1. רווח והפסד
שליחים מטעמו של שר האוצר ישראל כ"ץ ארזו בימים האחרונים בזריזות וביעילות את עשרות הארגזים שהביא איתו ממשרד התחבורה. אין פרידות שמחות, וגם זו של כ"ץ הייתה כואבת. אבל היו כאלה בצמרת האוצר שלא ידעו את נפשם מרוב שמחה. כ"ץ לא החמיץ שום הזדמנות להחמיץ מריבה טובה, ורשימת נפגעיו עמוקה כמו הגירעון בתקציב: מנכ"לית האוצר לשעבר, הממונה על התקציבים לשעבר, מנהל רשות המסים, היועץ המשפטי במשרד - וסליחה אם שכחתי מישהו.
כולם שמחו לגלות ששיטת העבודה של השר הנכנס אביגדור ליברמן היא התייחסות מכובדת לדרג המקצועי. ליברמן נכנס לתפקיד כל כך עמוק, עד שלרגע לא שם לב שרם בלניקוב, שהוצג כמנכ"ל המשרד, עדיין לא מונה רשמית לתפקיד.
חזרה לכ"ץ. ישנן כל הסיבות לבוא בטענות לשר האוצר היוצא בכל הנוגע להתנהגותו כלפי הדרג המקצועי. הוא יכול היה להיות הכוכב הראשי בסרט "אפס ביחסי אנוש". מבחינת הליכות ונימוסים הוא לא חנה בבלי. הוא בטוח שהדרג המקצועי הוא פקידים שתפקידם לייעץ, ומי שלא מבין את זה מוזמן מבחינתו להתפנות.
במהלך כהונתו הקצרה נזקק כ"ץ לחוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, והבטיח להגיש תביעת דיבה נגד הממונה על התקציבים שלו לשעבר שאול מרידור (שלמיטב ידיעתי עדיין לא הוגשה). צמרת האוצר נתקפה באווירת נכאים. הפקידות הבכירה התעוררה מדי בוקר לעבודה עם שיר עצוב בלב.
אבל אם נניח בצד את כל אלה, שר האוצר היוצא סיפק את הסחורה לפחות מההיבט המקצועי. איך אומרת אופירה אסייג? מה ששלו שלו. הוא נאלץ לתמרן בין נתניהו (שלא רצה תקציב מסיבות פוליטיות) לבין ראש הממשלה החליפי בני גנץ.
"כששואלים אותי מה הדבר העיקרי שעשיתי כשר האוצר, התשובה היא ברורה: סייעתי למיליון מובטלים, למאות אלפי נכים ולמאות אלפי עצמאים ועסקים קטנים וגדולים לעבור את המשבר, עם מאות החלטות משמעותיות בזמן אמת", אמר השבוע בשיחת סיכום עם מקורביו. "עשיתי זאת בדרך נכונה ובמינון נכון, עם ראייה של שנה קדימה, תוך הפגנת חמלה למוחלשים, לצד שמירת העיקרון של משק תחרותי וכלכלה חופשית. למרות השיתוק הפוליטי הצלחתי להעביר שני תקציבים המשכיים בהיקף כמעט מלא", הוסיף.
למרות היעדר תקציב ניתנו תוספות משמעותיות לתקציב הביטחון, למערכת הבריאות, תקצוב מלא של עלויות החיסונים ותוספת של 5 מיליארד שקל בהאצת תשתיות חיוניות. אז נכון שהגירעון המריא לשיא של 170 מיליארד שקל, אבל בזכות הזינוק בהכנסות ממסים הוא יורד בהדרגה אל מתחת ל־150 מיליארד שקל.
המשק מתאושש, והצריכה הפרטית גדלה. גובה יתרות המטבע (200 מיליארד דולר) נמצא בשיא כל הזמנים. האבטלה בירידה, ולחוזרים מחל"ת ממתין מספר שיא של 133 אלף משרות פנויות. תחזית הצמיחה הינה מהגבוהות במדינות ה־OECD. הנתונים מתבטאים בשמירת דירוג האשראי הגבוה בחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, ובראשן S&P.
במצב הנוכחי השר הנכנס צריך להשלים מהלכים שלא בוצעו בגלל ממשלת השיתוק. ליברמן כבר הצהיר שאין צורך בהעלאת מסים, כי אין סיבה לכך. מצד שני, עם סיום המשבר מדיניות "סנטה קלאוס" חייבת להיפסק. ליברמן חייב כעת לחלץ את מה שנתקע מסיבות פוליטיות: תוכנית נוספת להאצת תשתיות, תוכנית התמריצים למעסיקים להחזרת מובטלים לעבודה ואישור 40 חוקי ההסדרים והרפורמות להגברת התחרות, הסרת החסמים, צמצום הרגולציה והוזלת יוקר המחיה, בעיקר בתחום הדיור הבוער.
התוכניות כבר הוכנו על ידי פקידות האוצר, אבל לא זכו לראות אור בגלל נפילת הממשלה. הקרדיט המלא למחדל הוא של נתניהו. הצדק הפואטי ייעשה אם כ"ץ יצליח בשלב כלשהו להחליפו בראשות הליכוד.
2. חוסכים תלויים באוויר
בשבועות האחרונים מתרחשת בשוק ההון מיני רעידת אדמה פיננסית. נכסים פיננסיים בהיקף של כ־150 מיליארד שקל עברו מיד ליד בין הגופים המוסדיים, מבלי שציבור החוסכים נשאל. בעל הבית התחלף, אבל לא סיפרו לנו. מהלך דרמטי בהיקף דומה נרשם רק לפני כ־15 שנה, כשהבנקים נאלצו למכור את קופות הגמל, ההשתלמות והנאמנות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות.
שינוי מבנה הבעלות החל כשקרן אייפקס של זהבית כהן מכרה את בית ההשקעות פסגות למתחרה אלטשולר שחם תמורת 910 מיליון שקל. משיקולים של עודף ריכוזיות, לאחר השלמת העסקה מכר אלטשולר שחם חלק מהפעילויות שזה עתה רכש לצדדים שלישיים. במסגרת זאת רכש השבוע בית ההשקעות הראל את פעילות הפנסיה של פסגות, את קופות הפיצויים וחלק מהגמל תמורת 185 מיליון שקל. היקף נכסי החיסכון ששונעו בעסקה הסתכם בכ־26 מיליארד שקל.
לפני כשבועיים רכשה מאלטשולר שחם קבוצת משקיעים אחרת, בראשות ווליו קפיטל של רני צים, את קרנות הנאמנות ופעילות ניהול התיקים של פסגות תמורת 405 מיליון שקל. לאחר כל המכירות תחזיק אלטשולר שחם את פעילות הגמל וקרנות ההשתלמות של פסגות - נכסים בהיקף 30 מיליארד שקל.
עם השלמת העסקאות, החוסכים מתעוררים בוקר אחד ומגלים לפתע בעל בית חדש. הם צריכים להתרגל לניהול שונה של מערך ההשקעות, ואולי ייאלצו לשלם בעתיד דמי ניהול גבוהים יותר. מחזיקי קופת הגמל פסגות גדיש נקלעו למצב המורכב ביותר. עד לפני כ־15 שנה הקופה נוהלה על ידי בנק הפועלים, שנאלץ למכור אותה לפסגות. כעת היא נמכרת פעם נוספת לאלטשולר שחם על ידי פסגות.
כאמור, בעסקאות ענק אלה מועברת האחריות על ניהול העתיד הפנסיוני שלנו לבעלי בית חדשים, בלי שנשאלנו אם בכלל אנחנו מעוניינים בכך. עם כל הכבוד לזהבית כהן, בעלת הבית של פסגות, בית ההשקעות אינו קואופרטיב תנובה שנמכר על ידיה למרבה במחיר (במקרה זה ברייט פוד הסינית). עובדי פסגות ניהלו מאבק על שמירת זכויותיהם כעובדים, וזה בסדר גמור.
אבל מי באמת דואג למיליוני החוסכים שנקלעו לחוסר ודאות? כמחזיק פוטנציאלי בקרן השתלמות או בקופות גמל של פסגות הייתי מנצל את ההזדמנות לרענן את תנאי ההתקשרות. למשל, מתעניין מה גובה דמי הניהול שאני משלם, ומנצל את ההזדמנות כדי ללחוץ ולהפחיתם. יש להניח שגם אם לא אעשה זאת בעצמי, במוקדם או במאוחר יגיע אליי אחד היועצים הפיננסיים בהצעה מפתה לשנע את החיסכון לגוף מוסדי אחר. או אז מחלקת שימור הלקוחות בגוף הניהול החדש תיכנס לתמונה בהצעה חדשה להפחתת דמי הניהול.
וחוץ מזה, חשוב לוודא את איכות הניהול בגוף החיסכון החדש ואת ההיסטוריה שלו בניהול השקעות. לכל החלטה בנושא יש משמעות ארוכת טווח. לאורך שנים, משמעותו של הפרש הנחשב לזניח לכאורה בדמי הניהול עשויה להסתכם באלפי שקלים.
3. עסק מחשמל
אנרגיה חיובית מורגשת בימים האחרונים במשק החשמל, שהפך למנוע צמיחה לחברות עסקיות. חברת החשמל יצאה בקמפיין שבמרכזו מכירת תחנות הכוח שבבעלותה כדי לעודד את התחרות, להפחית מחירים ולסייע בצמצום חובות. רשות החשמל סגרה השבוע את ההרשמה לגופים עסקיים שהיו מעוניינים במכירת חשמל פרטי לצרכנים. תעריפי החשמל במגמת ירידה, ואת זה נרגיש בקרוב בחשבון.
יש מקום למילה טובה בנושא לשר האנרגיה היוצא יובל שטייניץ, שהוחלף השבוע על ידי קארין אלהרר. מעטים משרי ממשלת נתניהו בלטו בעשור האחרון בעשייתם בדומה לשטייניץ. ברשימה ניתן למנות את כ"ץ בתפקידו כשר התחבורה (רפורמת השמיים הפתוחים והרפורמה בנמלים); שר התקשורת לשעבר משה כחלון, שהוביל את רפורמת הסלולר; שר הכלכלה לשעבר אלי כהן, שהוביל את המאבק ביוקר המחיה; ושר התקשורת הנוכחי יועז הנדל, שהספיק בתקופה קצרה בתפקיד להוביל את רפורמת הסיבים האופטיים ואת כניסת חברות הסלולר לדור 5.
חזרה לעסקי החשמל ולתוכניות הגופים העסקיים למכירת חשמל פרטי. גופים כמו אסקו ישראל, העוסקת בהתייעלות אנרגטית, ושתי ענקיות תקשורת - סלקום בשיתוף החברה הקיבוצית משק אנרגיה, והוט שבבעלות פטריק דרהי - הגישו בקשות להיכנס לתחום.
מכירת חשמל לצרכנים אינה עוד חלטורה אלא ריצה למרחקים ארוכים. שולי הרווח אינם גבוהים, וכדי שהעסק יהיה רווחי לאורך זמן יש צורך בהקצאת משאבים כספיים וניהוליים משמעותיים. ענקית התקשורת בזק, שבדקה בחודשים האחרונים את האפשרות להיכנס לתחום, החליטה להישאר מחוץ למגרש המשחקים. "מדובר בעסקה מורכבת ולא משתלמת כלכלית. לפני שאנחנו נכנסים למכירת חשמל יש לנו עוד הרבה מאוד מה להציע בתחום התקשורת", הסבירו בבזק.
אז מדוע סלקום והוט דווקא החליטו שהן נכנסות לתחום? בהודעה לבורסה הסבירו בסלקום שהפעילות החדשה לא תשפיע מהותית על הדוחות. כששאלתי את מנכ"ל סלקום אבי גבאי מדוע דווקא חשמל ולא למשל יבוא מכוניות חשמליות, הוא הסביר: "מכירת חשמל היא בעלת פוטנציאל להיקפים גדולים, ואינה באה בשום צורה על חשבון הפעילות בתקשורת המסורתית. סלקום תנצל את הידע שנצבר, ובשיתוף משק אנרגיה תמכור ללקוחותיה חשמל במחיר מוזל ברמת שירות נאותה".
כמו סלקום, גם הוט בניהול טל גרנות גולדשטיין מעוניינת לנצל את מאגר הלקוחות ומערך השיווק כדי להשתלב במכירת חשמל. בשלב זה מדובר בתוכניות על הנייר, שייכנסו לשלב מעשי רק בעוד מספר שבועות. בניגוד לסלקום, הוט עדיין לא חברה לשותף אסטרטגי. פוטנציאל הלקוחות של הוט בשירות החדש נאמד בעשרות אלפים. מבחינתי כצרכן, השאלה היא אם עדיף לקנות בזול חשמל מסלקום או הוט, או להסתפק בשירות המסורתי הוותיק אך הבטוח של חברת החשמל. את התשובות יצטרכו לספק יזמי החשמל החדשים.
4. חשבון נפש
השר לשעבר אופיר אקוניס, שנחשב לאחד המקורבים לנתניהו, עלה בשבוע האחרון לכותרות בנסיבות שנויות במחלוקת: הוא טען שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי שבראשו עמד הוקם כאתנן פוליטי של אהוד ברק לשמעון פרס, והיה צריך להיסגר מזמן. בהמשך תקף בחריפות את ממשלת השינוי וטען שהיא סכנה לדמוקרטיה והפרת הבטחות לבוחר. בתחילת השבוע שיסע בדיון בכנסת את נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט.
