בואו נתחיל מהשפה שלו. נוסחת ההפעלה של גולן – ממש כמו אותו ילד שצועק "קקי־פיפי", במגמה למשוך את תשומת לבם של הגדולים – פשוטה. לעולם אל תגיד במילים מהוגנות מה שאתה יכול לומר בשפה מתלהמת וברוטאלית, וגם אז, מוטב שתהרהר שנית לפני שאתה משגר את הטקסט שלך לאוויר העולם, שמא אפשר לחדד ולהקצין עוד טיפה.
ובכלל, אליבא דגולן, כל מה שהליכודניקים רוצים זה לנהל את מדינת ישראל כמו "ארגון מאפיונרי". ממש כך. גם בכל מה שקשור לביביסטים, גולן לא יכול להסתפק בביקורת מנומקת. כדי להסביר את דעתו קל לו יותר לקבוע שהם "נחושים לשרוף את הבית, להרוס את הרקמה האנושית הישראלית, ולרצוח את הסולידריות". לא לפגוע בסולידריות. לא לפצוע אותה קל עד בינוני. "לרצוח".
בהזדמנות אחרת הסביר שהימין הזה איננו אלא חבורה של "פורעים שפלים" שמשתמשת ב"אלימות בלתי נסבלת". בפעם נוספת, אבחן שמה שנשאר מהימין הישראלי זה "ביביסטים מוּנעי הערצה עיוורת או אופורטוניזם טהור, ולאומנים קיצוניים ומשיחיים". "הימין המשיחי", כתב, "עושה קמפיין בחירות שמבוסס כולו על אלימות, גזענות ועבריינות".
ביום השואה בשנה שעברה – כן, שוב יום השואה – צייץ גולן: "מול הרשע אסור לשתוק. זה הלקח שלי מיום השואה. בכל פעם שנציגי מפלגת הגזענות והחשיכה 'הציונות הדתית' יעלו לדבר בכנסת, אצא מהמליאה. לא ייתכן, שאנו, שסבלנו מרדיפות לאורך מאות שנים, נרדוף אחרים. 'אור לגויים וחברת מופת' – זה לא יקרה כל עוד סמוטריץ' ובן גביר מצויים בחיים הציבוריים שלנו".
רוצים עוד דוגמה לשיקול דעת עקום, ובעיקר לתפיסה ילדותית של מהי מדינה ומה תפקידה? ובכן, יאיר גולן אוהב לסנוט בסמוטריץ', ששירת שירות מקוצר בצה"ל, ובשמחה רוטמן, שהיה מש"ק דת. נכון שזה קצת מצחיק כשברשימה שלך נמצאים ערבים שלא תרמו למדינה דבר, לא בשירות צבאי ולא בשירות אזרחי, וכשבראש הרשימה שלך עומד אדם שאת שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, אבל עדיין מדובר בהערות לגיטימיות.
לפני כמה ימים הוא הלך עם הקו הזה כמה צעדים רחוק מדי, כשהסביר בגלי צה"ל לדוריה למפל ולאודי סגל מה הוא חושב על הנוכחות הישראלית בקבר יוסף, והבהיר ש"זה הזיה מטורפת, הייתי שם הרבה מאוד פעמים, זה מופרע. רק לחשוב שחיילי צה"ל יכולים להיהרג כדי לאבטח קבוצות חרדים שאפילו לא משרתים בצבא". עזבו את היותו של קבר יוסף אתר יהודי, וגם את העובדה שהסכם אוסלו הכיר בכך. בואו נתרכז ברדידות המחשבה ובחוסר ההבנה הבסיסי של גולן בכל מה שקשור לשאלה מהי מדינה ומה אחריותה כלפי אזרחיה.
נתעלם מטענת השקר, ונניח – רק לטובת הדיון – שבאמת כל הנכנסים לקבר יוסף אינם משרתים בצה"ל. באיזה עולם ההיתר לכניסה לאתר כזה או אחר, או המחויבות של המדינה לאבטח אזרחים כאלה ואחרים, תלויים בהצגת אישור מוקדם שלהם על שירות בצה"ל? ואולי, לפי הגישה הזו, יכריז מפכ"ל המשטרה שהוא מוציא את אנשיו מהיישובים הערביים, משום שהוא לא מוכן לסכן אותם כדי לספק להם ביטחון, כל עוד הם לא משרתים בצבא? ובכלל, למה לעצור שם? למה לא להסיר כליל את האבטחה הצבאית מהעיר החרדית ביתר עילית? כמה אנשים שם שירתו בצה"ל? עם יד על הלב, אפשר שלא להיבהל מהמחשבה שאיש כזה, עם תפיסת עולם כזו, היה חבר בפורום המטה הכללי?
טוב, תגידו, אולי זו הייתה פליטת פה לא מכוונת. אז זהו, שלא. משום שזו לא הפעם הראשונה שבה גולן סבר שיש כאן אזרחים, בדרך כלל מדובר בכאלה שלא נמנים עם המחנה הפוליטי שלו, שלא ראוי להעניק להם שירותים בסיסיים.
