גאווה ודעה קדומה: הנטייה המינית של אדם היא העסק שלו ושום טיפול המרה לא ישנה אותה

דוד ויהונתן "הנאהבים והנעימים" היו מקובלים בתקופתם. "נפלאה אהבתם מאהבת נשים". אפלטון ואלכסנדר הגדול אהבו את בני מינם, ולאונרדו דה וינצ'י ניהל מערכת יחסים ארוכת שנים עם שניים מתלמידיו.

בהדרגה הפכה ההומוסקסואליות לטאבו וזכתה לדימויים שליליים. סוטים קראו להם. הסופר אוסקר וויילד הועמד לדין ב־1895 על קיום יחסים הומוסקסואליים ונידון לשנתיים מאסר. הוא נחשב להולל שקלון דבק בו, ורק לאחר כמאה שנים הפך לדמות נערצת וזכה להערכה שהגיעה לו.

הרופא היהודי מאגנוס הירשפלד היה בין הראשונים שהקימו את התנועה לשחרור ההומו־לסביות בגרמניה, ארגון התמיכה הראשון בקהילה עד תקופתו של היטלר, אשר שרף את כתביו. מזלו של הירשפלד שלא היה בגרמניה בזמן עליית היטלר לשלטון.

במשך שנים העמיסו על הקהילה הגאה תחושות אשם, רגשי נחיתות וסטיגמות, ולכן קם הזרם הנגדי דווקא להתגאות. להתגאות בנטייתם ולא לנוס מפניה. הנטייה המינית של אדם היא העסק שלו, וכך גם התנהגותו המינית. כל זמן שזו אינה נעשית בכפייה אלא בהסכמה בין שני בוגרים, אין לאיש זכות להיכנס לחיים הפרטיים של האחר.

מחקרים רבים מדברים על מקומה של הגנטיקה בנטייה ההומוסקסואלית, ונטייה של אחוז כה גדול מהאוכלוסייה אינה יכולה להיחשב הפרעה ובוודאי לא סטייה.

חוקרים מצאו דמיון שכלי קוגניטיבי נוירולוגי בין מוח של אישה למוח של גבר הומוסקסואל, ובמקביל נמצאו אותם דפוסים במוח של נשים לסביות ובמוח של גברים. הוכחות למרכיב הגנטי של הומוסקסואליות נמצאו במחקרים שנעשו במעבדות על עכברים.

במחקרים אלה הצליחו החוקרים לבודד מעכברים גן שאותו השתילו אצל עכברות והפכו אותן ל"לסביות" (המאמר פורסם בירחון המדעי "BMC Genetics"). יש גם הוכחות לתורשתיות ומשפחתיות בהומוסקסואליות והנחה שהגן נמצא על כרומוזום X.