נתון מדהים נוסף של הלשכה נוגע לנתוני הצמיחה במשק, שהסתכמו ב־2021 ב־8.1%. החלטתו של ליברמן לבטל את החל"ת מאוגוסט 2021 הוכחה כמוצדקת מאין כמוה. ולבסוף, גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים. בינואר 2022 היא זינקה ב־40% ל־47.4 מיליארד שקל, ותחזית הגבייה עודכנה. גם ההחלטה על השארת המשק פתוח ללא סגר הייתה בינגו.
בנוסף, אינטל קנתה את חברת המוליכים למחצה הישראלית טאואר ב־5.4 מיליארד דולר - פרמיה של 60% מעל המחיר בבורסה. אז הנה לכם התרגום הכספי המיידי למושג "אמון במשק הישראלי". נתניהו כבר היה עושה מזה מטעמים. הנתונים מצדיקים את ההיגיון שבמדיניות שר האוצר לא להעניק פיצוי גורף למגזר העסקי, או לטפל ביוקר המחיה על חשבון הקופה הציבורית. לזכות שר האוצר ייאמר שהוא הודיע מראש לכל מי מוכן היה לשמוע שאין בכוונתו להמטיר כסף ללא אחריות לפני שיגיעו הנתונים.
ליברמן הוא אחרון הפוליטיקאים בישראל שנמנעו מצעדים פופוליסטיים קצרי טווח כדי להבטיח את חוסנו של המשק לטווח הארוך. הוא גם מוכן לשלם מחיר, רק כדי להיזכר כרפורמטור. הוא מעדיף להיות נתניהו של 2003, שהפעיל תוכנית חירום שהצילה את המשק וכללה חיתוך בקצבאות החרדים, על פני ביבי של 2020, שפיזר צ'קים לכל עובר אורח.
השבוע הוא הדף ממטרת לחצים פוליטיים שהופעלו עליו מכל הכיוונים. רה"מ נפתלי בנט מנסה לרצות את חבר מפלגתו ח"כ אביר קארה. שר החוץ יאיר לפיד מנסה לרצות את המפגינים מול ביתו. את עמדתו מול ליברמן, המכונה על ידיו "הבוס", הוא מכנה בזהירות "ניסיונות לסכסך". ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), יו"ר ועדת הכלכלה והאחראי לנושא יוקר המחיה בכנסת, לחץ על שר האוצר להגיע לוועדת הכלכלה, שם נקלע לאמבוש קטלני. במשך כשעתיים נאלץ ליברמן לספוג שלל גידופים ונאצות כדוגמת "אנטישמי", אבל לא זז מילימטר מעמדותיו.
ח"כ קארה, נציג העצמאים בכנסת, ביקש שמתווה הסיוע לעצמאים יגובש עד סוף השבוע. אז ביקש. אנשי העבודה ומרצ, שנלחצים מארגונים חברתיים כמו לובי 99 או ארגון עומדים ביחד, הדורשים את העלאת שכר מינימום ל־40 שקל לשעה, לחצו לשפץ את מתווה הפיצויים. הדרישות אמורות היו להתברר בקבינט הכלכלי־חברתי, אבל ליברמן התעקש והעדיף להתמקד ברפורמת תעסוקת החרדים.
למרות הכל, הוא מוכן לשקול רשת ביטחון לעצמאים, אבל גם אם יוחלט על פיצוי, הוא יהיה שונה לחלוטין מהפיצוי הנדיב של מתווה צוק איתן. בינתיים האוצר מסתפק בסיוע הממוקד שכבר ניתן לענפים ולמקצועות כמו מלונאות, מורי דרך, תרבות וענף התעופה, בנוסף לשיפור תזרים המזומנים (כמו החזרי מס).
בתחילת מרץ יפרסם האוצר צעדים משלימים. הרפורמה בחקלאות, שתכלול הפחתה מיידית של מכסים על עשרה סוגי פירות וירקות, תתווסף להפחתת מכסים בהיקף 900 מיליון שקל על מוצרי צריכה. מהלך נוסף יהיה הקדמת לוח הזמנים לרפורמת התמרוקים, לאחר ששר הבריאות נתן את הסכמתו. היא תאפשר פתיחתם ליבוא של מוצרים כמו שמפו, לק, מרכך שיער ועוד. גם מתן פטור מארנונה לעסקים עומד על הפרק. הכל במשורה, הכל במידה וללא פיזור חסר הבחנה.
