1. האוצר של ליברמן
יום לאחר הפרסום בפעם המי יודע כמה של סקר חדשות 12 "מה היו קורה לו הבחירות היו נערכות היום", נרשמו שני אירועים כלכליים מעניינים. במסגרת המאבק ביוקר המחיה הופחת המכס על מוצרי חלב, מה שיגרע מקופת האוצר 10 מיליון שקל בשנה.
האירוע השני והמהותי יותר נגע לנתוני האבטלה, והם ממש דרמטיים: ההשתתפות בכוח העבודה גדלה ל־62.1%, שיעור האבטלה הרחב (כולל מועסקים שלא חזרו מחל"ת) ירד ל־6.7%, ושיעור האבטלה הצר (הכולל את המובטלים בפועל) צנח ל־4.7% - נתון יוצא דופן הדומה למצב התעסוקה במשק ערב משבר הקורונה.
מהנתונים עולות שתי מסקנות: לשר האוצר ליברמן אכפת בהחלט מיוקר המחיה, והוא פועל כדי להפחית אותו. השבוע סיפר שר האוצר בכנס "פסגת העסקים של 'מעריב'־וואלה!" שאחת לשבוע, בשלישי ב־7:30 בבוקר, בישיבת הנהלת המשרד, הוא מדווח על שלושה נושאים: כיצד טופל תחום יוקר המחיה, מה קורה עם מחירי הדיור ומה מצב ההשקעות בתשתיות.
נתוני התעסוקה מעידים על כך שהמשק חוזר לצמוח ושמדיניות שר האוצר בעניין ביטול תשלומי החל"ת הייתה מדויקת ונכונה. וזה לא מובן מאליו, כי בזמן אמת היו גורמים באופוזיציה שביקרו את המהלך.
הפחתת המכסים ונתוני התעסוקה מקבלים משנה תוקף בסקר שערך ערוץ 12 במלאת חצי שנה לממשלת השינוי בקרב 3,614 נשאלים (מנו גבע). מתברר שאזרחי ישראל אינם מוטרדים מהגרעין האיראני (12% מהנשאלים בלבד מוטרדים). גם הקורונה הפסיקה לעניין אותם (6% בלבד מוטרדים) - היא הפכה למשעממת בזכות ממשלת השינוי, שטיפלה בה בצורה יעילה וממוקדת תוך פגיעה מינימלית באזרחים (כמו אי־הטלת סגרים או קיום אירועי חנוכה). וגם זה ממש לא מובן מאליו.
מה שבאמת מעניין את הציבור, וזאת החדשה המרעננת, זה יוקר המחיה - 39% מהנשאלים מוטרדים מהסוגיה. ליברמן, האחראי על התחום, קיבל ציונים גרועים על תפקודו - 56% סבורים שהוא גרוע ו־35% בלבד חושבים שהוא שר אוצר טוב. הפרשן עמית סגל התבלבל וטען שלאור תוצאות המשאל (57-57 במנדטים), "כרגע אין לאף אחד ממשלה" - כאילו שממשלת שינוי מתפקדת לא הוקמה כאן ואנחנו לפני בחירות שישיות.
ניחא. אבל מהם הקריטריונים שהופכים שר אוצר לטוב או לגרוע? האם ישראל כ"ץ, שתפקד ללא תקציב מאושר, הפך לשר טוב בזכות מענקי הקורונה, מענקים לכל אזרח וחל"ת אינסופי, או שאולי היה רע? "טוב" כ"ץ בטוח שלא היה, אבל לגבי "רע" - תלוי את מי שואלים.
התוצאות השליליות של ליברמן מוסברות בעובדה שהוא כמו כוסברה: או שמתים עליו או שלא סובלים אותו. יש לו קהל עוין שיצביע נגדו פבלובית גם אם ימטיר מהשמיים בהליקופטרים כסף או אונקיות זהב, או שמחר בבוקר יאפס את מס ההכנסה.
