה הטרי בנט הזהיר בעבר שבלוני התבערה הם פיגוע טרור נטו, והתגובה תהיה בהתאם. הפרשנים באופן ממזרי דיווחו שזה המבחן הראשון של בנט כראש הממשלה, ותהו איך הוא יתמודד איתו יום אחרי שנכנס לתפקידו.

בראש הצועדים והרוקדים היה איתמר בן גביר, שזכה שוב כמדי יום לדקות שידור יקרות. הוא לא מחמיץ הזדמנות "להכניס" לראש הממשלה בנט, כהמשך ישיר להשתוללות שלו בכנסת. ובעוד רקדני הדגלים מניפים על כתפיהם את הצדיקים בן גביר ובצלאל סמוטריץ', מקפצים ומדלגים, החקלאים בחוטף עזה מכבים את השריפות.

מצעד הדגלים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

העיתונאי אלמוג בוקר חזר אחרי כמה שבועות של רגיעה להצטלם על רקע שדות שרופים, ותיאר את התסכול של תושבי החוטף. חבר ממושב בחוטף עזה שצופה בסמוטריץ' ובן גביר על כתפי רקדני הדגלים מצלצל אליי ושואל אם אני יכול לארגן ששני המנהיגים הדגולים וצאן מרעיתם יבואו לעבוד קצת בחקלאות ביישובים באזור שסובלים ממחסור בידיים עובדות.

פינת הגימטרייה
גלית דיסטל אטבריאן =
829 = בנימין נתניהו סוף
נפתלי בנט =
631 = מלך ישראל

מותר להם הכל, הם פועלים בשירות הוד מלכותו

במליאת הכנסת אמור היה להתקיים טקס מכובד, במקום זה קיבלנו גן חיות. ובעוד הצועדים עם הדגלים בירושלים קפצו ושרו, חקלאי חוטף עזה כיבו את השריפות