פיטיליאנו היא עיר יפה בטוסקנה. הייחוד שלה מבין כל הערים בטוסקנה הוא שהתקיימה בה קהילה יהודית מאות שנים. האזור שבו גרו היהודים הוא חצי העיר, שכולה נמצאת על ראש מצוק של סלע לבה. לאזור הזה קוראים ירושלים הקטנה.

נותרו בה כיום בית כנסת ריק ועוד מבנים יהודיים מיוחדים חצובים בסלע שכולם הפכו למוזיאון אשר האיטלקים נוהרים אליו. השבוע ראיתי איטלקים שם, מחפשים את המקום ושואלים זה את זה בקול: "איפה פִּיקוֹלָה גֶ'רוּזָלֶמֶּה?". טוב, אני אומר לעצמי, הסתיים הוויכוח למי שייכת ג'רוזלמה האמיתית. של מי היא הייתה מאז ומתמיד.

או אז אני עובר ליד חנות ספרים וחולצות טריקו, מין חנות של מחשבה מתקדמת ורוחניות. בחוץ תלוי לוח מודפס גדול ועליו המון כריכות ספרים. אני מציץ בהן, ונהנה לראות כריכת ספר ששמו "איך להרוס איקיאה ולהציל לעצמך את השבת", וספר ששמו: "111 טעויות תרגום ששינו את העולם", ואז אני רואה כריכת ספר ששמו "ישראל ופלסטינה". אהה. המחבר הוא ז'וזה סאראמגו. אהה. לא טוב. בכריכה, במילה "ישראל", בתוך האות A הכתובה כמשולש שחור, יש צלב קרס בלבן. דקה אחרי זה יד מסוימת השחירה בעט את צלב הקרס והוא נעלם.

שיחה עם איטלקים על הקורונה

הקורונה איחדה את העולם, יש נושא שיחה משותף לכל בתבל. אני באיטליה עכשיו, וכאשר אני מדבר עם ידידים איטלקים, ברור שאי אפשר לדבר היום עם אדם בעולמנו הנגוף בלי לדבר על הקורונה. אני נבוך. איטליה היום במצב לא רע. הם יצאו מהתקופה הראשונה של המגיפה, שתקפה וטרפה אותם לפני שנתיים. האיטלקים היו אז מוכים במחלה עד כדי כך שהעורך שלי באיטליה דחה נושא מסוים שהצעתי לעיתונו בטענה: ״כאשר יש 600 מתים ביום, האיטלקים מתעניינים רק בקורונה״.

כל העולם זוכר את התמונות של האיטלקים העומדים במרפסות ובחלונות בתיהם ושרים. כשנה אחרי כן, ב־24 בדצמבר 2020, כתבתי לעיתון האיטלקי על החיסון שקיבלתי בישראל, ראשון לפני כל העולם. כתבתי בגאווה רבה. בכל הטבלאות ישראל הייתה לפני כולם. היום אני מגמגם מעט כאן באיטליה כששואלים אותי על מצב הקורונה בישראל. אני חייב לומר להם: היינו כבר באפס מתים ליום, אבל אז התחלפה הממשלה אצלנו, ומספר החולים ומספר המתים עלה. הממשלה החדשה חיכתה יותר מדי לפני מתן החיסון השלישי. שילמנו מחיר במתים כל יום.

בכל זאת, אני שם מחסום לפי כאשר אני מדבר על ישראל בפני זרים, ולא מספר להם על השיטה שפיתחו בישראל נגד מספרי המתים: לא לפרסם אותם. בעצם, השיטה בישראל לחיות חיי נצח היא לחלות בקורונה. לפי הדיווחים על המחלה בתקשורת המחונכת, אתה לא תמות מקורונה אף פעם. 

לכן, כששואלים אותי באיטליה כמה מתים היו בישראל אחרי שכבר הגענו לאפס מתים ליום, אני לא עונה ישירות. אני מציית למדיניות הממשלה שלי שלא לדבר על מספר המתים. ציוני טוב.

שיחות עם איטלקים על ילדים

איטליה מתאבדת. מספר התושבים בה יורד ויורד. ואם בודקים טוב בסטטיסטיקות, מגלים עובדה משמעותית יותר: מספר האיטלקים באיטליה יורד. דבר דומה קורה בעוד מדינות באירופה. הם פשוט החליטו לגווע לאט־לאט. בעיירה יפה ליד אגם בולסנה שבאיטליה יש בחור איטלקי, צעיר יחסית, בן 42, שכאשר אנחנו נפגשים, אנחנו מפטפטים קצת. שנתיים לא נפגשנו, בגלל הקורונה. זכרתי שנולדה לו ילדה ושאלתי עליה, היא כבר בת 6. נו, ומה עם עוד ילד? שאלתי. לא, לא, הוא ממש נבהל, וסיפר לי שאשתו תאומה, ולכן הוא פחד מאוד כל ההריון שמא ייוולדו לו תאומים. שני ילדים.

"מה יהיה על איטליה, אם אתם האיטלקים לא עושים ילדים?", הוא פרש ידיו לצדדים באופן מוכר לי כשאני מדבר עם איטלקים על ילודה, וענה: "המהגרים יקבלו את איטליה". זו אמירה שאני שומע שוב ושוב כבר שנים רבות, היא נאמרת בהשלמה מדאיגה, ואכן המהגרים הלא חוקיים מציפים את איטליה. אין שם גדר מונעת כמו שנבנתה אצלנו בימי ביבי, גדר שאין לתאר שהייתה נבנית על ידי הממשלה הנוכחית שלא הייתה מסוגלת לכך.

מה ההנהגה באיטליה עושה למען עידוד הילודה? אולי תבינו כשאספר ששמעתי כאן בימים אלה שיחה בין שני איטלקים צעירים. היא הזכירה שפוליטיקאי מסוים החליט לפעול למען עידוד הילודה, והתפתחה בין שניהם שיחה בטון סרקסטי:

הוא: "ומה הוא מציע כדי לעודד את הילודה? לתת מענק חודשי להורים לילדים?"
היא: "לא".
הוא: "אולי להוריד את מספר שעות העבודה להורים צעירים?"
היא: "מה פתאום?"
הוא: "אז מה הוא מציע?"
היא: "להרשות למי שיש לו ילד, לצאת לפנסיה ארבעה חודשים מוקדם יותר. אני כבר לא מדברת על זה שכל הזמן מעלים את גיל היציאה לפנסיה, עד שבסוף נצא לפנסיה בגיל 90, אבל מי יעשה ילד כדי לצאת לפנסיה ארבעה חודשים מוקדם יותר? יופי, אם תעשו שלושה ילדים, תצאו לפנסיה שנה מוקדם יותר".
מה אכפת לי בעצם אם איטליה ואירופה החליטו לחסל את עצמן? לגבי ישראל, אירופה מוסלמית ולא מערבית היא כמובן אסון, אבל זה יותר מכך. אכפת לי כי אני בן של התרבות המערבית. אם היא תיעלם ותימחק, יהיה חבל לי. המהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון ישנו את פני אירופה.
עם זאת, לא מאוחר עדיין. אם האיטלקים יתחתנו צעירים יותר ויביאו לעולם ילדים רבים יותר, שלושה בממוצע למשפחה, איטליה והתרבות המערבית יינצלו. ההומניזם, האומנות, המדע, החופש, תלויים בזוגות הצעירים באירופה. אני דואג בעצם רק לעצמי כשאני אומר לאיטלקים: "תעשו ילדים!".

פינת השלולית

הצפרדע שלח לנסיכה כל הזמן צילומים שלו מכל מיני נחלים ומפלים שלא ידועים לאף אחד בישראל. יום אחד הוא הזמין אותה למפל סודי שאף אחד לא מכיר. הם חנו ליד עוד 20 מכוניות. הוא קפץ למים, היא קפצה אחריו. בתוך הצהלה והשפריצים הייתה נשיקה, והוא יצא משם נסיך, והרכיב אותה על רכב השטח שלו אל הארמון (בעצם, דירה במחיר למשתכן).