בעוד לא המון שנים יחיה האדם הסביר כמה מאות שנים. לא בטוח שזה טוב

קוראים נכבדים, ברשותכם הייתי רוצה להעניק לכם שי צנוע. אומנם ידוע כי "שונא מתנות יחיה", ובכל זאת, קצת לא נעים לי, אתם הרי מקדישים לי מדי שבוע את הדקות היקרות ביותר של יום שישי, ועל כן קורבנכם הוא כה מיוחד. זה לא שאתם קוראים עכשיו אונליין בזמן העבודה, במקום לסיים את כתיבת המצגת שהבטחתם לבוסית (אבקש לרשום לי נקודה בסעיף "מגדר וכלליות") - אלא אשכרה מקדישים לי דקות שהייתם יכולים להמיר בקפה עם המשפחה, בבירה עם "הפרלמנט", בשנת צהריים, במשחק כדורגל מהליגה הלאומית או בסידור אלבום הבולים שלכם - אם כבר חציתם את גיל 230. כלומר, על זה בדיוק רציתי לדבר: תוחלת החיים.

הנה כמה הוראות שימוש לשי שיוגש זה עתה: הוא הולך להעמיד אתכם במרכז העניינים ולגרום לכם לדבר בשיחת הסלון על משהו אחר חוץ מביבי־בנט־ליברמן־לפיד. גם אם אתם נפגשים בכל שבוע עם אותם בני משפחה וחברים רק כדי לספר אלה לאלה, בפעם האלף, את הסיפורים שכולכם כבר מכירים, הרי שמילה שלי - אתם תצאו מהמפגש הקרוב עם כמה הרהורים קיומיים ואפילו עם כמה מחשבות מעמיקות על מקומנו בעולם הזה, היחס לקריירה, לזוגיות ולעוד סוגיות יסוד בחיינו.

ואחרי כל הבילד־אפ הזה נפתח בזהירות את אריזת השי, ונגלה בתוך החבילה משפט ובקצהו סימן שאלה: אז איך זה להיות בני הדור האחרון שבו עוד מתים? כן כן, אבקש לא לחפש אותי עכשיו בקטנות ולהזכיר שיש כל מיני מרעין בישין. מחלות שאפילו הרפואה המתקדמת אינה יכולה להן עדיין, דרך תאונות, מלחמות ושאר אסונות.

הבשורות הרעות הן שכל אלה לא ייכחדו מחיינו כל כך מהר (אם כי יתמעטו בהדרגה). אבל לא עליהן רציתי לדבר, אלא על האדם הסביר, זה שהגיע בשעה טובה לגבורות, כלומר לגיל 80. לפי הסטטיסטיקה, אם מדובר באישה, נשארו לה בממוצע בערך חמש־שש שנים. בעוד גבר יכול להתחיל להיפרד מהסובבים. רק שאפילו זה לא ממש מדויק, כי הסטטיסטיקה מושפעת גם מכל מי שסיימו את חייהם בטרם עת, כך שמי שכבר חצה את גיל 80 בבריאות טובה, יש לו סיכוי לא רע בכלל לציין גם את סוף העשור הבא.

למעשה, חברים, גם אם אלמוות הוא שאיפה מוגזמת, הרי שאין זה מוגזם להניח שאם לא יתממש תסריט אפוקליפטי של מלחמת עולם שלישית או אסון אקלימי, בעוד לא המון שנים יחיה האדם הסביר במשך כמה מאות שנים.

ואחרי שנגענו בקודש הקודשים, הנה עוד כמה שאלות מפתח: איך תיראה הקריירה? עד איזה גיל יחיו ילדים בבית ההורים? ומה יעשה מי שבקרוב ימלאו לו 200 ועדיין לא החליט מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול... ואלה, חברים, רק הרהורים על קצה המזלג.

אני מודה שהמתנה שלי אליכם אינה נוחה לשימוש בכל שעה. למשל, לא הייתי ממליץ להביא אותה איתכם לעבודה או לעשות בה שימוש מוגזם בעת נהיגה או לפני השינה. אבל ביום שישי, כשכולם סביב השולחן או מתיישבים בסלון עם שאריות היין, על אבטיח ופיצוחים, אתם מוזמנים להוציא את הקופסה, להניח אותה במרכז השולחן ולשאול את כל האחרים: "נו, אז איך זה להיות הדור האחרון שבו עוד מתים?".