אין באמירתו של נתניהו, לפיה יאיר לפיד הבטיח לשר החוץ האמריקאי טוני בלינקן שישראל לא תפעל נגד איראן ללא תיאום עם ארה”ב, בדל של אמת. בואו נדלג שנה אחורה.
זוכרים את זה? הוא מכר לנו את זה פעם, פעמיים, כמה פעמים שצריך. מר ביטחון הודיע שהוא מעביר את האחריות על הביטחון הלאומי לאמריקאים.
בכירי מערכת הביטחון מתחו אז ביקורת על נתניהו, אבל הוא דהר קדימה. “ברית הגנה” זה עניין שנשמע טוב, בערך כמו “סיפוח היסטורי”, אז למה לקלקל את זה עם עובדות?
האמת היא, שהחיסרון הגדול של ברית הגנה עם אמריקה הגדולה היא העובדה שבמקרה כזה ישראל תצטרך לתאם כל מתקפה צבאית או פעולת קומנדו הקשורה לביטחונה הלאומי עם ארה”ב.
במקרה של ברית הגנה, באמת נצטרך לקבל אישור אמריקאי מראש על כל פעולה. ונתניהו, כזכור, דחף לברית הגנה כזו. אבל הוא נבלם, למזלנו. ברית הגנה כזו לא תיחתם - לא בימי נתניהו ולא בימיו של אף ראש ממשלה ישראלי שפוי אחר. ישראל תשמור, לנצח, את האחריות לביטחונה הלאומי בידיה בלבד.
כן, יש מושג שנקרא “אפס הפתעות”. נתניהו עמד, בזמנו, על יישומו בתקופת אובמה, כדי שהממשל האמריקאי לא יפתיע אותנו. הודעה אמריקאית חד־צדדית על דרישה להקפיא את הבנייה בשטחים היא הפתעה כזו, למשל.
הכוונה היא בעיקר לתחום המדיני, לתחום האסטרטגי, או לפעולות שיכולה להיות להן השלכה ישירה על הביטחון הלאומי של הצד השני. אהוד אולמרט אכן הודיע לאמריקאים שהוא מתכוון לתקוף ולהשמיד את הכור הסורי, אחרי שהנשיא בוש דחה את הרעיון של אולמרט שארה”ב עצמה תעשה את זה.
בגין לא הודיע לאף אחד על התקיפה בעיראק, ואף ראש ממשלה ישראלי אחר לא ביקש אישור מאף אחד לפני מאות הפעולות החשאיות שישראל מבצעת באופן כמעט שגרתי מעבר לגבולות המדינה.
אווירה שבה אף צד לא מרמה את השני, הדיאלוג אינטימי, דיסקרטי ומקיף, איש לא בוחש בחצר הפוליטית של חברו, וכשיש חילוקי דעות (הסכם הגרעין למשל) מלבנים אותם בתוך החדר, בלי לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ.
כל זה לא באמת מעניין את נתניהו. הוא הרס את היחסים עם המחצית הדמוקרטית של הפוליטיקה האמריקאית, המחצית שנמצאת עכשיו בשלטון. בנט־לפיד מנסים לשקם את זה. נתניהו מנסה להפריע להם. כלומר לנו, לכולנו, ימין ושמאל.
מערך ההסתרה והטשטש הזה פעל ללא לאות לכל אורך 12 שנות נתניהו. היה שם מה להסתיר, ובכמויות מסחריות. העניין הוא שעכשיו האנשים מתחילים לדבר. האמת מתחילה להזדחל החוצה.
אני מקווה שאמירתו של ירון אברהם במהדורה של 12 שלשום שלפיה קב”ט משרד ראש הממשלה בודק את הפרשה, נאמרה על דרך לצון.
