הביזנס היהודי: הכי קל להתעסק בבעיות של אחרים, ומה עם שלנו?

לא ברור מה יהיה מצבו של קומראד פוטינא בסיום הפלישה של רוסיה לאוקראינה, אבל אין ספק כלל שהאיש חייב להיות מועמד לפרס נובל לרפואה, ואם בשטוקהולם לא יאהבו את הרעיון, הוא תמיד יכול להיות מועמד לפרס ישראל. הרי יש לו דירות כאן, חלק מהימין הקיצוני בעם היהודי בציון מעריץ אותו, אז למה לא?

ביממה אחת חיסל ולדימיר פוטין את השנתיים של חיים בצל הקורונה, נכון לעכשיו. הנגיף וההיסטריה הפכו להיסטוריה. לא מדברים על קורונה, אפילו הד"ר אלרעי פרייס ובעלה ד"ר מאיר יצאו לנו מהתודעה, וד"ר נחמן אש הפך לנחמן מי?

בקיצור, כהרף עין, כל המומחים בכל הפאנלים שינו התמחות. עכשיו אנחנו מומחים לרוסיה ולאוקראינה. כל מיני טיפוסים מנתחים את פוטין בלי להבין מילה בשפתו, כאילו עשו לו הערכה אישית במבדקי התאמה לשייטת. רובם מצאו אותו כסוציופת מסוכן לאנושות. כן כן, הם ר־א־ו אותו בפרצי זעם בישיבות סגורות של מועצת המלחמה במוסקבה. והפרטייה הכי גדולה היא שהם מספרים לנו את זה כאן, בעברית קלה, בכתריאליבק'ה שלנו, שהיא כבר מזמן ועד קהילה שעוד לא מתאימה להיות מדינ'ע.

אף אחד מהמומחים לא מדבר על החשש הנוראי מהאגו והנרקיסיזם הצרוף של שני המנהיגים המעורבים. לקומראד פוטינא זו לא הפעם הראשונה שהוא חומד אדמה מאוקראינה, אבל עכשיו יש לנו כוכב חדש, וולודימיר זלנסקי. יותר מדי מהיידעלך טוענים ברצינות שהוא הדבר הבא, מודל למנהיגות. אולי. לי הוא מצטייר, בלי שאבין הרבה, כקומדיאנט שהלך רחוק מדי עם הפוזה של לוחם חופש, ואת המחיר של האמביציה האישית משלמים רק אזרחי ותושבי אוקראינה. הוא עוד לא שילם חתיכת קרופניק מהמרק שהוא אוכל בצהריים.

אני, הכסיל משיכון ל', משוכנע ב־200% ששום אדמה (בארץ ובעולם), או שאיפה להתקבל למועדון חברים יוקרתי כמו נאט"ו, לא שווים הימור על חיי אדם, אפילו לא טיפת דם. מה בדיוק חשב זלנסקי שיקרה כאשר הוא יצהיר על שאיפתו להביא את ברית נאט"ו קרוב מדי לעפעף של פוטין? הוא יגיד וולקאם, וולודימיר?

המנהיג החדש, הגיבור הכל־יכול, קיבל מספיק זמן להיערך להקמת תשתית אזרחית וצבאית כדי לדאוג ל־50 מיליון האוקראינים, והוא כשל ביג־טיים, רק שלא אומרים את זה עליו. אין מזון, אין חשמל, מים, הנשק במשורה, והעם האוקראיני מצפה לתרומות כדי לשרוד. זה אולי הצעד ההגיוני היחיד שעשה הממשל האוקראיני, לבקש גמ"ח, אבל הלו, הרי המנהיג הוא יהודי, אז גמ"ח טבוע אצלו בדם.

זה ההיגיון שלי, שאינו מתבסס על ידע, בניגוד לימבה שרלטנים שמתבססים על פייק ניוז ובונים תיאוריות שלא מתכתבות עם המציאות בשטח. יש כל כך הרבה המצאות וצ'יזבטים שאי אפשר לדעת במה להאמין, ובעיקר למי להאמין. למשל, כמות האבידות של הכוחות הרוסיים. לפי פרסומים אוקראיניים, כולל זלנסקי בקולו, נפלו יותר מ־9,000 חללים רוסים בשמונה ימי לחימה.

זו המצאה פראית לנוכח פרסומים של המודיעין האמריקאי, שלפיהם כל צד במלחמה איבד כ־1,500 איש. הרוסים מודים בכ־600 חללים, וכל משפחה של חלל רוסי תקבל 11 אלף רובל, שהם 104 דולר. כך משקללים באמא רוסיה חיי אדם של חייל גיבור. ייתכן שגם זה פייק ניוז, כי הרוב המוחלט הוא פייק.

כל האירוע הזה באוקראינה - לא בדיוק מעניין אותי מי צודק בו. הצער הוא על אובדן חיי אדם, סתם בשביל גחמות של מנהיגים שלא רואים את הציבור שלהם ממטר רץ. ימותו, אז ימותו, זה מה יש. מה יקרה ביום שאחרי לאוקראינה, לרוסיה, לאירופה ולאנושות כולה? אין תשובות, אבל יש הרבה הערכות.

אנחנו כאן, בכתריאליבק'ה שלנו, לא מפספסים שום הזדמנות לדבר שטויות לעולם ולתמוך בקורבן, תוך התעלמות מוחלטת ממה שעשו האוקראינים לעם היהודי בשואה ולפניה. הרבנים הראשיים שלנו פרסמו קול קורא, שלפיו יש להוסיף בסוף כל תפילה את פרקי התהילים כ' ונ"ד כתפילה לשלום יהודי אוקראינה, לנוכח המצב.

תפילות תמיד עזרו לעם היהודי, גם בטבח באבי יאר, פרעות חמלניצקי והשואה בכלל, שבה נטבחו 900 אלף עד 1.2 מיליון מיהודי אוקראינה, תלוי את מי שואלים: מכון ויזנטל, או גורמים אחרים. אז הרבנים הולכים על אותו קו מנצח: תתפללו, זה טוף. זה מעולם לא עבד, אבל את ה־לא כבר יש לנו, אולי הפעם יהיה כן?

הפעילות של אזרחים ישראלים באוקראינה מזכירה קצת נשכחות מלפני 90־85 שנים. היה להם מספיק זמן לעזוב, אם לא לישראל, אז למדינות השכנות, אבל הם נצמדו כל אחד לסיר הבשר שלו, לא עזבו את המדינה לנוכח ההיערכות הרוסית בגבול, לא עלו על טיסות החילוץ ששלחה ישראל. אבל עם נפילת הטיל הראשון בתחומי אוקראינה, התחילו צעקות הגעוואלד!!!

כן, רגינה - שיש לה דרכון ישראלי והיא שליחה של חברת הייטק ישראלית - רוצה שהמדינ'ע תשלח את בחוריה המצוינים לחלץ אותם, כי אין גבול לטמטום וגם לפוזיציה. "אני פוחדת לנסוע לבד עם אוקראינים. אני לא מכירה את אוקראינה, בארבע השנים שאני חיה כאן הייתי רק בקייב ולבוב. אני לא מבינה איך המדינה שלי אדישה, ולא שולחים לכאן חיילים ישראלים שיבואו וייקחו אותי למעבר הגבול. בשביל מה יש לנו ממשלה?", שאלה בראיון רדיופוני.

בחרתם להישאר? סבבה, תדאגו לעצמכם, לנו יש כאן את הבעיות שלנו שלא פתרנו, כי ועד הקהילה, שמתחזה להיות ממשלה, לא מעוניין לפתור בעיות של רווחה: עוני, רעב של ילדים וקשישים, עוטף עזה, יישובי אצבע הגליל ועוד. לכן השתוממתי ששר התפוצות שלנו נחמן שי הודיע כי שוחח עם שני רבנים של חב"ד מאודסה ומקייב. "שני הרבנים הביעו דאגה גדולה ותיארו תמונה עגומה", אמר השר של התפוצות. "אז הקציתי 10 מיליון שקל, ואמשיך לסייע בהמשך, ככל שיידרש. זהו תפקידנו בישראל, מדינת העם היהודי".

באמת? ומה עם תפקידכם לדאוג לציבור הישראלי, שרובו זה העם היהודי בציון? מתי ישחרר ועד הקהילה 10 מיליון שקל לחבילות מזון לנזקקים כאן לקראת הפסח? מדוע נחמן לא מברר? מדוע הציבור הישראלי יתבקש לתרום לעמותות כדי שלנזקקים יהיה מה לאכול בליל הסדר ובפורים, כי למדינ'ע שלו אין תקציב לקנות ארוחות, כי הוא נגמר בפנסיות תקציביות לאנשי קבע שמזדקנים נורא בגיל 42, ורק רבע מאנשי הקבע הפנסיונרים הם לוחמים?

בסדר זה כסף קטן, רק מיליארד וחצי שקל לעיבוי הפנסיות. אפשר היה לפתור בגעלט הזה הרבה בעיות עוני ורווחה לקהילה, רק שזה לא חשוב מספיק ולא נכנסים עם זה להיסטוריה. עם סיוע הומניטרי דווקא כן נכנסים. וילדי השטיבעל'ך באזור קייב ילמדו בעוד 100 שנה על השר נחמן, כמו שילדינו לומדים היום על ניסיונות ההצלה בשואה.

זה ממש ביזנס גדול של הצלת יהודים. עד עכשיו, השבוע הראשון למלחמה על קייב כבר עלה לנו יותר מ־100 מיליון שקל – כולל עמלות לכל המאכערים והמתווכים – אבל הרי יהודי צריך להתפרנס, גם אם זה מצרות של אחרים, לא ככה?

כמובן שבמסגרת מבצע ההגנה בישראל על נדבנים ופילנתרופים, הזדעקו בתחילת השבוע הרבה נזקקים כמו בית החולים שיבא ומרכז "יד ושם" על כבודו של רומן אברמוביץ', "האוליגרך שלנו", אחרי שסומן כמקורבו של קומראד פוטינא. הקרבה הזו מסכנת את רכושו ועסקיו של אברמוביץ', אז דני דיין, יו"ר "יד ושם", וד"ר יצחק קרייס, מנהל שיבא, נזעקו להגן עליו בציבור. כי להיות מאכער זה עיסוק שגובה מחיר, רק שאנחנו נשלם אותו בסוגיית התדמית.

אחת מפעילויות הפנאי החביבות עליי בעת נהיגה היא הקשבה לגנרלים שעולים לשידור ומסבירים את מצבנו מנקודת ראותם. במלחמת יום כיפור הייתי בן רבע ל־15, אז אני זוכר את ההסברים שלהם גם אז. אז השבוע התראיין האלוף במיל' גיורא איילנד בתוכנית של ינון מגל ובן כספית ברדיו 103FM וכה אמר: "ישראל יכולה וצריכה להגיד לארה"ב שאנחנו נמצאים במלחמה מול איראן על גבולותינו. בניגוד למדינות אחרות, אנחנו לא מבקשים שום סיוע. על מנת לנהל את המלחמה הזו במגרש הסורי, אנחנו צריכים להגיע לתיאומים מול הרוסים – תרדו לנו מהגב".

נו, אין ספק כלל שזו אמירה של גיבורים, רק שאפעס, היא לוקה בעניין החיבור למציאות. "אנחנו לא מבקשים שום סיוע"? אנחנו הרי עולים למשלם המסים האמריקאי כ־3.8 מיליארד דולר בשנה כבר עשרות שנים (הסכום עודכן כמובן) בעסקאות נשק, במימון פיתוח נשק כמו כיפת ברזל ועוד, אבל "אנחנו לא מבקשים שום סיוע"?

אני אוהב מאוד את הז'אנר הזה של העבדאיית שפיתחנו כאן מעצם היותנו חלק מהלבנט במזה"ת. אבל בלי וטו של ארה"ב במועצת הביטחון, בלי רכבת אווירית של ציוד לוחמה במלחמת יוה"כ, כבר לא היינו כאלה עבדאים בכל מבצע צבאי שבו אנחנו שואפים לתיקו עם חמאס בעזה. בלקשקש ולשחק את פוזת הגיבור אנחנו יכולים להשתמש כלפי הציבור הישראלי.

חמאס לא סופר אותנו, והאמריקאים עלולים להתרגז מהפוזות שלנו. ועד הקהילה כאן הוא בן חסות של הממשל האמריקאי שגם מאפשר לכל הארגונים של היידעלך לאסוף לנו געלט, כדי לנקות את המצפון שלהם. אז כדאי שנירגע קצת ונזרוק את הפוזה, לפני שהדוד סם יחליט לבעוט לנו בתחת קצת, רק כדי להשתעשע.

עכשיו מתפתח כאן ביזנס של קליטת עולים. ועד הקהילה מעוניין כמובן רק ביהודים ויהודים בכאילו, שזה זרע ישראל. לפי הערכות, חיים באוקראינה כ־250 אלף יהודים, או חצאי ורבעי יהודים. אני לא רב, אני לא מתייחס לדת כאל שיקול בהצלת פליטים מאזורי קרבות או אזורי אסון טבע. אין פה מספיק כסף לסל תרופות לילידי הארץ הזו, מהיכן יגיע המימון לקליטת עשרות אלפי אוקראינים?

כמובן שיו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ניצל הזדמנות להיות חסיד אומות עולם, כאשר נאם בכנס סייברטק העולמי. בנאומו אמר: "אני תומך באשרת כניסה ללא־יהודים מאוקראינה, פליטי מלחמה שיגיעו לזמן קצוב לישראל. בנוסף לכך יש לנו עכשיו עשרות אלפי מתכנתים באוקראינה, כמעט 50 אלף, לפי חלק מההערכות. הפתרון הכי טוב להייטק ולסייבר הישראלי, הוא להציע לאותם עובדים ועובדות ויזות לישראל, כדי שיבואו לגור ולעבוד כאן".

וואו! איזה הומניסט ביבי, חבל"ז. אז יבואו לכאן נגיד 20 אלף מתכנתים, שיביאו את המשפחה כדי לעבוד בסייבר של כתריאליבק'ה. איפה הם יגורו? ברמת טראמפ? באיו"ש או בנגב? כבר בנו 20 אלף דירות בשבילם? הרי מדובר לפחות ב־50 אלף גויים שמרשם האוכלוסין לא מחבב. לעומת זאת, גברים ישראלים מחבבים אוקראיניות. הם עלולים להביא לעולם ילדים עם הגויות רחמנא ליצלן, ואז יהפכו לרפורמים ויכבשו את הכותל. אריה־גאנעב־סדרתי־זכאי־צדיק־תמיד מסכים למהפך הדמוגרפי הזה?

ביבי כבר הספיק לשכוח שהמדינ'ע שלנו מגרשת אמהות שאינן יהודיות אבל ילדו כאן ילדים ליהודים? את הבעיות האלה של "אהבת את הגוי" כבר פתרנו? כמה אפשר לקשקש על חזון בפני יזמים, שיודעים שכל הנאמר הוא פארש. הרי בסופו של תהליך קליטת הגויים (מילה מטונפת, אבל אין אחרת) וסיום הלחימה באוקראינה, מירי "המחוננת" רגב עלולה לצרוח שהאוקראינים הם סרטן בלב האומה. היא כבר אמרה את זה על אפריקאים, כזכור לכולנו.

ומה יגידו הגזענים דרעי, אמסלם, קרעי, מאי גולן ורגב, עם יבוא של כל כך הרבה אשכנזים עם עיניים כחולות? יש היתר מדרבנן לעשות את זה? בקיצור, כפי שטען דוביד שווייצר ז"ל לפני 40 שנה: "כולם עובדים על כולם". זה לא השתנה, זה גם לא ישתנה, אף פעם.

יש לנו עוד קצת בעיות, חוץ מהנעשה באוקראינה. השבוע נעצרו כמה עבריינים מחומש. בתי המשפט קבעו שההתנחלות בחומש אינה חוקית ויש לפנות את השטח. בשביל הכיפות החוק תמיד היה ותמיד יהיה המלצה בלתי מחייבת. לכיפות יש את אלוהים, רק הוא פוסק. אז הג'מעה בחומש מתפרעת, פוגעת בפלסטינים, מכה מכות רצח לוחמים של צה"ל ומשטרת ישראל, צורחת עליהם שהם גרועים מהנאצים. בסוף למישהו מהקודקודים נשבר, ושמונה נעצרו ביחס השמור למחבלים חברי ארגון פשע וטרור. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. חבל שלא נעצרו כולם.

אבל אז קמה מהומה גדולה באגם הדרעק, כי שניים מהעצורים הם בני משפחה של אורית סטרוק וסמוצ'קנע מהציונות הדתית. הייתה קצת אלימות שולית באגם הדרעק, אבל זה לא העניין. מה היו עושים מנהיגי הכיפות אם דיירים עראברים מאגם הדרעק היו משתוללים כאשר בני משפחתם היו נעצרים בחשד לביצוע פשע וטרור?

הם היו מפרקים כל מה שזז. סמוצ'קנע לא המתין יותר מדי אחרי המעצר של בן משפחתו, ופרסם את הפתשגן הבא בטוויטר נגד השופט שחתם על צו המעצר: "זה אלעד לנג, שאפשר הלילה למשטרה באישון ליל להפוך בתים של משפחות עם נשים וילדים קטנים, שכל חטאם הוא שהם גיבורים מסורים, שנאחזים באדמת חומש. זה השופט שלא מהסס לשחרר מחבלים ממעצר, אבל רודף את המתיישבים. תזכרו את השם והתמונה שלו. לדיראון עולם".

ככה פשוט, זורקים שופט לאספסוף, כי הוא העז לאשר מעצר של בן משפחה של אדון סמוצ'קנע. 345 טיפוסים צייצו את הציוץ מחדש, 2,654 סימנו לייק כהזדהות עם דייר אגם הדרעק הזה. אני מקווה שמשמר בתי המשפט, השב"כ ומשטרת ישראל מאבטחים את השופט אלעד לנג 24/7, כי דמו הותר. סמוצ'קנע אולי רצה שהמעצר יתבצע באור יום, כדי שחברי ארגון הטרור שהוא תומך בו יוכלו להתנגד בכוח רב נגד ביצוע המעצר. לא ייתכן שיעצרו כאן מחבלים קדושים עם כיפה ופאות.

זה אסור מדאורייתא, זה אלוהים אמר להם. חילונים זה פארש, אפשר לעצור מתי שרוצים. זה גם אלוהים אמר, בארדו אמר.

נ.ב.
בניגוד לאופטימיות המשיחית של ביבי על עתיד ההייטק הישראלי, לבנו הילד"ז יש מחשבות אפוקליפטיות למדי. "שיהיה ברור לכולם – אם הממשלה הזו תכהן קדנציה שלמה של ארבע שנים, ישראל בעתיד הקרוב מאוד לא תהיה דמוקרטית, בעתיד הבינוני לא תהיה יהודית, ובעתיד הרחוק לא תהיה קיימת כלל!".

בחיי שאני אמפטי לילד"ז בשנתו ה־31. הוא מתמודד עם משבר קשה עם הסילוק מבלפור, שכלל הפסקת נהגים ואבטחה צמודה. אם הממשלה לא תיפול, הוא עלול להידרדר להיות שכיר שעובד 60 שעות בשבוע כדי להתקיים ביוקר המחיה שיש כאן, וזה אסון בשבילו. אני מאוד מקווה שיתגבר על המשבר.