בימי הקורונה הוא צייץ בטוויטר ש"אם יש חסידויות שלא מצייתות לחוקי המדינה, אולי כדאי שהמדינה תפסיק לתת להם שירותים מסוימים כמו למשל בריאות בימי קורונה". במילים אחרות, אם האדמו"ר מאפשר להשאיר תלמודי תורה פתוחים, אז כדאי לשקול למנוע טיפולים רפואיים מילדי החסידות שלו. אם תינוקות של בית רבן בחרו באדמו"ר כזה, שיישלמו את המחיר הבריאותי.
בהזדמנות אחרת, צייץ ש"50% מהתחלואה במערכת החינוך מקורו בחברה החרדית, ועוד 15% הוא מצפון הארץ – נוסח מכובס לחברה הערבית", ומיד כשנזכר שבניגוד לחרדים, ערבים הם אנשים שהמפלגה שלו צריכה, מיהר למחוק ולפרסם חדש, הפעם בלי הערבים.
והנה עוד ציוץ שנמחק.
זה קרה במהלך כינוס פורום השואה הבינלאומי, כשלישראל הגיעו באירוע נדיר עשרות מנהיגי מדינות, בהם ארבעה מלכים, נשיאי גרמניה, צרפת ורוסיה, סגן נשיא ארה"ב ועוד. העומס על הכבישים היה, מטבע הדברים, גדול, ומה שהיה הכי חשוב לגולן לצייץ ביום הזה, זה ש"האזרח נרמס, אף אחד לא סופר אותו. הכל תקוע. אין תקווה בפקק. כמה סמלי. מחר נחזיר את התקווה". כשהביקורת לא איחרה לבוא, גם הציוץ הזה הוסר.
לא רק על ציוצים ילדותיים נמהרים נאלץ גולן להתנצל, אלא גם על שלל אמירות. "משטרת ישראל בעמונה לא נקטה באלימות מופרזת", אמר מי שהיה מפקד המבצע אז, "... אני גאה בזה שאריה אלדד חטף מכות". עזבו את זה שנוכח הסרטונים ונוכח שורה של פסקי דין, מביך לטעון שהמשטרה פעלה בעמונה כראוי.
עזבו גם את זה שלהגיד שאתה גאה בכך ששוטרים הכו חבר כנסת, זה באמת תחתית החבית. אבל איך לעזאזל, אדם שחי בשלום עם אלימות של משטרה, מכהן במפלגה שזכויות האדם מככבת אצלה במקום גבוה במצע? הרי זה משהו שאי אפשר להמציא. ועוד לא הגענו להגדרה שלו את תושבי חומש כ"תתי אדם", הגדרה שגם ממנה חזר בהמשך כשאמר עליה שהייתה "לא מוצלחת".
כך או כך, מעט אחרי שכינה את תושבי חומש "תתי אדם", וטען שהם עבריינים ואלימים, הגיע גולן למפגש עם הבדואים בנגב. זה היה רגע אחרי שבדואים יצאו למחאה אלימה בעקבות נטיעות קק"ל, והתפרעו, וזרקו אבנים על אזרחים תמימים, ופגעו בחפים מפשע, ושרפו מכוניות, והניחו סלעים על מסילת הרכבת.
שם, אצל הבדואים, התברר שיש מקרים שבהם לסגן הרמטכ"ל לשעבר יש פחות בעיה עם עבריינות ועם פריעת חוק. "העצורים – צריך לשחרר אותם", קרא לקול מחיאות הכפיים של מארחיו, כשהוא מבטיח לסייע להם. השבוע, אגב, הודו לו הבדואים על התמיכה הזו, בקלפי.
וכמו ששמירה על החוק היא עניין שנתון לשיקול דעת, ככל שמדובר בגולן, כך גם החלטות בג"ץ. שהרי תודו שדי מצחיק לזהות את מי שכינה לאחרונה את צה"ל "צבא כיבוש", עם מי שהסביר לא מכבר בגאווה כיצד הפר חמש פעמים את פסיקת בג"ץ שאסרה להשתמש בפלסטינים במסגרת "נוהל שכן".
"זו הפוליטיקה", הסביר שם בהמשך לתמר איש שלום, כאילו היה גרסת גיל 13 של איתמר בן גביר. "לפעמים אתה צריך לעשות פרובוקציה, ולפעמים פרובוקציה יוצאת לך... וזה משרת את המטרה".
יותר מפעם אחת נראה היה שגולן חבר בקבוצה שמשוכנעת שהיא בנתה את המדינה בעצמה, לבדה, בעשר אצבעותיה, בטרם הגיעו כל מיני זרים ודרכו לה על השטיח בסלון בלי לבקש רשות. אחרי שעמית סגל הזכיר את נאום התהליכים שלו, השיב לו גולן בטוויטר: "אני וחבריי, אלה שבאמת בנו את הארץ הזו, ואלה שבאמת נלחמים עליה ובונים אותה גם כיום, לא ניתן למשיחיים כמוך להשתלט על סדר היום".
כשקראתי את הדברים, תהיתי, ביני לבין עצמי, איך מקטלג יאיר גולן אנשים כמו אבא שלי, שהיה מראשוני חטיבת גולני, וחרש את אדמת הארץ הזו הרבה לפני שגולן נולד. תהיתי גם, נוכח שלל ההתבטאויות שלו, מה הוא חשב על צעירים דתיים כשאלה שירתו תחת פיקודו? שהם משיחיים? שאסור לתת להם להשתלט על סדר היום? שהם לא באמת בנו את הארץ הזו ונלחמו עליה כמוהו?
התרעות פיקוד העורף