אוכלוסיית החרדים ובני המיעוטים, שהם כ־30% מהאוכלוסייה הכללית, יצביעו תמיד נגדו. קהל אנטי־ליברמן נוסף כולל את הביביסטים המאוכזבים על שנטש את נתניהו. הנאמנים ביותר הם יוצאי ברית המועצות לדורותיהם ובני המעמד הבינוני־גבוה שמבינים שליברמן הגיע לעבוד. פה ושם ניתן לאתר, תתפלאו לשמוע, תומכים גם בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום.
לפי קריטריונים כלכליים אובייקטיביים, ליברמן הוא שר אוצר טוב. כמו שאוהבים לומר בעולם הספורט, הטבלה (נתוני המקרו־כלכלה כולל הצמיחה, הירידה בגירעון, ההכנסות ממסים, התעסוקה, יתרות המטבע) לא משקרת. הוא העביר את תקציב 2021־2022, וזה כשלעצמו הישגו הגדול. לכך יש להוסיף את הפסקת תשלומי החל"ת, הותרת המשק פתוח למרות כל הלחצים (כולל חנוכה) והדרישה להחזר מענקים שניתנו שלא כדין.
לכך יש להוסיף סדרת רפורמות שלא הייתה כאן ב־12 שנות נתניהו. בראש המצעד מבחינתי נמצאת העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ־62 ל־65 וחיסול הגירעונות בקרנות. השפעת רפורמות ארוכות טווח, כמו הפסקת הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה, תורגש בעתיד.
אבל לא הכל ורוד. טעויות נעשו, ועוד ייעשו. מדובר בהעלאת מסים עקיפים מיותרת כמו אגרת גודש בכניסה לתל אביב, מס על כלים חד־פעמיים ועוד. המהלך לא נועד לסגור חורים בתקציב, אלא לספק מענה לצרכים הקואליציוניים של מפלגות השמאל בקואליציה.
ממשלת השינוי מתפקדת כבר חצי שנה ללא תקלות משמעותיות, וזה נס כשלעצמו. למרות מחדליה, ממשלת בנט עולה על קודמתה לפחות בתחומי הכלכלה והבריאות, וזו כבר חצי נחמה. ההמלצה של נתניהו "אל תלכו לשום מקום, כי או־טו־טו אני חוזר" - הייתה יומרנית והקדימה את זמנה.
2. פריחת השקד
בסקר השנוי במחלוקת של חדשות 12 קיבלה שרת הפנים איילת שקד ציון גרוע מזה של ליברמן. 51% הגדירו את תפקודה "גרוע", ו־33% בלבד סבורים שהיא מתפקדת טוב.
שקד אינה מתרגשת, והימים האחרונים עושים לה רק טוב. מבחינתה ט"ו בשבט בפתח והשקד כבר פורח. היא נחשבת לשרה חשובה ודעתנית בממשלה, שיודעת למנף את מעמדה. על רקע זה הפכה למושא ההתקפה העיקרי של אנשי אופוזיציה כמו מירי רגב.
שאלתי את שקד על תוכנית החירום מהחודש שעבר להורדת מחירי הדיור: "אנחנו לא מדברים על הורדת מחירים, אלא על בלימת העלייה. אני מאמינה בשוק חופשי, ואפשר להגיע ליעד בראש ובראשונה דרך הגדלת היצע הדיור", עונה שקד.
בינתיים המחירים ממשיכים לעלות. מתי זה ייעצר?
"אין מה לעשות אלא להתאזר בסבלנות. היקף השיווק עמד בממשלה הקודמת על 50 אלף יחידות בשנה, והשיא היה 70 אלף בתקופת כחלון. אבל אנחנו נשווק השנה שיא של מעל ל־90 אלף דירות, ומדובר בכמות מטורפת. אם נמשיך עם היקפים כאלה ונגדיל את התחלות הבנייה, אין ספק שהמחירים יירדו, אבל זה לוקח זמן. מבחינתי, אם עליית המחירים ב־2022 תתמתן לרמה של 5% לשנה, זה יהיה בהחלט הישג".
אילו צעדים נוספים אתם נוקטים כדי לשנות את המגמה?
"הרבה מאוד דברים שלא נעשו עד היום. העברנו תקנה המאפשרת פיצול דירות על קרקע של דירות פרטיות. נאפשר הסבת משרדים למגורים. הופעל מה שמכונה 'חלופת שקד' לתוכנית תמ"א 38, שתסתיים בעוד כשנה. נתתי הוראה ליושבי הראש של הוועדות המחוזיות לתת את מקסימום ההקלות האפשריות בתחום הבנייה ולא לפרוס את ההטבות לאורך זמן. הוותמ"ל (ועדת התכנון) עובדת בקצב מסחרר.
"אני מאמינה שכל אלה יסייעו למתן את קצב עליית המחירים. נכון שהריבית האפסית מעודדת את הביקוש, אבל זה פחות בתחום אחריותי. אני מודה שאני פחות מתלהבת מהעלאת מס הרכישה, אבל הסבירו לי שזה יצמצם את הביקוש. אני גם פחות מתלהבת משימוש במיסוי נדל"ן לצמצום הביקוש. זה מלאכותי. הדבר החשוב זה הגדלת ההיצע".
בשבוע שעבר פורסם שתל אביב היא העיר היקרה בעולם. זה נורמלי בעינייך?
"כל יוקר המחיה בישראל הוא לא נורמלי, וזו בעיה קשה. הבעיה הכי קשה היא מחירי הדיור וגם מחירי המזון, השירותים והרכבים. הכל יותר יקר בישראל. אנחנו מנסים כל הזמן להוריד חסמים ובירוקרטיה כדי להקל על היבוא.
"גם עלויות ההעסקה של עובדים יקרות, ואני מנסה להוריד אותן דרך הפחתת מסים על עובדים זרים ולפעול בכל דרך אפשרית. הורדת יוקר המחיה בדיור רלוונטית גם לתל אביב: עושים לבנייני משרדים הסבה לדיור למרות התנגדות הרשויות, קידום חלופות לתמ"א 38, בנייה למגורים בשדה דב ועוד".
סביר שבמגעים מול ראשי הרשויות את מביאה בחשבון את השיקולים הפוליטיים שלך?
"בוודאי שאני מתחשבת בעמדות של ראשי הערים, כי הם נמצאים בשטח וצריכים ליישם את המדיניות. הגישה שלי היא לחזק אותם, להעביר סמכויות לערים חזקות כדי לעזור לנהל את העיר. אני רוצה להוריד בירוקרטיה, והקמתי צוות להעברת סמכויות לראשי הרשויות. יש שמועה שחלק מראשי הערים מטרפדים תוכניות בנייה, אבל אני יודעת שרובם בונים. בגבעתיים היו מספר חסמי בנייה ושחררנו אותם. גם בפתח תקווה וגם בהרצליה היו בעיות שנפתרו. ננסה לעזור בתחום התשתיות והחינוך. שר השיכון ואני עוברים עיר עיר ומשחררים חסמים".
יש טענות שבתחומי הנדל"ן את מתחשבת באינטרסים של המגזר הפרטי. ב"דה מרקר" פורסם שהענקת אישור בנייה מזורז לפרויקט בנייה של ברק רוזן, הנחשב למקורב לך.
"זה שטויות במיץ עגבניות. אני פועלת למען האינטרס של כלל אזרחי ישראל ולא של גורמים פרטיים כאלה ואחרים. המטרה שלי היא להגדיל במשותף עם שר השיכון את היצע הדיור ככל שניתן. בנוגע למקרה הספציפי שאתה מציין, בכלל לא ידעתי שיש לברק רוזן קרקע באזור המדובר. זה הכל בלוף אחד גדול. מי שהביא את התוכנית לאישור וטיפל בעסקה זה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). אתה יכול לבדוק את זה מול ינקי קוינט, מנהל הרשות".
חוק החשמל, שיאפשר הלבנת עשרות אלפי בתים במגזר הערבי ויחבר אותם לרשת החשמל הארצית, אושר השבוע בכנסת בקריאה ראשונה, ובעקבות כך ספגת ביקורת מהאופוזיציה. האם נכנעת?
"חוק החשמל קיים מ־2014. האמת היא שבפועל לא חיברו הרבה בתים, כי לצורך העניין צריך תוכנית כוללנית וערבות ביצוע. אם ראשי הרשויות הערביות ייקחו את זה לידיים וישלמו ערבות לביצוע החיבור, אפשר יהיה להתקדם. יש כאלה שמחוברים כיום באופן פיראטי והכל בלגן. בוא נראה איך התוכנית החדשה תעבוד ואז נתקדם. כאמור, בפועל עד היום חוברו מעט בתים".
רשויות מקומיות משגעות אזרחים ותיקים שזכאים להנחות בארנונה ודורשות אישורים בכל פעם מחדש. מה עושים?
"יש לי חדשות בשבילך. השרה מרב כהן הגיעה אליי והראתה שאזרחים ותיקים חייבים כל שנה לבקש מחדש את ההנחה בארנונה. השינוי שאישרתי הוא שמעכשיו אזרחים ותיקים עד גיל 75 יצטרכו ללכת רק פעם בשלוש שנים לקבל מחדש את ההנחה, ומגיל 75 ההנחה תהיה קבועה לתמיד. אני לא מבינה למה זה לא קרה עד היום. האם מישהו בגיל 75 מרמה? אגב, באותה הזדמנות גם ביטלתי את הצורך ברישיונות עסק בכל מיני עסקים קטנים כמו מספרות ומכוני יופי. גם בבנייה עברנו לשיטה של רישוי עצמי עם הרבה פחות בירוקרטיה".
מדוע החלטת לקצר בכמה שבועות את שעון החורף?
"כי מדובר בהחלטה המיטיבה עם האזרחים, שתהיה עוד שעת אור שתביא גם לחיסכון בכסף גם לענפי המשק. אני יכולה לגלות לך שבמקור הציעו לי לבטל לחלוטין את שעון החורף, כמקובל בחלק ממדינות העולם, אבל הגעתי למסקנה שאי אפשר לעשות מהלך קיצוני. הרבה מאוד אנשים קמים מוקדם בבוקר להתפלל, ולא רצינו שזה יהיה בחשיכה. אבל קיצור השעון בשבועיים־שלושה זה משהו שאפשר לחיות איתו, ואנחנו גם מתיישרים בעניין הזה עם ארה"ב".
יש ביקורת חריפה על הטיסה של משפחת נפתלי בנט ועל ההחלטה לחסן את בנו שלא לפי הלו"ז. האם הביקורת היא עניינית?
"מי שבשלטון תמיד חשוף לביקורת, וזה חלק מובנה מעצם היותך בשלטון. אבל יש ביקורת לא עניינית, בעיקר ברשתות החברתיות. מדובר בקמפיין אגרסיבי שבנוי על המון פייק ניוז בכמויות גדולות. אף מפלגה לדעתי לא התמודדה עם כזאת כמות של פייק ניוז ומכונת שקרים משוכללת שמופעלת נגדנו. אבל צריך להבדיל בין ביקורת לגיטימית, שאותה אנחנו מקבלים בהבנה, לבין שקרים: מדובר בעיקר בידיעות שקריות או בחצאי אמיתות. האופוזיציה מפעילה את זה בעיקר נגדי ונגד בנט. מישהו בכיר באופוזיציה אמר לי בכנות ש'החלטנו לחסל לכם את המותג' (ימינה)".
האם ברמה האישית את מתרגשת מהמתקפות הבוטות של מירי רגב נגדך?
"אני לא מתרגשת. אני לא רוצה להיכנס לזה. תשאל אותה למה היא עושה את זה. אבל היא לא לבד. תוקפים אותי כל יום ברשת".
האם אין הגזמה עם הארכת תוקף מגבלות הקורונה?
"המגבלות סבירות בהחלט. ישראל נמצאת במצב הכי טוב בעולם מבחינת הקורונה בזכות החלטת בנט ללכת לבוסטר. נגיף אומיקרון נחת עלינו כשאנחנו ערוכים ועם שיעורי תחלואה נמוכים יחסית. אירופה מתמודדת עם אלפי מתים, ואצלנו כמעט אין קורונה. כדי שהמגבלות יהיו אפקטיביות, אין ברירה אלא להטיל אותן כשהתחלואה נמוכה, אחרת זה יהיה מאוחר.
"ההחלטות מתקבלות במצב של חוסר ודאות, אבל אין ברירה. המגבלות הנוכחיות הן מינוריות ונועדו לקנות לנו זמן. אם ההורים לא יחסנו את הילדים, נראה תחלואה גבוהה, בדיוק כמו שקורה בעולם. אני מנצלת את ההזדמנות וקוראת לחסן".
האם הרוטציה עם לפיד תצא אל הפועל?
"אם הממשלה תתפקד טוב, היא תסיים את כל ימיה מכל הבחינות עד סוף הקדנציה, כולל ביצוע הרוטציה. כרגע היא מתפקדת מצוין".
3. מחדל הפרטת הדואר
תהליך ההפרטה של רשות הדואר יצא לדרך עוד בשנת 2015, כשנחתם הסכם בין כל הגורמים הרלוונטיים. האופוריה הייתה רבה, אך רק כעבור שלוש שנים, בתחילת יולי 2018, הוחלט בוועדת השרים לענייני הפרטה לקדם את התהליך. נקבע כי 20% מהדואר יימכרו למשקיע אסטרטגי ו־20% נוספים יונפקו בבורסה. חלפו מאז עוד שלוש שנים, והגענו לסוף 2021 עם החלטה תמוהה לעצור את כל התהליך ולעשות חישוב מסלול מחדש.
התוצאה הרסנית. לפני כשנה, רשות החברות הממשלתיות שכרה מעריכי שווי, הנהלת הדואר הזמינה הערכת שווי משלה ממשרד E&Y, וחמש קבוצות משקיעים הגיעו לקו הגמר: קבוצת ניאופרם בשליטת משפחת פורר; קבוצת פורטיסימו בשיתוף חברת אוברסיס שיפינג; איש העסקים מוטי בן משה דרך אלון ריבוע כחול; קרן ההשקעות אייפקס; ואיש העסקים רמי לוי.
אחרי שביקרו בחדרי המידע הם אמורים היו להגיש בשבוע שעבר את הצעותיהם אבל התבקשו לעצור. שר התקשורת יועז הנדל החליט שהפרטה "בפרוסות" אינה רצויה ושצריך להנפיק את הדואר בצורה שונה. הוא הגיע למסקנה שהדואר נמצא בקשיים ושיש צורך להבריא אותו עוד לפני המכירה.
שר האוצר ליברמן הוא היחיד שעדיין יכול לעשות משהו. הוא ניסה לעניין אנשי עסקים כמו הראל ויזל מפוקס בהפרטת הדואר, אבל האחרון השיב בשלילה. מבחינתו גם ממשלת השינוי אינה רצינית.
האחריות לתהליך הועברה למנכ"ל האוצר רם בלינקוב, המתפקד בפועל כמנהל רשות החברות הממשלתיות. בלינקוב הוא כיום הגורם הדומיננטי ביותר באוצר. מעמדו עולה על זה של שי באב"ד, המנכ"ל בתקופת כחלון, שנחשב לדומיננטי כשלעצמו. בלינקוב ימליץ על הנוסחה ויעבירה לליברמן, שיחליט בתיאום עם שר התקשורת איך מפריטים.
האופציה המועדפת והנכונה בנסיבות החדשות היא הנפקת 40% ממניות הדואר בבורסה. החלופה מומלצת על ידי יו"ר הדירקטוריון חזי צייג. המהלך יסייע לדואר לשמור על ממשל תאגידי ולשמר את הקשר עם המשקיעים בבורסה. חלופת מכירת 100% מהדואר אינה הגיונית. היא תחייב פיצוי לעובדים בסכום הנאמד ב־5 מיליארד שקל עקב ההעברה לבעלות חדשה.
ומה עם חמש קבוצות המשקיעים שהשקיעו את מיטב כספם בהכנות למכירת הדואר וטעו לחשוב שמדובר הפעם בתהליך רציני? מי יפצה אותן על השינוי החד־צדדי של כללי המשחק? וכיצד הממשלה תוכל לשקם את המוניטין הבעייתי ממילא שלה?
הטיפול בהפרטת הדואר מסמל את חוסר הרצינות של גורמי הממשלה והזלזול במשקיעים. גם כשמקבלים את ההחלטות הנכונות, התהליך נתקע. מאז פרישת ינקי קוינט מניהול רשות החברות אין גורם שמסוגל לדחוף את התהליך. זה קורה לא רק בדואר אלא גם בתעשייה האווירית ובחברות ממשלתיות נוספות, שהוחלט למכור אותן כבר לפני חמש שנים.
הכעס שלי על מקבלי ההחלטות הנוכחיים גדול במיוחד על כך שגרמו לי להתגעגע לדודי אמסלם, האחראי על החברות הממשלתיות בממשלת נתניהו.
4. תחזיות או לא להיות
בימים הקרובים נוצף בשפע של תחזיות כלכליות לשנת 2022. אנליסטים ינסו כמיטב יכולתם לחזות את שיתרחש במערכת הפיננסית־כלכלית בשנה הבאה. הם ינסו לפענח לאן הולכת הבורסה, האם הדולר ימשיך להשפיל מבט לעומת השקל, האם האינפלציה אכן תרים ראש, מה יהיו מחירי הנפט, וכמובן לאן הולכים מחירי הדיור. המשימה קשה במיוחד בהתחשב בהשפעות נגיף הקורונה.
מניסיון 2021 וכל השנים הקודמות, אף אחד באמת אינו מסוגל לדעת, כולל אנשי בנק ישראל והאוצר, אם הדולר יחצה כלפי מטה את מחסום שלושת השקלים. שר האוצר ליברמן כבר אמר לי שאם מחירי הדיור יעלו ב־2022 במחצית מעלייתם ב־2021 (כלומר בכ־6%), זה בהחלט יהיה הישג.
שנת 2021 נסגרה כשנגיף הדלתא פינה את מקומו לטובת האומיקרון החמקמק והמדביק אך "המסוכן פחות". לנוכח התחזית האפוקליפטית הראשונית של ראש הממשלה לגבי נזקי הנגיף, חלק מהחזאים כבר הצמידו כוכבית לתחזיות והבהירו שהערכותיהם תלויות בהשפעות הקורונה.
גם אם האומיקרון ייעלם במהלך 2022, סביר שהוא יפנה את מקומו למוטציה אחרת, שתפנה בהמשך את מקומה למשהו אחר. הפעם באמת ניתן לקבוע שאנחנו מתחילים להתרגל לחיות עם הקורונה. למרות כל ההסתייגויות והמשימה המורכבת, בחרתי לשמוע את תובנות איש הבורסה וההשקעות הוותיק ראובן אבלגון.
אבלגון חי את המערכת הפיננסית הישראלית וצבר מיילג' ניכר. הוא עבד חמש שנים במשרד רואי חשבון קסלמן וקסלמן PWC, כמנהל השקעות בכלל ביטוח, כמנכ"ל ח.ל. ממון (מקבוצת החברה לישראל), והיה ממייסדי תחום הליסינג בישראל כשייסד את זלר אבלגון ליסינג. התחנה המרכזית בחייו הייתה ייסוד בית ההשקעות רוסאריו קפיטל ב־2003, ש־50% ממניותיו מוחזקות על ידיו. שותפיו הנוספים הם בנק מזרחי טפחות (20%) והמנהלים ליאור פייס, עוזי דנינו, תומר אבלגון, נדב רבן, ערן יעקובי ולילך גאוס.
החברה עוסקת בחיתום והנפקות גיוסים פרטיים ומימון פרויקטים. היא הובילה את ההנפקה הראשונית של אלטשולר שחם גמל, ואחראית לעשרות הנפקות נוספות בתחומי הטכנולוגיה, הנדל"ן והתעשייה בישראל. בין היתר, הובילה את המיזוג של שידורי קשת עם RGE.
"2021 הייתה שנה מאתגרת חיובית מאוד, והתוצאות העסקיות של החברות הבורסאיות היו מצוינות. תחום הטכנולוגיות מתחיל לחלחל לשכבות נוספות, ויותר ויותר גופים נהנים מהבום בענף. הגידול בצריכה משפיע על כל ענפי המשק, וכמובן על הבורסה", הוא מסכם את השנה האחרונה.
כשאני שואל אם חלק מחברות ההייטק אינן בועתיות, הוא מבהיר: "נכון שיש איזה חוסר הבנה וחוסר ידיעה איך לתמחר חברות טכנולוגיות, בניגוד לחברות המסורתיות. יש מדדים חדשים, אבל עדיין לא יודעים לתמחר את הסיכון האמיתי. יש חברות בתעשיית ה'ספאק' שהגיעו למחירים מוגזמים, ואת השווי האמיתי שלהן נדע רק בעוד כמה שנים, עם סיום חסימת המניות שהוקצו במסגרת העסקאות. אני מאמין שההתלהבות תקטן בהמשך, ומשקיעים יחזרו להנפקות המסורתיות ופחות לעסקות 'ספאק'".
לדבריו, "אנחנו אומרים לא מעט 'לא' לחברות שרוצות להנפיק, ואנחנו די מקשיחים את התנאים. לא ננפיק בשוק חברות שלא היינו משקיעים בהן בעצמנו. יש חברות בתחום הסייבר ההגנתי והפינטק שסירבנו להנפיק, והמתחרים כן הנפיקו. איפה שאין מודל הכנסות ברור ומוכח אנחנו מעדיפים לא להתעסק".
אבלגון מונה את הענפים הבאים כאטרקטיביים להשקעה ב־2022: "ענפי התשתיות, המים והאנרגיה וחברות התקשורת. בענף הסלולר אני מאמין שיחול שינוי במודל התמחור וההכנסות. המחירים שגובות חברות הסלולר אינם ריאליים. כתוצאה מכך, חברת הסלולר השקיעו פחות והייתה פגיעה אנושה בתשתיות. בסופו של דבר, המחירים יצטרכו לעלות כדי להשיג איזון. לא ייתכן שמנוי בסלולר ישלם לחודש כמו שעת חניה בתל אביב. יהיה צורך לסגור את הפער".
למרות עליות השערים בבורסה ב־2021, מייסד רוסאריו קפיטל אופטימי גם לגבי 2022: "2022 נראית שנה מבטיחה. בארה"ב מדברים על עלייה בריבית אבל לא בישראל. שוק המניות יהיה חיובי אבל סלקטיבי. איגרות החוב הקונצרניות ואיגרות החוב להמרה יעניקו תשואה עודפת".