1. אני מבקש את סליחתך, אדוני ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, על שאינני הולך לענוד את השרשרת עם תליון הזהב שבו מוטבע הדיוקן שלך. סליחה, אדוני ראש הממשלה לשעבר, על שאינני שייך לחבורה הולכת וגדלה של אנשים שעובדים בתקשורת, שהפכו להיות תועמלנים שלך, שפוטים שלך.
אדוני ראש הממשלה לשעבר, אני רוצה להזכיר לך שבדיוק לפני עשר שנים, ב־20 ביולי 2012 נפטר במחלקת הכוויות של בית החולים שיבא תל השומר האזרח משה סילמן. סילמן, אז בן 57, השתתף בהפגנה לציון שנה למחאה החברתית, כחלק מאנשי המחאה החברתית. סילמן היה אקטיביסט שטען כי חלק גדול מהרעה החולה החברתית־כלכלית במדינה הוא בגללך, וטען ש"צריך להעיף את ביבי".
הוא הפיץ בין חבריו להפגנה מכתב התאבדות בטרם הצית את עצמו. במכתב כתב בין השאר כי הוא מאשים אותך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת שר האוצר דאז הפילוסוף ד"ר יובל שטייניץ באחריות למצבו הכלכלי והבריאותי המעורער. אחרי שמסר את המכתב שפך על עצמו חומר דליק והצית. סילמן הועבר לבית החולים איכילוב, שהיה הקרוב ביותר למקום שבו הצית את עצמו, ברחוב קפלן פינת אבן גבירול.
באיכילוב אין יחידה לטיפול בכוויות, וסילמן הועבר לבית החולים שיבא. הוא נאלץ להמתין במחלקת טיפול נמרץ כללי, משום שכל המיטות ביחידת הכוויות היו תפוסות. משה סילמן נפטר כעבור שישה ימים.
אתה, אדוני ראש הממשלה לשעבר, הגבת על המקרה ואמרת "מדובר בטרגדיה אישית גדולה". יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר אז: "אסור להתעלם מזעקתו. זעקתו היא זעקתם של אזרחים רבים החרדים יום־יום מלהיזרק לרחוב, ללא קורת גג. זוהי זעקה החושפת את הכשל המתמשך של המדינה בכל הנוגע לדיור הציבורי".
אדוני ראש הממשלה לשעבר, ממשלת ישראל שבראשה עמדת הכריזה על הקמת צוות "אורות אדומים" במוסד לביטוח לאומי, שנועד לטיפול חירום במקרים קיצוניים. אך העובדים הסוציאליים התלוננו שלא ניתנים להם כלים לטיפול במצוקות.
כל כך אופייני: מקימים ועדות, מקימים צוותים, מנסים לכבות שריפות חברתיות בהבטחות ובברבורים, אבל בשטח שום דבר לא קורה. מחאת האוהלים נשכחה, בעיות הדיור נשארו כשהיו, העלאת מחירי המזון שוב מתחילה לעורר סימנים של מחאה חברתית - אבל סילמן נשכח.
2. ביום שלישי דווח בתקשורת כי שני פועלים נהרגו בשתי תאונות עבודה בעמק הירדן ובהרצליה. בתאונה הראשונה פועל בן 40 נהרג במהלך עבודתו במפעל במועצה האזורית עמק הירדן. כמה שעות לאחר מכן נהרג פועל בן 24 בקריסת חומה באתר שיפוצים ברחוב יהודה הנשיא בהרצליה. בתאונה נוספת פועל בן 18 נפל מגובה באתר בנייה ברחוב אליהו איתן בראשון לציון ונפצע באורח קשה. באירוע נוסף פועל בן 20 נפצע לאחר שנפל באתר בנייה ברחוב איינשטיין ברמת גן.
שימו לב, לפועלים שנהרגים ונפצעים בדרך כלל אין שמות. לא נאמר מהיכן הם ואם יש להם אישה או ילדים. לא כתובים שמות הוריהם, לא ידוע אם הם יהודים או ערבים, סינים או רומנים. לא ידוע אם האחראים לבטיחות באתר הבנייה שבו אירעה התאונה עוכבו לחקירה או נעצרו.
יש לי עוד הרבה שאלות בעניין הזה, אבל את מי מעניינים פועלים שנהרגים ונפצעים בכמויות? כשנשברת אצבע לבוגרת ריאליטי, זה תופס כותרת עם תמונה; כשמשתתפת בפח הגדול מתהפכת עם האופניים בשדרות רוטשילד, זה בעיתון ובתוכניות הפקה־פקה בטלוויזיה - אבל פועלים שנהרגים ראויים, אם בכלל, רק לאזכור של שורה בלי פרטים בעמוד 11. אחלה מדינה.
3. בתחילת השבוע פורסם צילום יח"צ של ח"כ שלמה קרעי שבו הוא נראה יושב ולצדו פסלון מוזהב של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. ראו זה פלא, ביום שאחרי פרסום הצילום הופיעו בשוק שרשראות עם תליון מוזהב עם דיוקנו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו.
בעוד מחירי החלב, הלחם, החשמל, המים, הטיטולים ומה לא מרקיעים שחקים, תליוני זהב עם דמותו של המנהיג לשעבר שמתמודד על המנהיגות בעתיד הקרוב הופכים להיט.
אם אין לך תליון, אתה בוגד, שמאלני אנטי־ביביסט. בקשר ישיר עם המתרחש בארצנו הקדושה, קפץ לי לראש שירו של היוצר הנהדר רביד פלוטניק, ששמו "עגל הזהב". שיר חזק, נוקב, כואב. הנה הוא לפניכם. תתרכזו ותקראו.