הפור נפל: הפד הודיע בשבוע שחלף כי הוא סוגר בהדרגה אבל במהירות את הכספות הפרוצות שגררו לאינפלציה בלתי נשלטת המאיימת על המשק האמריקאי והעולמי, כפי שלא היה מאז שנות ה־80 של המאה ה־20. החיים הטובים בעולם - שנמשכו בשנתיים האחרונות למרות התפרצות מגיפת הקורונה, שגבתה את חייהם של קרוב ל־5.4 מיליון איש ברחבי העולם - עומדים להשתנות בשנת 2022 ואף עמוק לתוך השנים 2023־2025.
נכון שהנגיף הפיל חללים וריתק חולים לאשפוזים ברמות שונות, שיבש את מערכת החיים הכלכליים והחברתיים, משבש עכשיו את המשק העולמי בגלל גל תשנית האומיקרון הבא עלינו לרעה, אבל הרווחה העולמית נמשכה כאילו אין קורונה, וזאת בזכות הדפסת כסף בסכומי עתק מסביב לעולם ומסביב לשעון בשנתיים האחרונות, מה ששימש כחמצן למשק העולמי, שבו עסקים הצליחו בכל זאת לצוף ויש כאלה שאפילו לשגשג.
הפד האמריקאי, שהוא הבנק המרכזי של ארה"ב, הודיע כי הוא יסיים רכישת אג"ח כפי שהייתה כבר בסוף מרץ 2022, עד אז יוסיף לרכוש בכל חודש משלושת החודשים הראשונים של השנה הבאה אג"ח בסכום של 60 מיליארד דולר, רק מחצית מהיקף האג"ח החודשי שרכש עד נובמבר השנה. רכישת אג"ח היא למעשה הדפסת כסף. הבנק המרכזי רוכש אג"ח ממשלתי ואג"ח מגובה משכנתאות בכסף שאין לו, כלומר שהוא מדפיס יש מאין - ובכך גורם להתנפחות מחירי נכסים, כגון דירות שמחירן הרקיע שחקים בכל העולם, מניות ואג"ח.
ייבוש הביצה שהבאישה והחלה להעלות ריח חריף של אינפלציה יחל באפריל, ובהמשך, הפעם באמצעות העלאות ריבית, יהיו בארה"ב שלוש כאלה מדי שנה, אולי עוד 0.75% כל שנה מעל טווח הריבית הנוכחי של 0%־0.25% הנהוג כיום (בפועל זה כבר חודשים ארוכים 0.07%). המשמעות היא צמצום מוניטרי של ממש שיימשך בהעלאות ריבית, לתוך שנת 2023 ושנת 2024, בכל שנה עוד 0.75%. העלאות ריבית אלה יביאו לשינוי העולם המשקי, העסקי והמסחרי, שילווה בקריסות של חברות ומדינות.
כמובן אין הכרח שזה יקרה. הפד יעקוב כדי לבחון שהמדיניות המצמצמת שינקוט לא תביא לכיבוי או חניקה של הפעילות המשקית (שהוא כה עמל בשנים האחרונות להפיח בה חיים באמצעות הזרמת הכסף המסיבית). לכן מאוד ייתכן כי בגלל תשנית האומיקרון תהיה דחייה בהעלאות ריבית או הפחתה במספר העלאות הריבית בשנת 2022, אבל הכיוון ברור.
אדוני היו"ר
המעצמה הגדולה בתבל (בינתיים) לא אוהבת בעשורים האחרונים להכאיב לתושביה ולעולם. בכל פעם שיש משבר פיננסי או משבר משקי, או חשש לכך שהתושבים עלולים לסבול, היא מדפיסה כסף. כמו אנטיביוטיקה ומשככי כאבים בתחום הבריאות, שלא יכאב ויביא להבראה בהמשך. בעבר הדפסת הכסף הייתה קשורה להוצאות צבאיות ומלחמות כמלחמת וייטנאם, היום להנאת התושבים, בייחוד העשירים - שיודעים כיצד להצמיח את הונם מעלה, בעוד שעניי ארה"ב והעולם משלמים את המחיר באמצעות כלי המס הלא־רשמי, האינפלציה.
מאזן הפד היה צנוע לפני משבר אוקטובר 2008, משבר הסאב פריים שבו נפל אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, ליהמן ברדרס, רק 0.9 טריליון דולר. המשבר הפיננסי של שנת 2008 הקפיץ את המאזן של הפד בסוף 2010 ל־2.42 טריליון דולר. היו הכרזות על כוונה לצמצם את המאזן, אך בפועל ההתמכרות להדפסת הכסף נמשכה והמאזן של הפד הגיע לכ־4.5 טריליון דולר בסוף 2014. ברגיעה המאזן ירד, בסוף 2018, ל־4.1 טריליון דולר.
הכוונה הייתה להמשיך להפחיתו, ואכן בספטמבר 2019, טרם נודע על נגיף בשם קורונה, המאזן של הפד כבר ירד ל־3.8 טריליון דולר. בסוף אוקטובר 2019, בזמן שהסינים כבר ידעו אך לא גילו על דבר קיומו של הנגיף המסתורי, המאזן של הפד האמריקאי היה כ־4 טריליון דולר.
או אז נפל דבר: בטירוף של למנוע את קריסת המערכת המשקית העולמית, הבנק המרכזי של ארה"ב הדפיס כסף ללא הבחנה. בסוף מאי 2019??? (הגיוני ש־2020) מאזנו נסק לכ־7.2 טריליון דולר, וכיום - ערב ההחלטה על הצמצום המוניטרי - המאזן בשיא של כל הזמנים - 8.66 טריליון דולר.
למה הפד נזעק עתה לשנות כיוון במדיניותו המוניטרית? הוא הבין כי טענותיו בדבר אינפלציה "מעברית", כלומר זמנית, הן חסרות ביסוס. השינוי במדיניות הגיע בעיקר כיוון שהמציאות טפחה על פניו של ג'רום פאול, יו"ר הפד, לאחר שהאינפלציה נסקה ב־12 החודשים האחרונים ל־6.8%! הגבוהה ביותר מאז 1982. כישלונו של יו"ר הפד עוד יילמד בבתי הספר לכלכלה. השלומיאליות גובה היום מחיר גבוה מפני שהוא וחבר מרעיו בוועדה המוניטרית לא קראו היטב את מפת האינפלציה, המשבר והבועות שהיא יוצרת. אולי פאול חיכה שימונה ליו"ר הפד לתקופה נוספת על ידי הנשיא ג'ו ביידן, כפי שקרה.
אין רוב להצעה
במקביל להרחבה המוניטרית היו בשנים האחרונות בארה"ב הרחבות פיסקליות, תקציביות, עוד שמן למדורת האינפלציה וההתעשרות הקלה של בעלי הממון במקביל לקיטוב החברתי. הממשל האמריקאי של הנשיא הקודם טראמפ והנשיא הנוכחי ביידן הזרימו ומזרימים סכומי עתק כמעט לכל דכפין בתקופת הקורונה, למנוע קריסה כלכלית של עסקים ומשקי בית.
הגירעון התקציבי עלה מ־4.6% בשנת 2019, טרם נגיף הקורונה, ל־15% בשנת 2020 ול־12.4% השנה. החוב לתוצר זינק מכ־79% בשנת 2019 לכ־103% השנה. החוב הפדרלי תפח בשיעור כה רב, שהיה צורך דחוף להעביר החודש חקיקה להגדיל את תקרת החוב המותרת בחוק, שאם לא כן ארה"ב הייתה מוכרזת כחדלת פירעון. החקיקה עברה בבתי הנבחרים??? (בבית הנבחרים או בבית הנבחרים ובסנאט או בקונגרס) והנשיא חתם ב־16 בחודש על העלאת התקרה לחוב הפדרלי ל־2.5 טריליון דולר, מה שיאפשר לממשל לעמוד בהתחייבויותיו עד 2023.
ביידן עושה הרחבה פיסקלית מעבר לטיפול הרפואי בהתגוננות מפני קורונה, גם כדי לחדש את התשתיות הרעועות של ארה"ב. לפי שעה אושר תקציב שיתפזר במשך כמה שנים בהיקף של 1.2 טריליון דולר עבור "בנייה של אמריקה טוב יותר". הסנאט האמריקאי יצביע על החוק בינואר, אף שהסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנשין מווירג'יניה המערבית יצביע נגד מפני שהוא בדעה שזה טירוף ובזבוז, שיגביר את הגירעון והאינפלציה. ללא הצבעתו אין לדמוקרטים רוב, כך שאולי ייאלצו להעביר הצעת חוק לתשתיות בלבד ולא לתמיכה בנושאים אחרים.
עוד מדינות החלו בצמצום מוניטרי. הראשונה להעלות ריבית מבין המדינות החשובות בעולם היא בריטניה. הבנק המרכזי של אנגליה העלה את הריבית בשבוע שחלף מ־0.1% ל־0.25%. עוד קודם לכן הבנק המרכזי של קוריאה הדרומית העלה את הריבית בעוד 0.25% ל־1%.
גם מדינות חלשות שאינן יכולות להתמודד עם נגיף הקורונה החלו להעלות ריבית בגלל האינפלציה הגואה אצלן. הבנק המרכזי של מקסיקו העלה את הריבית ב־0.5% ל־5.5%, הבנק המרכזי של צ'ילה העלה את הריבית ב־1.25% ל־4% והבנק המרכזי של רוסיה העלה את הריבית ב־1% ל־8.5%.
עוד בנקים מתלבטים לגבי העלאת הריבית, וממתינים לראות אם נגיף הקורונה מאחורינו או שהוא פושט ולובש צורה, בטרם יחליטו להעלותה. לפי שעה גלי הקורונה החדשים מאלצים אותם להמשיך לפעול במדיניות מרחיבה, כלומר ריבית נמוכה.
העלאות הריבית בארה"ב יביאו להמשך התחזקותו של הדולר, שכבר עלה בשנה האחרונה מול סל המטבעות שלו ב־7%. הציפיות בשווקים, על פי חוזים, הן להמשך התחזקותו של המטבע האמריקאי על רקע העלאות הריבית שעליהן הכריז הפד. ההתחזקות הצפויה של הדולר תביא לנהירה לנכסים אמריקאיים, בעיקר לאג"ח אמריקאי, על חשבון אג"ח של מדינות אחרות.
התחזקות הדולר תגרום להיחלשות המטבעות, בעיקר של מדינות חלשות בעולם השלישי, שחלק מהן כבר בבעיות בלאו הכי, ותגביר בקרבן את שיעור האינפלציה. פשוט מאוד, הפיחות מול הדולר מעלה את מחירי היבוא כגון מחירי הנפט וכן את מחירי סחורות אחרות הנקובים בדולר אמריקאי, והעליות בריבית מקשות על התאוששות משקית.
העלאות הריבית בעולם תוך התחזקות הדולר יגבירו את המשבר שכבר קיים במספר מדינות שבלאו הכי אינן מחזיקות מעמד. המשבר יחריף בטורקיה, שם הוא מעמיק מיום ליום בגלל האינפלציה שיצאה משליטה וגוררת לתסיסה והפגנות. גם מאמציו של רג'פ טאיפ ארדואן מאמצע השבוע, לתת מעין רצפת ביטחון נגד הפסדים למי שממיר את המט"ח שברשותו ללירה, לא יעזרו.
בהחלט ייתכן כי בשנת 2022 ואולי 2023 המשבר יאיץ את הדחתו של נשיא טורקיה. השילוב של האטה כלכלית באירופה בגלל נגיף הקורונה עם היחלשותה של הלירה הטורקית הוא מתכון להגברת אי־היציבות בטורקיה. באותו כיוון צפויה המשך ההידרדרות של איראן וסוריה, שאף שם ערך המטבע יורד ולמעשה אינו מאפשר ניהול המשק אפילו בצורה סבירה ומינימלית. המצב שם יהיה גרוע מהמצב היום. אי־יציבות פוליטית צפויה גם במדינות חלשות נוספות כמו מצרים, ברזיל וארגנטינה. מטבע הדברים גם סבלן של מדינות אפריקה יגבר.
המהגרים באים
כך העמקת העוני וחוסר היציבות במזרח התיכון, וכן חוסר עתיד באפריקה, יגבירו את תנועת המהגרים שיבקשו להיכנס לאירופה וחלקם יפנו לבריטניה, הכל תוך סיכון חייהם בים התיכון, שם נספו במימיו (עד ספטמבר 2021) כ־1,200 מהגרים, ובתעלת למאנש, שם נספו עוד כאלה שלא הצליחו בחצייתה. עד אוגוסט השנה היה גידול של 64% בחציית הים התיכון, בעיקר לאיטליה, עם קרוב ל־41 אלף נפש, וכן ממזרח אירופה - כ־27 אלף נפש - ובסך הכל כ־97 אלף מהגרים לא חוקיים לתוך אירופה.
בצד השני של האוקיינוס האטלנטי הסתננו לארה"ב ב־12 החודשים האחרונים קרוב ל־2 מיליון איש, מהגרים לא חוקיים, פליטים או מחפשי הזדמנות לצאת מהעוני. התחזקותו של הדולר האמריקאי תגביר את תנועת המהגרים לתוך ארה"ב מגבול מקסיקו. תנועת ההגירה ממדינות עניות לחזקות יותר תגבר בשנים הקרובות לכיוון אירופה מהמזרח התיכון, שבו מספר העניים יעלה עם התחזקות הדולר. וכך גם מאפריקה, משם תנועת החוצים את ים התיכון לאירופה תעלה. חלקם מבקשים להגר לבריטניה, ולהערכת שר הפנים הבריטי, כ־80 מיליון איש נמצאים כרגע בתנועת הגירה בעולם.
התנודות בשערי החליפין והעלייה הצפויה להמשך התחזקותו של הדולר לא יפסחו על ישראל, שבה השקל דווקא התחזק מול המטבע האמריקאי ביותר מ־2%. לכך יהיו השפעות על שוק ההון המקומי ושוק ההון האמריקאי, שם מושקעים הישראלים. התחזקות הדולר תפחית את הלחץ על ייסוף השקל, מפני שייתכן שהמוסדיים יעשו פחות הגנות מטבע על השקעותיהם בחו"ל באמצעות עסקאות מכירת מט"ח עתידי.
מטבע הדברים בנק ישראל יוכל להפחית ואף להפסיק רכישות מט"ח. גם תנועת המהגרים הלא חוקיים לישראל תגבר - מאפריקה דרך מצרים ומגבול ירדן, שלא לדבר על הרשות הפלסטינית. בשנת 2020 נכנסו לישראל 5,300 נפש במסגרת איחוד משפחות שלא במסגרת חוק השבות, ועוד 1,000 נפש ברישום חדש של הלמ"ס של משתקעים שאינם עולים על פי חוק השבות או איחוד משפחות. תנועת ההגירה העולמית פנימה של מחפשי חיים טובים יותר לא תפסח על ישראל.