בגיבוי אנשי רשות המסים ומנכ"ל האוצר, התעקש ליברמן שכל עוד לא יגיעו נתונים סופיים (לאחר הגשת דוחות המע"מ) לא יינתן פיצוי גורף. הוא התחיל שבוע פוליטי מורכב ומסובך ומסיים אותו מותש, אבל עם ניצחון בנוקאאוט לגישתו.
היום יינעל הכנס ה־25 לנושאי עבודה בהובלת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי. לדובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, יש בטן מלאה לגבי התנהלות האוצר בנוגע לפיצוי עסקים וגל ההתייקרויות האחרון. באמצע השבוע, בשיא הסערה התקשורתית, הוא נפגש עם שר האוצר לפגישה חסויה. "מדובר במפגש ברמה של סיעור מוחות", אומר אמיתי. "השר רצה לשמוע על הכיוונים הנכונים לפעולה, אילו מנועי צמיחה להפעיל ואילו חסמים להסיר. השר היה חד מאוד, והוא מבין מה בדיוק צריך לעשות. מצטער, אבל מעבר לכך איני יכול להתייחס".
מדברים על העלאת שכר מינימום ל־40 שקל לשעה ולא מבינים שבכך הם עלולים להבריח את התעשייה לחו"ל. שר האוצר חתם איתי על עסקה, ואם חלילה זה לא יעבור, זה יהיה חסר תקדים. העסקה תגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, ואני מקווה שלאחר מכן תאושר בכנסת".
"לגבי פיצוי העסקים, אני מקבל את האמירה של שר האוצר שצריכים לעבוד על בסיס נתונים ולא יכולים לפזר כסף מהשמיים. אבל מצד שני, אנחנו רואים עסקים שנמצאים על סף קריסה. צריך למצוא נוסחה פשוטה לתשלום פיצוי מיידי לעסקים וללא דיחוי על בסיס הירידה במחזורים. בשלב הראשון לשלם מקדמה שתיחשב הלוואה. בסוף הרבעון ייעשה חשבון, ואם הדיווח היה מוטעה, ההלוואה תיפרע מיידית. אבל אם מחזור העסקים באמת ירד, ההלוואה צריכה להפוך למענק".
"העלייה בעלויות הייצור עקב כך מתגלגלת לעליית מחירים לשוק המקומי ולהפסדים עסקיים בשוק הגלובלי. בטווח הארוך כשל השוק הזה ייצור הרחבה של אבטלה מבנית. הקנסות מגולגלים אל הספקים ומביאים לעליית מחירי הבנייה וליוקר המחיה".
ובמעבר חד ממצרים למציאות הישראלית. שרת האנרגיה הגיעה שלשום לוועדת הכלכלה של הכנסת כדי לספר על פעילות משרדה. אלהרר מדברת בשני קולות. מצד אחד, היא מודה שהגז הטבעי הוא גשר למדינות האזור, ומצד שני, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע כי "שרת האנרגיה תוכל להכריז על מצב חירום ולצמצם או לעצור את יצוא הגז".
עוד הוחלט כי "השרה תוכל להכריז ללא קבלת אישור מוקדם על שעת חירום ולדרוש ממפעילות מאגרי הגז לצמצם את היצוא לירדן ולמצרים לטובת המשק". אז האם אלהרר בעד או נגד חברות הגז? סימני השאלה מתרבים בעקבות החלטה שנויה במחלוקת נוספת. לפני כחודשיים, בכנס באילת לאנרגיות מתחדשות, הודיעה השרה על דחיית המלצות ועדת אדירי (בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר) להמשך פיתוח משק הגז.
"בשנה הקרובה נתמקד בחשמל הירוק, בהתייעלות האנרגטית ובאנרגיות המתחדשות, ובזמן שנעשה את זה נשים בצד את העיסוק בהרחבת פיתוח הגז הטבעי. לא נצא להליך הרביעי למתן רישיונות לחיפושי גז טבעי", אמרה אלהרר. "את השנה הקרובה ננצל לשורה של מהלכים שיקדמו את המעבר לאנרגיות מתחדשות. נקים אגף אנרגיות מתחדשות במשרד, שיקבל את מרב הקשב והמשאבים, ונקדם את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שאושרה בממשלה לאחרונה בעלות של כמיליארד שקל".
