ישראלים רבים אינם מודעים לעובדה בסיסית, עיקרית, הקשורה למדינתם. בעיני העולם החופשי ישראל היא מדינה מכובדת, מוערכת, נחשבת. לומר שישראל היא אור לגויים זה אומנם מוגזם, אבל ישראל היא מדינה המשמשת דוגמה למעוז לדמוקרטיה, לארץ מתקדמת ומודרנית.
זאת בדיוק הסיבה לתגובות הביקורתיות בארצות מערביות כלפי הממשלה החדשה שקמה בישראל. לא רק באמצעי התקשורת, אלא גם ובמיוחד בלשכות של ראשי מדינות ומנהיגים. זה לא ביטוי לעוינות כלפי ישראל. בדיוק להפך. זה אישור למעמדה הנחשב של ישראל בזירה העולמית, בשילוב חרדה מפני מעלליה האפשריים של הממשלה החדשה.
החכם מכל אדם כבר קבע "חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג, כד). אם הקמתה של הממשלה הנוכחית, הרכב שריה ושובל ההבטחות והיוזמות לשינויים מהפכניים בתחומי חיים חשובים במדינה לא היו מעוררים בעולם תשומת לב ביקורתית – אז אפשר ונכון היה לפסוק שישראל היא מדינה שנואה, מדינה שהעולם החופשי מזלזל בה.
אבל העולם החופשי איננו חושך שבטו מנוכחותו ותפקודו בממשלת ישראל של מסית ומדיח מורשע פלילי כמו איתמר בן גביר. כי העולם החופשי מכבד את ישראל, מעריך ומכיר באיכותה. העולם פשוט דואג. "למען השם", צעק לי בטלפון דיפלומט בכיר, מומחה למזרח התיכון, הידוע כאוהד מושבע של הרעיון הציוני. "מה קורה שם בישראל?".
כמו רבים מעמיתיו במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, ישראל היא בעיניהם מדינה נחשבת, מתוקנת, מבטיחה. "משהו מדאיג, לא מובן ומדכא קורה בישראל", אמר לי בכיר יהודי, ותיק ומוערך בקהילה. איך מסתיים הפסוק במשלי? - "ואֹהבו שחרו מוסר".
בישראל לא קולטים שזה שנים שההצבעות נגדה באו"ם אינן משקפות את מעמדה האמיתי, את המוניטין כמדינה מכובדת ונחשבת. כך גם הדיון המיוחד שהתקיים ביום רביעי בערב במועצת הביטחון של האו"ם בסוגיה הפלסטינית. דיון שלא הוסיף ולא גרע.
בשיחות פרטיות עם שגרירים, דיפלומטים ותיקים ובכירים, ישראל זוכה להערכה עצומה. יש הכרה מחמיאה להישגיה בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, ההשקיה.
הרוב בהצבעות נגד ישראל הוא מה שקוראים בלעג בבניין "רוב אוטומטי". אם ישראל תעלה להצבעה הצעה המאשררת שכדור הארץ הוא עגול – הרוב בגוש המדינות הבלתי מזדהות יצביע נגד. זהו רוב שמורכב בעיקרו מקבוצה גדולה של מדינות מוסלמיות וערביות וארצות אפריקאיות. זהו רוב נטול חשיבות, שהשפעתו מזערית.
תוצאות ההצבעה במליאת העצרת על היוזמה הפלסטינית לפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג הוכיחו שהארצות החברות - הדמוקרטיות החשובות והנחשבות - הצביעו נגד היוזמה או נמנעו. התוצאות גם הוכיחו שבמאמצים דיפלומטיים מיוחדים אפשר להניע ארצות לא מעטות להצביע באופן שתומך בישראל. הוכח גם שישראל השלימה עם הרוב האוטומטי העוין והזניחה את המאבק לערער אותו ואפילו להשיג דפוס הצבעה אוהד.
תוגה עולמית
כינונה של הממשלה החדשה, על הרכבה הלאומני והדתי הקיצוני, קרה בעיתוי גרוע של משברים בינלאומיים חריפים שאין עליהם שליטה. בזירה העולמית שוררים הלכי רוח מדאיגים ומדכדכים. התוקפנות הרצחנית של רוסיה באוקראינה, ההפצצות של תשתיות חיוניות והרג של אלפי אזרחים החזירו את העולם לעידן החשוך של שנות ה־30 של המאה שעברה, שאפשר את עליית הנאצים לשלטון.
לישראל כמובן אין שום קשר ונגיעה להלכי הרוח האלו. אבל העובדה שבמדינת היהודים, לעם שסבל יותר מכל מרדיפות וממשטרים אכזריים, קמה ממשלה קיצונית לאומנית, מוסיפה בעקיפין, בלי צדק והיגיון, לתחושות הדאגה והדכדוך המעיקות על ראשי מדינות דמוקרטיות.
הדאגה הגדולה ביותר לנוכח דרכי פעולתה המסתמנות של הממשלה החדשה בישראל מקננת בבית הלבן ובוושינגטון. זה לא צריך להפתיע. ארה"ב היא התומכת הנאמנה והמסורה של ישראל, ולא מהיום. עם זאת, הפרשנויות וההערכות המתפרסמות באחרונה באמצעי התקשורת בישראל בדבר סכנה להתערערות התמיכה האמריקאית הן מופרכות.
שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן צפוי לבקר בקרוב בישראל, ועוד לפניו הגיע השבוע לביקור היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן. לפי הדיווחים, אחד הנושאים המרכזיים בשיחות עם סאליבן היה עתיד הסכם הגרעין החדש עם איראן.
לפי ההערכות הרווחות במרכז האו"ם בניו יורק, הסכם גרעין עם איראן רחוק ומתרחק. ארה"ב זועמת לנוכח הציוד הצבאי שאיראן מזרימה לרוסיה, ציוד המסייע לפוטין להמשיך את פשעי המלחמה באוקראינה. בנוסף, בארה"ב ובבירות מעצמות המערב גוברת העוינות לאיראן בעקבות ההוצאות להורג שהמשטר מבצע במפגינים נגדו.
הנושא המרכזי בשיחה של סאליבן ובזו העתידית של בלינקן עם עמיתיהם הישראלים הינו דאגתם מהיעדים שהממשלה מתכוונת לממש בתחומי המשפט והיחס לפלסטינים. "זהו הנושא שבאמת מדאיג את הבית הלבן ואת צמרת הממשל הנוכחי", אמר בשיחה עמי בכיר יהודי, המקיים קשרים עם בכירים בבית הלבן. "בבית הלבן לא אוהבים את התבטאויותיו של בן גביר והמהלכים שהוא מבצע".
להערכת הבכיר, במפגש שראש הממשלה צפוי לקיים עם הנשיא ג'ו ביידן בחודש הבא - "נתניהו ישמע הרבה דיבורים שהוא לא יאהב, שימחישו את דעתו הביקורתית של ביידן בנוגע למטרותיה של ממשלתו".
חוסר המודעות של ישראלים למעמדה המכובד של ישראל בזירה הבינלאומית מתחלף במודעות לעגנית כלפי הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. חבל. מדובר בציבור של מיליוני יהודים, אוהבי ישראל, שנוסעים לביקורים במדינה, שתורמים כספים למטרות בישראל, שיש להם במדינה בני משפחה או חברים.
מותר ליהודים המשתייכים לציבור זה לומר את דעתם על מה שקורה בישראל, ובמיוחד על התנהלותם של שרים ופוליטיקאים. "לא רק מותר, מחובתנו לומר ולהביע דעה", אמר לי בשיחה בכיר יהודי ותיק, פעיל ומוערך ביותר בקהילה. "אם לא נאמר ולא נדבר, אנחנו בוגדים בהיותנו יהודים".