בנאומו הערב (רביעי) במליאת עצרת האו"ם השנתית, הנשיא ג'ו ביידן חיזק, ביצר והעצים את מעמדה של ארה''ב כמעצמת-על עליונה, משפיעה ומובילה בזירה העולמית. מי שסייע לנשיא ביידן ואישש את התעצמות נוכחותה של ארה''ב כגורם מרכזי בעולם היה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
אם היה עוד צורך להעמיד ולייצב את איראן כמדינה סרבנית, מבודדת, מובדלת מהעולם החופשי, סיפק את הצורך הזה נשיא איראן, אברהים ראיסי, בנצלו את הופעתו במליאת העצרת, להציג את תמונתו של איראני שידוע היה כמופקד על הפעלת מערכתה טרור של איראן במדינות זרות ושחוסל בהתנקשות שביצע ארה''ב. מחווה טיפשית שרק אישרה וחיזקה את תדמיתה של איראן כמדינה מנותקת ומנודה בזירה העולמית.
זהו הסיכום של חלק ממושב הוויכוח הכללי שהתקיים היום במסגרת כנס העצרת השנתית של האו''ם, ה-77 במספר. היה צפוי, שנשיא ארה''ב ג'ו ביידן יקדיש את ראשית וחלק גדול מנאומו לגינוי הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אבל נשיא רוסיה, שהיה מראש יעד מתוכנן ומרכזי למתקפה הדיפלומטית של ביידן נגדו, תרם ונידב מנה גדושה של הודאה בצדקת האשמות של ביידן נגדו.
שעות אחדות לפני שהנשיא ביידן נחת בניו יורק בדרכו לבניין האו''ם, לשאת את נאומו במליאתה עצרת השנתית, הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על תגבור כוחות הצבא של רוסיה וגיוס של 300 אלף חיילים שישתלבו במלחמה שמנהלת רוסיה באוקראינה. בלי שהתכוון לכך, ואולי כן התכוון, נשיא רוסיה העניק לא רק הצדקה אלא אישור ואישוש חזקים, לכל טענה, לכל אשמה ולכל גינוי והוקעה נגד רוסיה ונגדו אישית שנשיא ארה''ב כלל בנאומו, במליאת העצרת בפני אולם מלא של נציגי 193 המדינות החברות.
"אף אחד לא איים על רוסיה, אף אחד חוץ מרוסיה לא חיפש עימות", לעג ביידן, השפיל וביזה את פוטין. "רק אתמול הנשיא (פוטין) שיגר איום גרעיני פומבי כלפי אירופה. עכשיו רוסיה קוראת לחיילים נוספים להצטרף ללחימה והקרמלין מארגן משאל עם מזוייף כדי לספח חלקים מאוקראינה תוך הפרה חמורה של מגילת האו"ם".
לאחר שהבהיר את עמדת ארה''ב נגד מירוץ של נשק גרעיני והצהיר "לא ניתן לנצח במלחמה גרעינית ולעולם אסור שתהיה" - לנשיא ביידן מסר קצר לאיראן. "לא נאפשר לה (לאיראן) להשיג נשק גרעיני". כמו בכל נאום של נשיא אמריקאי בעצרות השנתיות של האו''ם, התייחס הנשיא ביידן לסכסוךהישראלי-פלשתיני. הוא לא חידש הרבה.
כמו קודמיו חזר והצהיר כי "ארה''ב תמשיך לפעול לקידום שלום בר-קיימא בין המדינה היהודית והדמוקרטית של ישראל לעם הפלשתיני". כמו-כן הוסיף, "אנחנו מחוייבים לבטחונה של ישראל. נקודה". נאומו של הנשיא ביידן כלל משפט שראוי לתשומת לב רבה משקיבל. משפט שצופן משמעות רבה ופוטנציאל למעמדה של מועצת הבטחון, הגוף היחידי של האו''ם המוסמך להפעיל כוח לאכוף את החלטותיו. גוף שבשנים האחרונות איבד הרבה ממעמדו ולמעשה שותק והפך חסר אונים.
הנשיא ביידן התייחס להרכב מועצת הבטחון והביע תמיכתו ברעיון להגדיל ולהרחיב את הרכבו. זהו רעיון שמתגלגל במסדרונות האו''ם מזה שנים. בפעם האחרונה השתנה הרכב מועצת הבטחון בשנת 1963. מספר החברות הבלתי קבועות גדל אז מ-11 ל-15. אבל מספר המדינות החברות באו''ם גדל והתרחב מאז מ-113 ל-193. הרכב החברות הקבועות במועצת הבטחון בעלות הזכות להפעיל ווטו, נקבע ב-1945 על ידי החלטה של בעלות הברית כפרס על נצחונן על גרמניה. זהו הרכב שלכל הדעות איננו מייצג ואף שם ללעג וקלס את השינויים העצומים שחלו בזירה העולמית ובמאזן הכוחות הבינלאומי. מדינות מרכזיות ומאוכלסות כמו הודו, ברזיל, גרמניה, יפן ןארגנטינה אינן חברות קבועות.
מזה שנים שבדיונים סגורים מדברים על תוכנית להגדיל את מספר החברות הבלתי קבועות מ-10 ל-21 ולצרף עוד חמש מדינות מרכזיות להרכב האקסקלוסיבי של חברות קבועות. מעניין אם הצהרתו של הנשיא ביידן על תמיכה בשינוי הרכב המועצה אכן יקדם שינוי כזה.