ספר על המשרד לשיתוף פעולה אזורי, ובמה עסקת בפועל בכהונתך?
"המשרד הוקם ב־1999 על ידי אהוד ברק למען שמעון פרס. אמרתי שהוא צריך להיסגר כמשרד עצמאי ולהיות חטיבה במשרד החוץ. הרי הממשלה החדשה הבטיחה שיהיו 18 שרים בלבד. מבחינתי, גם את משרד המודיעין היה צריך לסגור. המהומה והתגובה הלא עניינית של השר הנכנס (עיסאווי פרֵיג' ממרצ – י"ש) מעידות שהדברים שאמרתי היו נכונים".
"הדבר העיקרי שעשיתי במשרד היה הקמת שדולה פרלמנטרית לקידום הסכמי אברהם. ביוזמתי הגיע לביקור היסטורי בישראל שר התעשייה והמסחר והתיירות של בחריין. הקשר עם איחוד האמירויות הוא מרכז הכובד, אך את הפעילות ניתן לעשות באגף במשרד החוץ. תכננו להוציא משלחת של ראשי רשויות, אבל בגלל הקדמת הבחירות והקורונה היא בוטלה. הייתי אמור לצאת לוועידת הפודטק בדובאי בשיתוף מכון היצוא, אבל גם הנסיעה הזאת בוטלה".
אם לדבריך מדובר במשרד מיותר שסגירתו תחסוך מיליוני שקלים, מדוע מלכתחילה הסכמת לקבל את התפקיד?
"על פניו השאלה מוצדקת. אני סולד מממשלה מנופחת שהוקמה מאילוצים פוליטיים. הגעתי ממשרד המדע, שאותו הבאתי לשיאים חדשים. חשבתי שניתן יהיה למנף את המשרד החדש לחיזוק הקשרים עם מדינות האזור. בהמשך התברר שהמשרד תקוע בגלל חילוקי דעות קשים עם ירדן, ולא ניתן לקדם נושאים כמו פרויקט תעלת הימים. חצי שנה היינו בממשלת מעבר ולא הייתה לה סמכות לעשות שינויים בהרכב המשרדים. המינוי היה חלק מההסכם הקואליציוני, שבו משרדים כמו תיירות, ספורט, עבודה ורווחה הועברו לכחול לבן. אני ועוד כמה חברים בליכוד שילמנו את מחיר הפריטטיות הפתטית".
סיפרו לי שגלעד ארדן, שהחלפת בתפקיד לאחר שהתמנה לשגריר באו"ם, אמר בשיחת החפיפה איתך שהמשרד מיותר ושאין מה לעשות כאן.
"המינוי שלי היה חלק מההסכם הקואליציוני, וזה המחיר ששילמתי. כשארדן אמר לי את זה, חשבתי שהוא קצת הגזים. תוך כדי הפעילות הבנתי שצדק. יצאתי עם אמירה פומבית בנושא רק כי הממשלה הנוכחית טענה שהאג'נדה שלה זה להיות יעילה ולסגור משרדים מיותרים".
איך לדעתך תפקדה הממשלה הפריטטית?
"היא הוקמה כממשלת חירום בסוף הגל הראשון של הקורונה והתפרקה כשיצאנו ממנה. במבט לאחור, בזכות הממשלה הזאת ישראל יצאה ראשונה מהקורונה. אבל היו לה הרבה קשיים בפעילותה השוטפת, וזאת הסיבה להתפרקותה".
האם אתה מוכן להודות שבדיעבד נתניהו טעה כשלא קיים את הסכם הרוטציה ומנע מגנץ להיות ראש הממשלה?
"כשרואים את ממשלת ההונאה של נפתלי בנט, זאת הייתה טעות במבחן התוצאה. בנט הקים ממשלת שמאל הרבה יותר גרועה ומסוכנת. אני אומר בוודאות שהאמריקאים כבר התחילו להפעיל לחץ כדי לקבל את מתווה שתי המדינות. אין היתכנות מעשית לממשלה עם ייצוג ענק לתפיסות סוציאליסטיות לא מתונות. איך בנט יצליח לדאוג לכלכלת שוק כפי שהוא מבטיח? אני מודה שעדיף היה ממשלה פריטטית עם תפיסות מדיניות וכלכליות אמיתיות. נתניהו פירק אותה כי היא הייתה בלתי אפשרית לניהול שוטף. אתה שואל אם הוא טעה? אני מעדיף לענות שבמבט לאחור לא היינו צריכים לפרק אותה".
