לפני שבועיים כתבתי כאן באריכות על ההסדר החדש בין מצרים לקטאר שסלל את הדרך לרגיעה הנוכחית השוררת ברצועה. לפי ההסדר, תשלם קטאר למצרים מיליוני דולרים בחודש, ובתמורה יעבירו המצרים דלק לממשל חמאס. חברת האנרגיה של עזה תמכור את הדלק לציבור הרחב, ומהמזומנים שתפיק, תשלם משכורות לפקידי הממשל של חמאס ברצועה.
על ההסדר חתמו שתי המדינות לבדן, בלי התערבותה של ישראל וללא שיתופו של האו"ם. זה נראה כהסדר טבעי ומתבקש בין שתי מדינות ערביות לטובתו של צד שלישי המצוי במצוקה, אבל בפועל מדובר מבחינתן בחצייה של הרוביקון. קהיר ודוחא הן יריבות מרות, בעיקר הודות לתמיכה רבת־השנים של הקטארים בתנועת האחים המוסלמים ובארגונים קיצוניים אחרים, שהמשטר המצרי רואה בהם אויב.
רצה הגורל, ושתיהן משחקות תפקיד מרכזי בסוגיית עזה. עד כה, "דיברו" ביניהן שתי אלה רק באמצעות צד שלישי - ישראל או נציגי האו"ם. מעתה, בכל הקשור לעזה, הן מצויות במגע ישיר ואף כוננו קשר עסקי מועיל.
שליח האו"ם לאזור שימש תמיד, ובמיוחד מאז הקמת הרשות הפלסטינית, דמות מרכזית בכל מהלך מדיני או מגע חשוב בין ישראל לעזה או לרשות. אך לאחרונה נראה כי מעמדו במגמת היחלשות. ברמאללה מסרבים לשתפו כבעבר במתרחש מאחורי הקלעים, במיוחד בכל הנוגע למגעיהם עם ארה"ב וישראל, ובחמאס מצפים ממנו לתפוס תפקיד רציני יותר בכל הקשור לשיקום הרצועה. כאשר מעמדו של שליח האו"ם לאזור מתכרסם, זו בעייתם של כל הצדדים. כי כל אחד מהם, בתורו, עשוי להזדקק לשירותיו הנאמנים.
שליחיו של מזכ"ל האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון היו לרוב דיפלומטים בינלאומיים מנוסים. הם פעלו, יחד עם צוות מצומצם, מלשכתם בשכונת ארמון הנציב בירושלים. כיום עומד בראש הלשכה הדיפלומט הנורווגי תור ונסלנד. בינואר 2021 הוא החליף את קודמו, שר ההגנה לשעבר של בולגריה, ניקולאי מלאדנוב.
הסיבה שרובנו איננו שומעים על פועלם של שליחים אלה קשורה לאופי העבודה השקט שלהם, ולעובדה שאינם זקוקים ליחסי ציבור בקרב הישראלים. אבל מי שבא איתם במגע, מקרב מקבלי ההחלטות בצמרת הביטחונית והמדינית בישראל, יודע. זהו תפקיד מסובך, הדורש הקשבה מתמשכת לכל אחד מהצדדים היריבים. על השליח המיוחד להכיר את הבעיות הייחודיות לכל צד בסכסוך ולזהות את אילוציו מחוץ ומבית.
עליו ליזום מהלכים מועילים ולהמציא ללא הרף פתרונות יצירתיים המקובלים על כולם. זה איננו תפקיד גנרי. מי שהצטיין בסיוע לסכסוכים בחלק אחד של העולם, נדרש בבואו לכאן ללמוד את הסכסוך מראשיתו, את קשייו ופיתוליו, ואת הדמויות המנהלות אותו מכל צד.
שיימינג בעזה
הדרת שליח האו"ם מלשמש צד בהסכם לפתרון בעיית הפקידים ברצועה היא סמלית, אבל היא משקפת את המעמד ההולך ונשחק של לשכתו בכל התרחשות דיפלומטית שקרתה כאן בשנה האחרונה. גורמים ישראליים, פלסטיניים ומצריים גם יחד סבורים כי הלשכה הצנועה בירושלים היא שחקן פחות חיוני מכפי שהיה עד לא מזמן. במקביל, מניחים אחרים את רגלם הגסה על סף הדלת, ומבקשים לתפוס את מקומו. כזהו השליח הקטארי מוחמד אלעמאדי, שהפך לאחרונה ליקיר משרד הביטחון מצד אחד, וחביבם לעת מצוא של המצרים מצד שני.
