יש מקומות שכשאתה מגיע אליהם אתה מבין שהם יותר מסתם מקום שהתגלגלת אליו, הם ציון דרך. זה מה שהבנתי בתחילת השבוע, כשהמעלית נפתחה ולפניי נפרש עולם שלם של שולחנות קטנים עם אנשים כפופים מול מסכי מחשב, ביניהם מחיצות ומעליהם אורות ניאון ואלוהים שבשמיים ובארץ ובתלוש המשכורת.
״מה אתה מחפש?״, שאל אותי עובד שחלף לידי. ״אני לשומה 4״, אמרתי וחשבתי לעצמי שאני בכלל לא יודע מה זה אומר ״שומה״, למה הכוונה, אבל זה לא חשוב, כי אני לא מבין דברים הרבה יותר גדולים ומהותיים בעולם המוזר הזה שהגעתי אליו עכשיו. על הקיר שלפניי נכתב בגדול ״רשות המסים בישראל פקיד שומה תל אביב״.
״שומה 4 זה ישר ושמאלה״, אמר לי הבחור, ואני התחלתי ללכת. הרגשתי כמובן כמו נידון למוות בעודו צועד את הצעדה האחרונה שלו במסדרון האגף אל עבר תא המוות שמחכה לו והשומרים מכריזים בקול בעודו צועד: ״dead man walking״.
גם אני הייתי בדרך למוות. מוות של חלום ישן של אדם שהאמין שהוא לעולם לא יגיע לפה, שהוא יצליח לצלוח את חייו בלי להגיע לכאן, אבל כנראה שזה בלתי נמנע, מתישהו מגיע הרגע הזה שבו אתה מוצא את עצמך במס הכנסה ואתה מבין שאתה יכול לחמוק מכל מיני דברים בחיים - מיום הולדת של הדוד המעצבן, ממסיבת הפתעה לחבר שאין לך כוח אליו, מלהיות הורה מלווה בטיול השנתי של הילד - אבל ממס הכנסה אתה לעולם לא תחמוק. אי אפשר לחמוק מזה. כוח הגרביטציה של מס הכנסה הוא חזק מכדי שתהיה לאדם יכולת להשתחרר ממנו ולנוע בחופשיות. זה פשוט בלתי אפשרי. אנחנו חיים את חיינו כמו הכוכבים שבשמיים שנמצאים כולם בסיבוב נצחי סביב השמש, לכודים בכוח המשיכה שלה, ואין לנו על מי להישען חוץ מאשר על אבינו שבשמיים והפקיד בשומה 4.
הוא ישב שם ליד המחשב שלו, הביט בי כמו שדייג מביט בדג שזה עתה משה בחכתו מהמים. הסברתי לו שבאתי להסדיר חוב שאני לא כל כך מבין מהו אבל מבין שאם לא אסדיר אותו, החיים, כפי שאני מכיר אותם, יחדלו להתקיים. הוא ביקש מספר זהות, ואני בינתיים הבטתי מהחלון וראיתי חצי עיר נפרשת לפניי. אגף שומה 4 בתל אביב נמצא בקומה 23 במגדל היובל העצבני שניצב לו ליד בסיס הקריה, וכמו שהבסיס הזה מהווה תזכורת לאויבינו במזרח התיכון לכך שהעין של צה״ל תמיד פקוחה והארטילריה והמטוסים בהיכון, כך גם המגדל הזה מהווה תזכורת לכך שהעין של מס הכנסה תמיד פקוחה ומכתבי ההתרעה תמיד בהיכון. וכמו שהארטילריה העצבנית של צה״ל תשמיד אותך אם תעשה תנועה לא נכונה, כך גם מס הכנסה ישמיד אותך אם תוציא חשבונית לא נכונה או לא תשלם ״רווח הון״ בתוך 30 ימים.
״תשלום רווח הון״, ככה קוראים למה שהייתי צריך לשלם ולא שילמתי. זה מה שהסביר לי הפקיד לאחר שפרטיי עלו לו במחשב. הבטתי שוב מבעד לחלון ויכולתי לשים לב שאני ממש מצליח לראות את הבית שלי בנוף. האמת היא שאני גר יחסית ממש קרוב למס הכנסה - בשכונת ביצרון הסמוכה - אבל כמו יהודה הלוי, הרגשתי שהמרחק הרבה יותר גדול - לבי בשכונה ואנוכי במס הכנסה.
באופן משעשע למדי יצא שהפקיד שאליו הגעתי בדיוק עשה הכשרה למתלמדת שאמורה להתחיל לעבוד שם בקרוב. הוא הסביר לה מה ההבדל בין רווח ישיר לרווח הון ומה ההבדל של זה מבחינה מהותית ומבחינת הכפתורים במחשב. בשביל להגיע לזה במחשב צריך ללחוץ Shift ו־F (אם אני זוכר נכון). היא רשמה את זה במחברת קטנה שהוציאה מהכיס ושאלה אותו שאלה מדהימה. ״אם רווח הון זה משהו שצריך לשלם על נכס שנמכר תוך 30 ימים, מה קורה אם את התמורה על המכירה המוכר מקבל בתשלומים, האם הוא יכול לשלם גם בתשלומים או עדיין חייב תוך 30 ימים?״. הפקיד הסתכל עליה במבט של ניחום אבלים ואמר לה ״תמיד תוך 30 ימים. אני יודע שמס הכנסה בוחן את הדבר הזה כבר כמה שנים, אבל עדיין אין אפשרות כזו״.
פשוט לא ייאמן. ההיגיון הבריא הוא דבר נזיל במס הכנסה ואל תשכחו למסור ד״ש לאפרים קישון ז״ל, שציווה לנו את הקומדיה הגדולה ביותר: מערכת היחסים שבין האדם לפרוצדורה.
ישבתי שם, והפקיד המשיך להסביר לי על אופציות התשלום להרגעת החוב, והמתלמדת שלידו רשמה הכל במהירות בפנקס שלה ונזכרתי שגם אני פעם הייתי מסתובב בדיוק כמוה עם פנקס קטן ורושם לעצמי כל מיני דברים. במקרה שלי אלו היו בעיקר רעיונות לכתוב עליהם בטור או בספר או בתסריט שאני עובד עליהם כרגע וגם סתם דברים שיכולים אולי לשמש השראה למשהו בהמשך. כיום אני כבר לא מסתובב עם פנקס קטן, כי יש לי טלפון חכם שהוא בעצם הכל, ואני רושם בו את הדברים באפליקציית פתקים מאוד יעילה. אז הוצאתי את החכם מהכיס, פתחתי את האפליקציה ורשמתי לעצמי: “לקום, להביא, ללכת, לקחת, להחזיר, למלא, לשלוח, לחתום, לשלם, לאשר, להעביר, לוודא, להכין, להזכיר, לתזכר, לזכור, לסרוק, לקבוע, לתאם, לסדר, לחשב, ללכת לישון, לקום ולהתחיל את הכל מחדש״.
״אתה איתי?״, פנה אליי הפקיד. ״כן, כן״, אמרתי והכנסתי את החכם בחזרה לכיס. ״אני יכול לעשות לך את זה בשלושה תשלומים, ובעניין הקנס על הפיגור בתשלום אתה יכול לכתוב מכתב שבו אתה מסביר שלא ידעת שעליך לשלם תוך 30 ימים ולבקש שיבטלו לך את הקנס״.
הסכמתי להצעה. הוא הגיש לי נייר ועט. ״רק תכתוב ותסביר את זה בצורה מנומקת והגיונית״. ״ברור״, אמרתי, ״הכי מנומקת והגיונית״.