אנחנו חיים בתקופה דומה למדי לימי "המערב הפרוע"

בחברה הערבית מתרחשות רציחות כמעט מדי יום. בדרום הפרוע שלנו נכנסים אזרחים פורעי חוק לבסיסי צה"ל, גונבים רכוש, ואין פוצה פה

רפי קרסו צילום: ללא
רה"מ בנט בפתח ישיבת צוות השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. צילום: עומר מירון, לע"מ | צילום:

אמצע המאה ה־19 ועד סופה החלו בארצות הברית ליישב את האזור שבין טקסס לצפון דקוטה ועד לאוקיינוס השקט, אזור שהיה מיושב ברובו על ידי אינדיאנים. באותה תקופה לא היה דין באזור, וגם לא נמצא שם דיין. אומנם החוק היה עד גבול מסוים בידיהם של משרד השריף המקומי ובית המשפט, אבל לא לשווא נטבע אז המושג "המערב הפרוע". גם אם הסרטים העוסקים בתקופה זו, שמציגים כל אקדוחן כרשות השופטת והמבצעת, נוטים להגזים, הרי שקרבות אקדחים, עמודי תלייה, שוד לאור יום וכוח הזרוע שלטו אז ברמה.

רודי ג'וליאני, בתקופת כהונתו כראש עיריית ניו יורק, הביא להרשעתם של ראשי חמש משפחות הפשע המאורגן של העיר. מאז תקופת כהונתו תושבי ניו יורק ישנים יותר בשקט ומסתובבים ברחבי העיר ללא פחד, גם בלילות. ניצב אורי בר־לב, לאחר שמונה לראש אגף המודיעין של המשטרה ב־2004, הפנה משאבים למאבק בפשע המאורגן בישראל, וב־2007, בתפקידו כמפקד המחוז הדרומי, עלה בידו לצמצם באופן משמעותי את הפשיעה במרחב הנגב. מתברר שזה אפשרי. אין לזלזל בביטחון האישי של תושבי הארץ.

תגיות:
מעריב סופהשבוע
/
החברה הערבית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף