בעזרת הטיקטוק: ארגון הטרור "גוב האריות" מלבה אלימות בכל יהודה ושומרון

השבועות האחרונים מספקים הדגמה מרתקת למהירות שבה נוצר ארגון טרור בעידן הרשת. חבורת "גוב האריות" משכם, שעד לאחרונה כונתה בצדק "פרחחים מקומיים", הפכה בימים האחרונים לארגון טרור שלא רק מצליח ליצור רצף מתמיד של פיגועים קטלניים, אלא גם מקרין ומניע אלימות בכל שטחי הגדה ואף בירושלים.

בתוך פחות משנה הם הפכו מהתארגנות משנית, כמעט זניחה, לארגון שמשפיע היום על השטח יותר מכל ארגוני הטרור המוכרים, ומאיים גם על ביטחונם של ישראלים וגם על יציבות הרשות הפלסטינית. כלי הרשת הם שאפשרו את האבולוציה המואצת הזאת, בסיוע של התקשורת המסורתית, שבשנים האחרונות מדדה אחרי הרשת, בניסיון להדביק את הקצב המהיר שלה.

כשהפציעו בתחילת השנה, תחת השם "גדודי שכם", הם נתפסו כמשהו שהוא קצת יותר מזמזום טורדני. חבורה של חמושים צעירים בני שכם, שחלקם כבר הספיקו לצבור עבר פלילי, שהחלה לבצע פיגועי ירי נגד צה"ל באזור שכם. כמו רוב המחבלים שפגשנו בשנה האחרונה הם לא שייכו עצמם לאף אחד מארגוני הטרור המסורתיים.

בישראל האמינו שאם תונחת עליהם מכה מדויקת – הזמזום ייפסק באחת. המכה הזאת הונחתה בחודש פברואר, אז חוסלו שלושה ממייסדי החבורה במבצע של הימ"מ בלב שכם. מנהיג החבורה איבראהים א־נבולסי לא היה איתם - וניצל מגורל דומה.

רק בן 18, א־נבולסי מיהר לזהות את ההזדמנות שנקרתה לו להגשים את משאת נפשם של רוב בני גילו ולזכות בתואר הנכסף "אושיית רשת". בעוד רוב בני גילו ברחבי העולם חותרים להגיע למעמד המפוקפק דרך צילום סרטונים שאמורים לשעשע או פרסום תמונות חושפניות, א־נבולסי החל ליזום פיגועי טיקטוק.

הוא צילם עצמו יורה פעם אחר פעם לעבר עמדות צה"ל או לעבר מתפללים בקבר יוסף. ברוב המקרים זה היה ירי פחדני ולא יעיל, אבל זה הספיק כדי שדמותו תתחיל לצבור אוהדים ברשת. עד מהרה זיהו את הפוטנציאל גם בתקשורת הממוסדת, הפלסטינית והישראלית, והחלו להאדיר את דמותו של הפרחח הצעיר ולקשור לו כתרים של "ארכי־מחבל".

סביב גיבור הרשת החלה להיבנות חבורה של בני דמותו: צעירים, לא משויכים ארגונית, או מאוכזבי ארגונים אחרים שחפצו גם הם בתהילת הטיקטוק. ביולי פעל צה"ל והרג שניים מהם. א־נבולסי לא היה היעד לפעולה, אבל זה הספיק כדי להפוך אותו למיתוס של גיבור בעל נשמות רבות. שבועיים וחצי אחרי כן פגשה הנשמה שלו טיל שירו לוחמי הימ"מ אל הבית שבו הסתתר, והצטרפה לנשמות של חבריו.

אבל המיתוס נשאר, ועד מהרה הופיע לו גם מיתוג מחודש: "גוב האריות". חבורה של כ־25 צעירים, רובם חילונים, שבעבר הזדהו עם פת"ח, שחיפשו להתעמת עם כוחות צה"ל כשהם נכנסים למעצרים בשכם או מלווים מתפללים לקבר יוסף. הם ביקשו לחקות את פעולתם של צעירי מחנה הפליטים ג'נין, אבל עד מהרה עלה החיקוי על המקור.

חבורת גוב האריות החלה לצאת מתחומי העיר לפיגועים נגד כוחות צה"ל וישראלים, וחלקם לצערנו היו קטלניים. בחמאס, שהתשתיות שלה בגדה מסוכלות באופן מתמיד ויעיל בידי השב"כ, החליטו לרכוב על הגל, יצרו קשר עם "גוב האריות" והציעו מימון. בשבועות האחרונים כל סרטון טיקטוק מוצלח של פיגוע מזכה את יוצריו בגמול כספי מחמאס.

פיילוט שכם

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הבטיחו שיטפלו בעצמם בחבורת גוב האריות, אף שרבים מהם קרובי משפחה של משרתים במנגנוני הביטחון. בישראל החליטו לתת לזה סיכוי ולצאת לפיילוט: צה"ל יטפל בגוב האריות מחוץ לעיר - והרשות הפלסטינית תפעל נגדם בתוך העיר.

בהתחלה זה נראה מבטיח: אנשי הרשות עצרו לפני שלושה שבועות את המנהיג החדש של החבורה, מוסעב אשתייה. חבריו לגוב האריות החלו לתקוף את אנשי הרשות בשכם, ואשתייה עצמו פתח בשביתת רעב בכלא. בית משפט פלסטיני הורה לשחררו, אבל הרשות התעקשה ואשתייה נשאר במעצר מינהלי בכלא ביריחו. השמועות אומרות שאשתייה זכה לטיפול האישי המקובל בכלא, שלאחריו נזקק גם לטיפול רפואי.

מהשבוע נוקטת ישראל גם צעדים קולקטיביים נגד האוכלוסייה בשכם. על העיר הוטל "כתר נושם" - מחסומים שמקשים ומעכבים את היציאה מהעיר. זה אמור לצמצם את חופש התנועה של המחבלים, אבל גם לדרבן את האוכלוסייה להקיא אותם מתוכה.

עד כה, מדיניות הבידול בין מחוללי הטרור לשאר האוכלוסייה מוכיחה את עצמה: רוב הציבור הפלסטיני לא נגרר לאלימות, והתופעה החדשה שמתחוללת בשטחים, בין שהיא ראויה לתואר "אינתיפאדה" ובין שלא, לא מצליחה לסחוף אחריה את ההמונים.