הצהרת כוונות זו עומדת בסתירה מוחלטת לדברים שאמרה במצרים וליומרות על יצוא גז ללבנון. לנוכח דברים אלה, יצחק תשובה ומנהלי חברת שברון, בעלי קידוחי "לוויתן" ו"תמר", יכולים לפתוח בקבוקי שמפניה. אם לא ייכנסו לשוק מתחרים חדשים, הם יישארו באדיבותה ספקי גז יחידים. אבל הם מודאגים מסיבה אחרת. הסמכות שניתנה לאלהרר להורות על הפסקת יצוא הגז במקרה חירום פוגעת בתוכניותיהם העסקיות ארוכות הטווח, שכן יצוא הגז הוא חלק מרכזי במתווה.
מפתיע לגלות כי שרת האנרגיה "הירוקה" לא דאגה לכך שתוכניות המשרד יכללו פיתוח תחנות כוח חדשות. מי שמטפלת בנושא היא שרת הפנים איילת שקד, שעדיין לא החליטה אם והיכן למקם את תחנות הכוח העתידית. מתחילת 2022 גדל הביקוש לחשמל ב־23% בהשוואה לתקופה המקבילה.
בגל הקור האחרון ניצלה חברת החשמל כמעט את מלוא הרזרבות. המשק הישראלי ממשיך להתפתח בקצב אדיר, וספק אם בעוד שנה הרזרבות הנוכחיות יספיקו למלוא הצרכים. אז מה תהיה החלופה מבחינת אלהרר? פיתוח אנרגיות ירוקות! מדובר בלא יותר מססמה. עד שיפותחו אנרגיות כאלה, תמשיך חברת החשמל לשרוף פחם, שהוא החומר המזהם ביותר, לצורך תפעול תחנות הכוח שלה. כך, על כל פנים, היה בגל הקור האחרון.
במשק האנרגיה נתקפים געגועים בלתי נשלטים לשר הקודם יובל שטייניץ. למרות חילוקי הדעות הוא לפחות הסתכל לטווח הארוך, הבין את חשיבות פיתוח משק האנרגיה, ובזכותו מתווה הגז יצא לדרך. מה שהכי מדאיג בהתנהלות שרת האנרגיה הוא הקלות הבלתי נסבלת וההתנהלות הלקויה בכל הנוגע למינויי בכירים בחברות האנרגיה שבתחום אחריותה.
חברת נגה, המנהלת את מערכת רכש החשמל, מנוהלת ללא מנכ"ל קבוע. לאחר שפרש יורם כהן מתפקידו לפני יותר מחצי שנה, מונה שמעון פישר כממלא מקום. יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל פרש אף הוא לפני כחצי שנה, ועדיין אין לו מחליף. הדירקטור החיצוני אריק פורר סיים שתי קדנציות, וועדת גילאור למינויים בשירות הציבורי סירבה להאריך את כהונתו.
עקב כך חברת החשמל נותרה עם דירקטור חיצוני אחד בלבד, בניגוד לתקנות ניירות ערך. כעת נותרה גם ללא מנכ"ל: המנכ"ל הנוכחי עופר בלוך גויס לניהול שופרסל על ידי יו"ר שופרסל יקי ודמני, שגם משמש כדירקטור בחברת החשמל. כיצד ייתכן שדירקטור בחברת החשמל, שמחויב בחובת נאמנות לחברה בלבד, פועל נגד האינטרסים שלה? זה מקרה מובהק של ניגוד אינטרסים לכאורה.
מחדל ניהולי נוסף נוגע לרשות החשמל, הגוף המתווה את מדיניות משק החשמל ואחראי על קביעת התעריפים. מנהלה הקודם ד"ר אסף אילת פרש לפני יותר משנה, וגם לו יש ממלא מקום בשם יואב קצבוי. בסוף ינואר החליטה רשות החשמל להעלות את תעריפי החשמל ב־5.7%. אף שההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים, הוחלט באוצר להפחית את גובה ההתייקרות ל־3.4%. פארסת התעריפים הייתה נמנעת לו לרשות החשמל היה מנהל קבוע, שהיה בא בדברים מראש עם שרת האנרגיה וסוגר את העניינים מאחורי הקלעים.
בינתיים השרה אלהרר עושה מה שהיא רוצה. אפילו יו"ר מפלגתה לפיד לא מעז להתערב, ובוודאי לא גורמים אחרים בממשלה. מי שעלול לשלם את מחיר ההתנהלות הנוכחית הוא משק האנרגיה. אבל במדינה שחיה מיום ליום הפוליטיקאים אינם מוטרדים.