הבדיקה המקיפה הנדרשת שם צריכה להתחיל באותו קב”ט, המלבין הממלכתי של כל השרצים שהונחתו עליו מלמעלה, האיש שהוברג לתפקידו ביד מכוונת למרות שהיה הכי פחות מתאים ועם הכי פחות קבלות מכל אלה שניגשו בזמנו למכרז. אלון חליוה, קב”ט המשרד, צריך להיחקר על כל מה שאישר, הלבין, הכשיר ועשה בשירותה של משפחת נתניהו.
הנה עוד סיפור: עובדים של משרד ראש הממשלה שוגרו אתמול בבוקר לווילה שוקן. מדובר במתחם שסופח למען היושב בבלפור ומשמש בעיקר לאחסון ועוד שימושים מסתוריים (כולל דירה אחת שמפתחותיה נשמרים רק בידי דרורית שטיינמץ), כדי לבדוק מה יש שם, מה אין, מה מצב הנכסים, המתנות, החפצים שרובם שייך למדינה.
אב הבית במעון ראש הממשלה, איש אמונה ויד ימינה של הגברת נתניהו, לא נתן להם להיכנס. כך, לפחות על פי גרסתם. ומה קרה? שום דבר לא קרה. הם חזרו כלעומת שבאו.
מישהו שם סבור שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה עדיין. אגב, גם אם זה היה נכון, אין למר אזולאי שום סמכות למנוע כניסה לרכוש הממשלתי מעובדי משרד ראש הממשלה ששוגרו מאגף החשבות של המשרד.
אותו אזולאי מפקח על העברה סיטונית של ארגזים ורכוש לאורך שבועות ארוכים מהמעון עצמו וגם מווילה שוקן, לבית משפחת נתניהו ברחוב הפורצים. מי שמוצא סמליות בזה שמעבירים את כל הכבודה הזו לרחוב בשם הפורצים, עושה את זה על אחריותו.
נסיים עם יאיר לפיד. שר החוץ וראש הממשלה החליפי הצליח להרגיז אתמול לא מעט אנשים, דווקא מהמחנה שלו, כשהודיע ש”ההרס וההזנחה שמצאנו במשרדי הממשלה פשוט אינו ניתן לתיאור”, וכשהסביר כמה יצטרכו הוא ואנשיו לעבוד כדי לשקם את השירות הציבורי והממלכתי, הוא שכח לציין משהו: במשרד שהוא עצמו קיבל לא היה הרס.
להיפך, זה היה משרד שעבר תהליך שיקום מקיף ומוצלח למדי בשנה האחרונה, פרי עבודתו של שר שבא לעבוד. הדברים אמורים גם לגבי משרד הביטחון, שלא הועבר לאף אחד כי הוא נשאר בידיו של אותו שר בדיוק.
אני מניח שלפיד התכוון למה שנמצא (ובעיקר מה שלא נמצא) במשרד ראש הממשלה ולהריסות במשרד האוצר ובכמה מוקדים נוספים (כמו המשרד לביטחון הפנים), שבהם שלטו מקורבי נתניהו.
גבי אשכנזי התקשה להכיל אתמול את זעמו. בשיחות סגורות דיבר על כפיות טובה של לפיד, שקיבל ממנו משרד משוקם, מתאושש, ומיד הוא יוצא לגזור סרט באמירויות, מבלי שתרם כלום למאמץ עצמו: לא הקמת השגרירות, לא איושה, לא חתימה על אמנות, לא הבאת עשרות שרי חוץ לכאן. לפיד בא על מוכן, קיבל משרד במצב מצוין, ומיד הכפיש. כך אשכנזי.
מהיכרות עמוקה עם לפיד, אין לי ספק שלא התכוון. הבעיה היא שהדרך לגיהינום רצופה כוונות מצוינות. אשכנזי כבר לא בפוליטיקה, אני לא יודע אם יחזור, אבל במקום לפיד הייתי נזהר שתקלות מהסוג הזה לא יקרו לי עם השותפים הנוכחיים. שר החוץ הנכנס חייב להבין שבג’ונגל שבו הוא מנסה לשרוד עכשיו, לא כולם עדינים כמו שר החוץ היוצא.
התרעות פיקוד העורף