מפתיע במיוחד יחסו המנוכר של אבו מאזן לאו"ם בשנה האחרונה. ראש הרשות נהג לראות בארגון שותף לכל מהלך מדיני באזור, אבל בימים אלה הוא מתעלם מקיומו ומעדיף לטפח את יחסיו עם השליח האמריקאי, האדי עמר, ולחזר אחר הקטארים והמצרים.
שליח האו"ם משמש גם, נוסף על תפקידו המרכזי, כנציג הישיר של מזכ"ל האו"ם ברשות הפלסטינית. יחסה הצונן אליו של לשכת אבו מאזן דומה למדינה המחרימה שגריר זר המכהן בשטחה.
גם בחמאס החלו לגלות חוסר סבלנות כלפי נציגי האו"ם. ב־21 ביוני, חודש לאחר סיום הלחימה ברצועה, התארח השליח הבכיר בלשכתו של יחיא סנוואר, ובתום שעתיים יצא ממנה מבויש. ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה פנה לעיתונאים שחיכו לו בצאתו מהפגישה, ובהפתעה גמורה, בניגוד לכל כללי הנימוס, תקף את אורחו וטען בפומבי כי פגישתו עמו הייתה גרועה. החודשים חלפו, ומעשהו של סנוואר נשכח בינתיים, אבל התרעומת החמאסית נותרה כשהייתה. בעזה עדיין סבורים כי האו"ם צריך לגלות עמדה אקטיבית יותר בכל הקשור לשיקום הרצועה.
האו"ם משמש זה עשרות שנים שחקן מרכזי במגעיהן של ממשלות ישראל עם אויבותיה באזורי סכסוך. בעבר תיווכו שליחיו במגעים בין ישראל לחיזבאללה או לסוריה. כיום עיקר משימותיהם מתרכז בעזה. משרדם בירושלים תיווך, יחד עם המודיעין המצרי, בסבבי הלחימה העזים בין צה"ל לחמאס מאז 2018, וזכה להערכה רבה מכל הצדדים.
מסרים שהם העבירו בשעות חירום תרמו להצלת חיים, או לקיצור ימי הלחימה, וחסכו סבל משני הצדדים. העברת מסרים מצד לצד היא מקצוע בפני עצמו. נדיר שהם נוחתים ביעדם כפי לשונם. לרוב זקוק המקבל גם להסברים, ולפעמים הוא אף מציג שאלות המשך לצד השני. המתווך נדרש לפרשנות או להסבר משכנע על מצבו של היריב ועד להיכן בכוונתו להרחיק לכת. כאשר הם משכנעים, בכוחם של מסרים כאלה לרסן צדדים יריבים או לצמצם פערים.
נטול אג'נדה נסתרת
משימה אחרת המוטלת על שליחי האו"ם באזור היא גיוס הון לצרכים הומניטריים. במהלך מבצע שומר החומות השיג האו"ם חצי מיליארד דולר עבור עזה לצורכי שיקום ממדינות תומכות. לאחר מבצע צוק איתן (2014), כאשר ישראל הסכימה להעביר מלט לשיקום בתים שנפגעו, פיקח האו"ם על קבלתו במחסום ארז, וידע לחלקו רק למי שביתו נהרס או נפגע ולמנוע את הגעתו לזרוע הצבאית של חמאס. התמיכה הקטארית לנזקקים ברצועה, כיום, משולמת באמצעות סוכנויות האו"ם בעזה.
בהיעדרו של האו"ם מן המשחק האזורי, או בהיחלשו, עלולה ישראל לגלות כי היא נתונה לחסדיהן של קטאר ומצרים בלבד. קטאר רתומה מאוד לתפקידה כמפשרת בענייני עזה, בגלל שאיפתה להותיר את הנהגת חמאס קרוב לחזה. לקטארים גם שיתופי פעולה חשאיים עם ישראל בפינות אחרות של העולם, מה שמחזק את מעמדם בירושלים. אבל קטאר איננה ידידה, אלא נסיכות קטנה ועצבנית השרויה במאבק הישרדות, וכאשר יחשבו האמיר ואנשיו כי טובתם מחייבת הינתקות מישראל או הפניית גבם אליה, הם יעשו זאת בן לילה.
גם לידידינו המצרים צרכים משלהם, ואף שהם תפסו תפקיד מרכזי בערוץ הישראלי־פלסטיני, הרי בסופו של דבר, הם ינהגו כפי שיכתיב האינטרס המצרי הצר, ורק אחר כך טובתם של אזרחי ישראל או הפלסטינים. האו"ם הוא הגורם היחיד שאינו נושא אג'נדה נסתרת, שאינו מייצג מדינה, ודאי לא שכנה, ומשימתו העיקרית היא להשכין שלום בלי לקבל תמורה.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל.