בקצב החדשות המטורף בישראל, חיסולו של קצין כוח קודס חסן סיאד ח'דאירי ירד מהר מסדר היום העמוס בארץ. ובכל זאת, הפעולה המיוחסת למוסד אינה בבחינת עוד חיסול לפרוטוקול. אם אלו פני הדברים, מדובר בהחלטה שבבסיסה מידה מסוימת של שינוי מדיניות והרחבת גבולות הגזרה של המערכה מול כוח קודס גם לאדמת איראן, בהקשרים שאינם קשורים לפגיעה בתוכנית הגרעין של איראן.
ח'דאירי, חשוב ככל שיהיה כמספר שתיים ביחידה שאחראית על גיוס, הכוונה והוצאה אל הפועל של פיגועים נגד מטרות מערביות בכלל וישראל בפרט, אינו העיקר. במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, מסרים אגרסיביים עוברים לעתים באמצעות קליעים או פצצות ממטוס קרב.
סביר להניח כי לאחר סדרת ניסיונות לבצע פיגועים בחו"ל, שסוכלו על ידי המוסד, היו אצלנו מי שחשבו כי הגנה לבדה אינה מספקת וכי בסופו של דבר, למרות הכישלונות של איראן - בסוף גם עלולה להתרחש פעולה איראנית שחומקת מעין המודיעין ושמסתיימת בתוצאות קשות.
לכן, עוד לפני הפעולה, עצם ההחלטה לפעול אף שכל הפיגועים סוכלו - היא זו שנמצאת בלב העניין. מדובר גם בניהול סיכונים. שכן החיסול ברחוב מוג'הידין אל־אסלאם בטהרן עשוי להיות גורם מאיץ להסלמה נוספת בעימות הישיר המתנהל בין ישראל ואיראן. לכן המסר ולא חיסול הבכיר הספציפי, הוא שעומד בלב העניין.
על פי הדיווחים מאיראן, החיסול התבצע בפרקטיקה מוכרת מחיסולים קודמים. בודדו את זירת האירוע באמצעות רכב שחסם את הכניסה לרחוב, לאחר שהמתנקשים נכנסו לזירה רכובים על אופנוע והתקרבו לרכבו של הקצין הבכיר. ייתכן כי המכונית הצנועה והפרופיל הנמוך של ח'דאירי נועדו להקטין את החשיפה שלו כמי שמחזיק בתפקיד חשוב בכוח קודס. עם זאת, היעדר מנגנון אבטחה סביבו מעיד על כך שבמשמרות המהפכה לא הביאו בחשבון אפשרות של חיסול קציר בכיר על אדמת איראן – ללא קשר לתוכנית הגרעין.
החיסול המיוחס לישראל התרחש בעיצומו של ביקור שר הביטחון בני גנץ בארה"ב. גורמים המעורים בפרטים אומרים כי היה זה ביקור מצוין. לדברי הגורמים, יש נושאים שבהם האמריקאים אינם שואלים שאלות, וישראל אינה מנדבת תשובות. כך קורה לעתים, אפשר להעריך, גם בפעולות המיוחסות למוסד.
מכל מקום, במערכת הביטחון מבטלים את הטענות לפגיעה כביכול בחופש הפעולה של ישראל לאחר חילופי הממשל בוושינגטון. נכון שבישראל היו רוצים לראות הרבה יותר אגרסיביות אמריקאית, אופציה צבאית על השולחן והכבדת הסנקציות כלפי איראן כל עוד אין הסכם. אולם לצד זאת, מזהים בישראל תזוזה חיובית. האמריקאים, כך סבורים אצלנו, אומנם לא סגרו את הדלת על האפשרות להגיע להסכם עם איראן, אולם הם מבינים שצריך להפעיל יותר לחץ ומודעים לאינטרסים של ישראל.
למרות הפרסומים על התרגיל הגדול של צה"ל והגברת המוכנות לתקיפה באיראן, תקיפת מתקני הגרעין אינה נמצאת כעת על הפרק. תרחישים אחרים, בתגובה לתוקפנות של איראן או המשך המערכה לשיבוש וסיכול התקדמות איראן בפרויקט הגרעין, נמצאים כל הזמן על השולחן. במערכת הביטחון סבורים כי חופש הפעולה לפעול הוא מלא, במיוחד במצב שבו אין הסכם.