אז אחרי שהבאתם להקמת ממשלת בנט־לפיד, אתם מוכנים להפיק לקחים מהטעויות?
"אנחנו צריכים בתוך עצמנו בליכוד להסיק מסקנות. לדעתי לא הושקעו מספיק משאבים בפעילות השטח, ובבחירות הרביעיות היה שם חסר ענק לעומת השלישיות. ביחס לקריאה של נתניהו לתמיכה בציונות הדתית של סמוטריץ', בכל חיי הפוליטיים הצבעתי רק מחל, ולדעתי כך היה צריך להמליץ לכל הבוחרים".
היית בין השרים הבודדים בשולחן הממשלה שתקפו את בנט וקטעו את נאומו. האם הוא עד כדי כך מפחיד אותך?
"כל השיח סביב קריאות הביניים של חבר כנסת תוך כדי נאום מדהים אותי. מדובר בכלי פרלמנטרי חשוב, ולא חרגתי מעולם מגבול הטעם הטוב. טענתי ואני שוב חוזר ואומר שמי שיאמר שראוי שאיש עם 7 מנדטים יקים ממשלה אינו דובר אמת. לא קראתי כלפיו בשמות גנאי, כי זה לא עניין פרסונלי. הממשלה הזאת היא חרפה. האם מותר לעשות הכל בשם הפוליטיקה והג'ובים? זאת ממשלה שקמה על מרמה והפרת אמונים בין מי שעומד בראשה לבין הציבור. בנט לא רימה אותי אלא את בוחריו".
"הממשלה הזאת צריכה להיעלם מעולמנו באותה מהירות שבה הוקמה. היא לא תוכל לתפקד. זאת ממשלה אופורטוניסטית שאושרה ברוב של קול אחד. אין שום היתכנות שתתפקד טוב. איך זה יקרה עם הפערים בין איילת שקד לתמר זנדברג ובין מרב מיכאלי לזאב אלקין? זאת ממשלה כיסאולוגית ולא אידיאולוגיות. אבל כפי שאמרתי, גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש ולהסיק מסקנות, ואת זה אנחנו עושים כל יום, גם בשיחות עם ראש האופוזיציה נתניהו. אבל אנחנו, בניגוד לבנט, לא שיקרנו לציבור הבוחרים שלנו. לא הפרנו חוזה בינינו לבין המצביעים. היה זה בנט ששיקר לבוחריו בפרצוף".
אתה בא בטענות לבנט, אבל זה בדיוק מה שעשה גנץ כשהפר את הבטחת הבחירות המרכזית שלא לשבת עם נתניהו. אז לביבי זה לא הפריע.
"תמיד העדפתי ממשלה עם רוב של 61 מהמחנה הלאומי. לגבי הפרת ההתחייבות של גנץ - תשאל אותו. מה אתה שואל אותי. אני יכול להעיד על עצמי שבניגוד אליו לא רימינו את הבוחרים. לא אנחנו אמרנו שלא נשב עם גנץ - אלא גנץ אמר את זה. כשנתניהו הבטיח שלא לשבת עם רע"ם, היה ברור שמנסור עבאס לא יהיה חלק מהקואליציה. הוא לא הפר שום הבטחת בחירות".
האם אתה ישן טוב בלילה?
"עם הממשלה הנוכחית אני לא ישן טוב בלילה. היא גרועה מעצם הקמתה. פוליטיקה היא מקצוע קשה, אבל מעולם לא דמיינתי שממשלה תקום על הונאה. אבל נמשיך לשרת את העם מהאופוזיציה. השבוע כבר ביקרתי בגוש עציון הנמצא בסכנה מסיבות מדיניות. אני מקדם בכנסת שתי שדולות: השדולה הראשונה היא למאבק באנטישמיות, שזו גם שדולה כלכלית בשיתוף איגוד לשכות המסחר ומכון היצוא. השדולה השנייה היא לקידום ויישום הסכמי אברהם, ויש לה פוטנציאל כלכלי אדיר. אתייצב בחזית המאבק התקשורתי נגד קיומה של הממשלה הזאת, שצריכה ליפול ולהיעלם. כל יום שהיא קיימת הוא סכנה מדינית, כלכלית וביטחונית לישראל".