1. תביעת הדיבה שהגיש הטריאומווירט נתניהו נגד ראש הממשלה לשעבר אולמרט, שאמר בראיון, כי “מה שלא בר שיקום זו מחלת הנפש של ראש הממשלה, אשתו ובנו", הקימה כבר מקהלת מצקצקים בנוסח "לא נאה. שני רה"מים שמתנגשים ככה", או "אולמרט שישב בכלא מדבר?". ובכן, במרחב הציבורי ובכנסת כבר השמיעו אישי ציבור, נבחרי עם ופעילי מדיה, בעיקר מהימין הליכודי, גידופים, איומים ושקרים.

מי לא רוּפַּש וטונף בידי נתניהו, בנו ושלוחיו? גנץ, למשל, הושם לקלס ביביסטי כסנילי בפרשת הסלולרי שנחדר בידי איראן, ובנו של ביבי רמז בשקר על מאהבת צעירה שלו (הנערה תבעה אותו לדין, והוא חויב לשלם לה פיצויים). או למשל דודיאמסלם, שכינה את יו"ר הכנסת מיקי לוי "עבד נרצע, שוטה הכפר... מגלומן, מנהיג צפון קוריאה”.

רוצה לומר, ההגדרה "מחלת נפש", שהדביק אולמרט לנתניהוס, היא חלק מהז'רגון הרע, הצרחני והאלים, ששולט עכשיו בשיח הפוליטי, ולא אבחנה קלינית מקצועית. זה השיח הגס והאלים שמייצר מנגנון החושך הביביסטי, מאז הוגשו כתבי האישום נגדו. כמה היבטים מהעדויות שנשמעו במשפט הנ"ל על התנהגות שלישיית נתניהו במבצרה הבלפורי, כולל התפרצויות מדווחות של הרעיה והבן, תצוגת ההכפשה של יאיר את אביו לעיני עושי דברו, התערבותם החוזרת של הגברת והג'וניור בקבלת ההחלטות הקריטיות, וכניעותו וחולשתו של הביבי לאשתו ובנו - מלמדים לא רק מקצוענים קליניים על משהו מעורער במשפחה שעוד תשוב, חלילה, ותשלוט בחיינו. משוגע מי שיחזיר אותם לשלטון.


2. אחת החולשות החמורות של הקואליציה הנוכחית היא החשש מלקום ולהילחם באגרסיביות בתוקפיה, מחרימיה ומשפיליה מהימין הביביסטי. הקואליציה לא העמידה נבחרים חדי לשון ומהירי מחשבה להציג בעליבותם ובשקריהם את התנים הרעבים שמשלח בהם נתניהו. אנשי הקואליציה מפחדים מצווחות האופוזיציה ובוחרים להיות "ממלכתיים", וכך מתהנדסת תודעת חלק מהציבור. אז למה עכשיו, לפני הנפילה, שלא ישובו ויעלו את הצעת החוק שתמנע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה?

האיילת אומנם מתנגדת לכל מה שיפגע בשונאה המובהק נתניהו, אבל ייתכן שמובטח לחוק רוב. גם איימן עודה מבטיח שהרשימה המשותפת תתמוך. צריך להזדרז, ויש לדרוש הצבעה חשאית. ובאותה נשימה, מה עם הצעת החוק המגבילה את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות ומה עם הפעלת הוועדה לחקירת פרשת הצוללות?

3. על פי הדיווח של "כיכר השבת", מאות תלמידות חרדיות, המסיימות השנה בירושלים בתי ספר יסודיים, לא שובצו עד כה לתיכוניים חרדיים, כחודשיים לתחילת שנת הלימודים תשפ"ג. הסיבה: מזרחיותן של הנערות, והורים לתלמידות אשכנזיות חרדיות שמסרבים לעירובן בכיתות. תירוץ המוסדות: עברנו את מכסת התלמידות המזרחיות שלנו.

המסקנה (אחרי תופעות דומות באלעד ובעמנואל ועוד): גזענות מושרשת. התמיהה: כיצד הרב מחלוף דרעי, האריה שלצד נתניהו, לא נהם אפילו פעם ולא עשה דבר בנדון, אף שהתחייב כשר, לפני שנים, לשנות את המגמה הפסולה בחקיקה. דומה שגם קול מורה ההלכה המנשק את ידיו, ד"ר אבישי בן חיים, לא נשמע. בעבר, לעומת זאת, מיהר בן חיים להגדיר בפייסבוק את מנהיגו: "דרעי הוא מחשובי לוחמי זכויות האדם בישראל. הש''סניקים הם אוונגרד חשוב במערכה להפיכת ישראל לחברה שוויונית וצודקת יותר". מדויקת מכולם הייתה תגובת הרב חיים אמסלם: "א. המאבק על האפליה העדתית לא נגמר והוא רק בראשיתו. ב. דרך המאבק היא פוליטית ואנשי ש״ס כולל דרעי לא עשו הרבה למענו".