אסונות לא תמיד ניתן למנוע. יש כאלה שגם אם היינו נוקטים את כל אמצעי הזהירות נגדם כנראה לא היינו יכולים למנוע, למשל תקלה ברכב שסוטה ממסלולו, גשם זלעפות הגורם לשיטפונות המטביעים אנשים, רעידות אדמה ועוד. אלא שישנו אסון שניתן למניעה ומזעזע אותנו בכל נימי נפשנו.

השבוע פעוטה בת 3 מתה לאחר ששהתה במשך שעות ארוכות בכלי רכב סגור. פרמדיק מד”א שפינה אותה סיפר כי הפעוטה הייתה ללא דופק וללא נשימה, ופעולות ההחייאה שבוצעו בה לא צלחו. בבית החולים שאליו הובאה נאלצו לקבוע את מותה.

אנחנו חשים צמרמורת בגופנו כאשר אנחנו חוזרים וקוראים לא אחת על תופעות מטורפות כאלה, שבמסגרתן אנשים שוכחים את ילדיהם ברכב. היקרים לנו ביותר, בשנים הראשונות לחייהם, ננעלים ונשכחים. כיצד בכלל יכול להתרחש אירוע כזה? אדם יוצא מרכבו לאחר שנסע עם בנו או בתו האהובים ושוכח אותם? הרי מדובר ביקרים ביותר ללבנו. אנחנו צריכים לעקוב אחריהם ללא הפוגה, לחבק ולטפח ולא להזניח.

בכל הנוגע לשכחת ילדים ברכב, בשנים האחרונות פיתחו אמצעים אלקטרוניים מיוחדים במינם שנועדו למנוע זאת. ברגע שבו ננטוש את רכבנו, והיקרים לנו יישארו בתוכו ללא השגחה, ירעים האמצעי הטכנולוגי בקולו. מנגד, שרת התחבורה מרב מיכאלי החליטה בימים האחרונים לדחות את חובת התקנת המערכת לשכחת ילדים ברכב עד יוני 2022. מדוע? על רקע שכיחות המקרים של שכחת ילדים ברכב, אולי מוטב לשרת התחבורה לשקול שוב את החלטתה לדחות את חובת התקנת המערכת שאמורה למנוע זאת.

כנראה שאמצעים חוקיים כגון עונשים כבדים לא יוכלו למנוע את התופעה המחרידה של שכחה ברכב. שהרי העונש הכבד ביותר עלי אדמות הוא העובדה שהיקיר לנו נשכח ואיננו עוד. לא נותר לנו אלא לומר לכל מי שנוטש את רכבו לאחר שסיים בהצלחה את הנסיעה, לעצור לרגע ולשאול את עצמו: שכחתי מישהו? אולי אפילו יש לקבוע שלט ביציאה מהרכב כאשר נועלים אותו מבחוץ, ובו תמונת תינוק בעריסתו. יהיה בכך כדי להזכיר לשוכחים כי היקר להם מכל נתון בסכנת אובדן. שכחה ברכב פירושה גזר דין מוות. נקווה שמעתה שוב לא נצטרך לעסוק בנושא הכאוב הזה.