"אנחנו מקבלים את דין הבוחר", אומרים היום נציגי המחנה שהובס בבחירות. מקבלים, אבל מבטיחים להיאבק נגדו. על דפי עיתון זה התפרסם לפני שבוע ראיון שערכה שרי מקובר־בליקוב עם רם בן ברק. הוא היה סגן ראש המוסד ועד לאחרונה יו"ר ועדת החוץ והביטחון מטעם יש עתיד. אבל אחרי שהיא הזכירה לו כי "נתניהו, סמוטריץ', בן גביר ודרעי נבחרו בהליך דמוקרטי", הטיח בה בן ברק: "אז מה אם היו בחירות? הרחוב הוא השופט?". זה אותו רם בן ברק שאמר "גם היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית". והוא לא משווה, כמובן. וזה נקרא אצלם "לקבל את דין הבוחר".
דוברי "השינוי" מסבירים מדוע הם מכריזים מלחמה על הממשלה שעוד לא נולדה. הם עורכים כנסי חירום בזעקות שבר על פירוק משרדי הביטחון והחינוך ועל נטילת סמכויות ממשרדי ממשלה והעברתם למשרדים אחרים, רק כדי לרצות את השותפים בקואליציה העתידית. אכן שוד ושבר. לא נשמע כדבר הזה. אלא שלהוותם – זה תמיד היה כך. כמה פעמים פירקו והרכיבו את "משרד המסחר והתעשייה"? ומה עוללו ל"משרד העבודה והרווחה"? וכמה פעמים העבירו את רשות מקרקעי ישראל ממשרד למשרד? ומה עשו למשרד הגמלאים? החליפו לו שם, הוסיפו וגרעו יחידות סמך, עם ובלי פריפריה גיאוגרפית וחברתית, כדררו את הנגב והגליל – הכל היה מותר. רק את המצב הנוכחי, הקיים קצת יותר משנה – מקדשים. וכל שינוי והזזת תפקידים וסמכויות הם בגדר פירוק הסדר החברתי, הרס צה"ל, סוף הדמוקרטיה.
כל דוברי הממשלה היוצאת ושופרותיה מסבירים כי נטילת סמכויות שר הביטחון על המינהל האזרחי - היא פשע. "זה הרס הצבא", הסביר בני גנץ. כאילו בלי המינהל האזרחי צה"ל לא יוכל להילחם באויבי ישראל. הדוברים הצבועים מסבירים בלהט כי אם, נניח, יחליט השר במשרד הביטחון המיועד להיות ממונה על המינהל האזרחי לאשר הרחבת יישוב יהודי או, שומו שמיים, להרוס מבנים ערביים בלתי חוקיים – עלולה לפרוץ התלקחות אלימה בשטח. ורק שר ביטחון אחד המתאם את ההתלקחות ואת דיכויה, יכול לתזמר את הכל.
מרי אזרחי הוא צעד דמוקרטי. קיצוני – אבל דמוקרטי. כך סברו גם הוגי הרעיון, הנרי דיוויד תורו, ג'ון רולס ומרטין לותר קינג. לעתים הוא כרוך בהפרה מכוונת של חוקים ובנכונות לשלם מחיר אישי על כך. מרי אזרחי נמצא בארגז הכלים הדמוקרטי, בתנאי שהתומכים בו עקביים ודבקים בעמדתם זו גם כשהם בשלטון. אבל אם הם מתהפכים בהתאם לפוזיציה, הם מגלגלי עיניים וצבועים.
יו"ר האופוזיציה דאז, ח"כ י. לפיד, אמר "אם יישפך דם יהודי – זה על אחריותו של אלדד". הדובר היה כמובן יוסף (טומי) לפיד ע"ה, לא בנו יאיר, ראש הממשלה הנוכחי, שהודיע השבוע לנתניהו: "אם אתה חושב שמה שאמרתי בימים האחרונים הוא המרדה, יש לי חדשות בשבילך, עוד לא ראית כלום. רק התחלתי". ממש אותו יאיר לפיד שלפני שנה עוד אמר ש"ביבי מנסה לגרור אותנו למלחמת אחים. הוא קורא לאנשיו לצאת לרחובות, למרד אלים נגד המדינה. לא ניתן לזה לקרות".
ח"כ איתן כבל, יו"ר סיעת העבודה דאז, קרא ליועץ המשפטי לממשלה להתערב: "אות הקלון הוא לח"כ אלדד שקורא למרי אזרחי ובמו ידיו מבקש לפגוע בקיומה של המדינה". ח"כ יולי תמיר, חברתו למפלגה, קבעה ש"אסור לחבר כנסת לקרוא למרי אזרחי, ובפעם הבאה שיחסמו כבישים, נבקש דין וחשבון ממנהיג המרד".
היום אני לא אבקש מ"מנהיגי המרד" דין וחשבון, רק הסבר טכני: איך אפשר להוציא מיליון איש לרחובות בלי לחסום אותם. אבל אולי אם השמאל חוסם, קורא לאי־ציות ושלא לשתף פעולה עם הממשלה הנבחרת – זה לא מרד. אצלם זה נקרא "לקבל את דין הבוחר".
ולסיכום: אם קריאה למרי אזרחי, קריאה לפקידי ממשלה או לשופטים לא לשתף פעולה עם הממשלה היא הסתה, המרדה או פגיעה בקיום המדינה כשאתה בממשלה, היא חייבת להיות כל אלו גם כשאתה באופוזיציה. ומי שנובחים עוד הרבה לפני שהשיירה יוצאת לדרך - חייבים לזכור שהם עלולים להיות צרודים כשהיא תעבור, ותומכיהם לא ישמעו להם ולא ייצאו למלחמת אזרחים.
התרעות פיקוד העורף