שר החקלאות עודד פורר ייצא מחרתיים בראש משלחת ישראל לדובאי, שם תשתתף בכנס "חדשנות בחקלאות". הוא יחנוך את הדוכן הישראלי שבתערוכת אקספו ויחתום על הסכמים לשיתוף פעולה עם מספר שרי חקלאות באזור. מתברר כי בניגוד לשמועות, החקלאות הישראלית ומכון וולקני, המשתתף אף הוא בכנס, נהנים עדיין ממוניטין רב - לא רק במדינות אפריקה אלא גם במדינות המפרץ.
יודע חקלאי פיקח שתדמית החקלאות הישראלית בעולם שונה מתדמיתה המקומית. יש לנו עדיין הרבה מה למכור. והאם הפרה הישראלית היא עדיין אלופת העולם בתוצרת החלב? אני תמה בפני שר החקלאות.
"החקלאות הישראלית נהנית ממוניטין רב בעולם. היקף המחקר והפיתוח אצלנו היה עד לאחרונה מדהים, אבל לצערי כבר לא משתמשים בו כל כך. לכן חייבים להשקיע מחדש בחדשנות. וכן, ההערכות לגבי איכות הפרה הישראלית עדיין נכונות. ענף החלב עבר בשנים האחרונות מהלך מדהים של התייעלות ונמצא כיום במקום אחר לגמרי ממה שהיה עד לפני כמה שנים.
"אבל יש לכך מחיר. מחירי החלב בישראל גבוהים כמעט ב־80% לעומת אירופה, בין השאר בגלל השוק המתוכנן והיעדר תחרות. במחירי הביצים אנחנו במקום החמישי בעולם, וזה מצב לא סביר".
"בימים הקרובים נפרסם קול קורא לקבלת הצעות בתחום. תקצבנו את מכון וולקני ופיתחנו שיטות גידול מתקדמות כמו גידול פירות על קירות, והגדלנו את התנובה לדונם ב־30% תוך שימוש ברובוטים לטובת הקטיף. עוד מדובר בהפעלת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, הכולל מענקי השקעות של 400 מיליון שקל לשנה על פני חמש שנים, עם מסלולי חדשנות והגדלת הפריון. המענקים נועדו לאפשר את פתיחת הענף ליבוא מתחרה".
"הרפורמה כוללת שני מרכיבים חיוניים נוספים: נעביר חקיקה לסימון ארץ המקור של הירק או הפרי. מי שלא יסכים לאכול עגבנייה מטורקיה או מהשטחים, יוכל להימנע מכך, כי הוא יידע את ארץ המקור. בנוסף, נשנה את הרגולציה בכל הנוגע לנושא הגנת הצומח. כיום צריך לקבל על כל דבר אישור מהגנת הצומח, וזה מגדיל את הבירוקרטיה. לא הגיוני שתהליך האישור לוקח לעתים עד עשר שנים".
"עקב כך צריכת הפירות והירקות ירדה בשנים האחרונות. הפתרון המיידי הוא פתיחה ליבוא, ופתרון נוסף הוא הגדלת התפוקה. אגב, הדוח האחרון של רשות התחרות מ־2020 מצביע על כך שלרשתות השיווק אין רווחיות חריגה בענף פירות וירקות".
בנושא הורדת המכסים על הפירות והירקות, אני מנהל מו"מ מתקדם מולם ומול הלובי שלהם. הנושא אומנם בסמכותי ובסמכות שר האוצר, אבל כשותפים קואליציוניים אני מחויב להתחשב בדעתם. אבל עם כל הכבוד ללובי, הממשלה מחויבת לקבוצת אינטרס אחת, והם כלל אזרחי המדינה. לא סביר שבגלל לחצים פוליטיים של כמה אלפי חקלאים הציבור ישלם מחירים לא הגיוניים, שמובילים לכך שצריכת הפירות והירקות ירדה משמעותית בשכבות החלשות, למרות הצמיחה במשק".
"החקלאות נמצאת במשבר בגלל הגנת המכסים שנמשכת שנים. הצעירים יוצאים מהענף, והגיל הממוצע של חקלאי הוא 65. בעוד חמש שנים יישארו חקלאים בני 70. לכן חייבים להשקיע בטכנולוגיה, לתת הטבות מס ותמיכה ישירה. אם זה לא יקרה, אנחנו עלולים להישאר עם חקלאות לא תחרותית המתוחזקת על ידי דור הולך ונעלם".
התרעות פיקוד העורף