קדמת הזירה המדינית העולמית נעשתה באחרונה צפופה, מרתקת, מאתגרת וצופנת הימורים וסיכונים בהיקף שאיננו זכור זה שנים. מגיפת הקורונה, שטלטלה את העולם וחשפה מעצמות וארצות מרכזיות כחסרות אונים, כמעט ונעלמה מסולם העדיפויות הבינלאומי. פשעי המלחמה שמבצעת רוסיה באוקראינה, שהתעצמו באחרונה בעקבות מתקפות טילים על מטרות אזרחיות, מדאיגים ומטרידים את מעצמות המערב המובילות את ארגון נאט"ו והאיחוד האירופי.
אחרי כמעט שמונה חודשי לחימה שעדיין לא רואים את קצה, הדאגה הפכה כמעט לשגרה. לא בדיוק רוטינה, אבל התגובות מצד ארצות בעלות עוצמה צבאית הנחשבות כחוט השדרה של נאט"ו, מוכיחות כי הן מוכנות להמשיך להזרים סיוע צבאי לאוקראינה וערוכות לצעדים ולמהלכים קשים נגד רוסיה, אם במקרה תחצה את הקו האדום ותעשה שימוש בכוח גרעיני.
שגרירים ודיפלומטים בכירים, נציגי ארצות אלה במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, טוענים שאיך שלא תסתיים המעורבות הצבאית של רוסיה באוקראינה – הפסדיה הצבאיים, הכישלונות והנסיגות בחזיתות מקומיות והמחסור באמצעי לחימה חדישים – חיסלו למעשה את מעמדה של רוסיה כמעצמה.
"זה לא נגמר ואנחנו עדיין לא רואים את הסוף", אמר בשיחה שלא לייחוס סגן ראש משלחת מערבית במטה האו"ם בניו יורק. "אבל פוטין כשל, הפסיד ויצא מגוחך בכל שיקול ומהלך שעשה בפלישתו לאוקראינה. הוא גרם לכך שרוסיה כבר לא שייכת לקטגוריה של מעצמה".
משיחות עם שגרירים ודיפלומטים בכירים מתברר כי האזור שדחק את מקומה של אוקראינה מקדמת הזירה העולמית הוא המזרח התיכון. זה זמן מה האזור הכולל את ישראל לא עורר עניין כה רב כפי שבא לידי ביטוי בראיונות ובתגובות במטה הראשי של האו"ם בניו יורק. לעניין ולתשומת הלב שהמזרח התיכון מרתק באחרונה בחזית הדיפלומטית העולמית בניו יורק יש שני ביטויים. האחד חיובי ואפילו מחמיא. השני מדאיג ומטריד.
בזירת האו"ם, שאיננה ידועה דווקא כאוהדת ישראל, בלשון המעטה, רווחת הערכה רבה להסכם שהושג בין ישראל ללבנון על המתווה הימי.
לאו"ם לא היה כל קשר ונגיעה למו"מ שקדם להסכם, אבל השגתו התקבלה בקרב שגרירים ודיפלומטים בכירים, במיוחד אלו מהם הידועים כמומחים לנושאים מזרח תיכוניים, כבשורה טובה. מבחינתם מדובר בהתפתחות מעודדת, הראויה לכל שבח – וזאת באזור שידוע כמקום מועד לפורענויות ולצרות.
הם מודים שאינם בקיאים בכל פרטי הפרטים של ההסכם הימי בין ישראל ללבנון. אחדים מהם, ששירתו בארצות מזרח תיכוניות ועוקבים בעניין מיוחד אחר התפתחויות באזור, אומרים שלדעתם ההסכם חשוב, חיוני ומבטיח יותר מההסכמים שנחתמו בין ישראל לארצות המפרץ. "בין ישראל לארצות המפרץ לא היה מצב מלחמה ואין גבולות בינן לישראל", טען סגן ראש משלחת מערבית. "ההסכם הקובע את הגבול הימי הוא בין שתי מדינות במצב מלחמה שרשמית עדיין בתוקפו. ההסכם הוא הישג גדול לשתי המדינות, כלכלית ומדינית".
אפילו מועצת הביטחון של האו"ם מצאה לנכון להגיב בנוסח חריג באהדה ותמיכה להסכם בין ישאל ללבנון. בהודעה מיוחדת שפורסמה ביום רביעי מטעם מועצת הביטחון, מוגדר ההסכם כ"צעד גדול, שיתרום ליציבות, לביטחון ולשגשוג של האזור". זהו מהלך, נאמר בהודעה, "שיניב רווחים לשתי המדינות ולשני העמים".
הערכה מחודשת
ההתפתחות השלילית המדאיגה במזרח התיכון היא המשבר המחריף בין ארה"ב לסעודיה, וראשי משלחות מערביות הביעו יותר מדאגה. לדעתם, לא יכול היה להיות עיתוי גרוע יותר לעימות מדיני בין ארה"ב לסעודיה מאשר בזמן שארה"ב ועמיתותיה המערביות שקועות בסכסוך עם נשיא רוסיה, שהכניס את עצמו לכאוס וגורר את העולם לסכנת מלחמה.
סעודיה איננה ולא הייתה אף פעם מדינה־חברה אהודה באו"ם. היא אינה פופולרית גם בקרב קבוצות הארצות הערביות והמוסלמיות באו"ם. הסעודים, מצדם, אינם מתאמצים לשדר רצון טוב וקרבה לארגון העולמי. לפני שנים אחדות סעודיה הייתה מועמדת מטעם קבוצת הארצות הערביות לחברוּת במועצת הביטחון, אך סירבה לקבל את המועמדות. מהלך שהוגדר בזמנו כמפגן של זלזול.
עבור ארה"ב המשבר הוא כאב ראש קשה, אך עיתוי הקונפליקט אינו פחות חמור עבור הסעודים. בשבוע שעבר באה לקצה הפסקת אש של חצי שנה בתימן. סעודיה עומדת בראש קואליציה ערבית התומכת ומסייעת לכוחות הממשלה התימנית במלחמה נגד המורדים החות'ים, הנתמכים בידי איראן. המלחמה עלולה להתחדש, והסעודים יהיו זקוקים לסיוע צבאי אמריקאי, אך המשבר הנוכחי מעמיד בספק גדול סיוע כזה.
היחסים בין ארה"ב לסעודיה לא היו אף פעם ידידותיים, אבל מנהיגי שתי המדינות ובכירים בוושינגטון ובריאד השתדלו לשמור באופן מוקפד על יחסים תקינים. מוחמד בן סלמאן, המנהיג הנוכחי של סעודיה, נטש את ההקפדה הזאת והתנהל מול ארה"ב בהתנשאות ובהתרסה. ביטוי לכך הוא החלטתו לקצץ בתפוקת הנפט היומית של סעודיה – מהלך שצפוי לגרום לעליית מחירי הנפט בעולם.
האמריקאים כועסים במיוחד על כך שהצעד הסעודי לקיצוץ בתפוקת הנפט נעשה לאחר פחות משלושה חודשים מאז ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בסעודיה – ביקור שאחת ממטרותיו החשובות הייתה להבטיח שסעודיה תפעל להוזלת מחירי הנפט ולהגדלת ההיצע בתקופה של משבר אנרגיה לנוכח המלחמה הרוסית באוקראינה.
המהלך האחרון של סעודיה נתפס בוושינגטון כבגידה, ולהערכת בכירים בבית הלבן בן סלמאן מנהל מדיניות אנטי־אמריקאית נקמנית בתגובה להוקעה האמריקאית את רצח העיתונאי ג'מאל ח'שוקג'י ב־2018.
בוב מננדז, יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, הודיע בראשית השבוע כי הוא מתכונן להטיל וטו על ביצוען של עסקאות הנשק שנחתמו בין ארה"ב לסעודיה. מננדז תקף בחריפות את סעודיה: "ארה"ב חייבת להקפיא את כל הצדדים של שיתוף פעולה עם ערב הסעודית... לא אעניק אור ירוק לכל שיתוף פעולה עם ריאד, עד שהממלכה לא תעריך מחדש את עמדתה בנוגע למלחמה באוקראינה". גם היועץ האמריקאי לביטחון לאומי ג'ון קירבי הצטרף לביקורת החריפה נגד סעודיה. "הנשיא ביידן צריך להעריך מחדש את מערכת היחסים עם סעודיה", אמר.
פרשנים בוושינגטון מציינים כי הנשיא ג'ו ביידן עדיין לא הגיב רשמית על החלטת סעודיה לקצץ בתפוקת הנפט היומית. ההערכה היא כי הנשיא שוקל צעדים נגד סעודיה. "יש לנשיא כמה אופציות", אמר פרשן ותיק, "ומה שברור הוא שסעודיה לא תאהב את מה שהנשיא יחליט לעשות לה".