גבר ואישה יושבים בחדר מואר מדי ומחכים לפגישה עם הפסיכולוג. שלושה כיסאות מפרידים ביניהם, אין שום שיח. ולמה שיהיה? הם לא מכירים. היא עמוק בתוך הסלולרי שלה, מנסחת את אותה ההודעה לאחיה “מה שלום אמא? היא לא עונה לי", ומוחקת. והוא מקלף שאריות דבק וצבע מהיד שלו, היום סיים לצבוע את דירתו החדשה.
הזמן חולף עובר, השעון שעמד על עשרה ל־12 כבר מגרד את ה־12 ועוד רבע. הפקידה יצאה לארוחת צהריים והודיעה לשניהם שד"ר הרצי יודע שהם הגיעו ויקרא להם בתורם. מתישהו נמאס לו מקליפות הצבע, וגם הוא שולף את הסלולרי שלו, בדיוק כשהיא מחליטה לוותר ולא לשלוח אף הודעה, אמה מחוברת וכך גם אחיה, המועדף בבירור. הם סתם מסננים אותה, כרגיל.
היא מביטה בו, הוא די נמוך, שחרחר, רזה, לובש ג'ינס סתמי ונעליו מוכתמות בצבע.
היא שבה אל הסלולרי ובקפריזה לא מובנת חסמה מהוואטסאפ את אמה ואחיה. עכשיו שיחפשו אותה הם. הוא הכניס את היד לכיסו ומשחק בנרתיק הטבק, מת לצאת לעשן, להירגע מהיום הזה ומהאנרגיה המעצבנת ששורה בחדר, אבל החליט להתאפק, הרי את רוב הבית הוא סיים ואין לו כל כך מה לעשות היום חוץ מלקנות צינור חדש למקלחת. הוא שולח מבט לזו שעל ידו, יש לה חזה ענק, זה הדבר הראשון שהבחין בו, שערה אסוף, יש לה המון תלתלים ומתוך שרווליה הקצרים ניבטים הרבה נמשים. נמשים זה סקסי בעיניו, אף על פי שלדעתו יש לה אופי בלתי נסבל.
היא עוזבת ושבה אל הסלולרי בפעם המי יודע כמה, הפעם נכנסה אל אפליקציית הסרטונים ההיא וצופה בסרטונים המסבירים איך לסדר את הארונות בצורה היעילה ביותר. הפקידה חוזרת מארוחת הצהריים.
הרצי יוצא מהחניון ונוסע ממנו במהירות, כמעט פוגע בשומר שעומד בכניסה. “הרצי הבן זונה" קורא אחריו השומר. שניהם צוחקים ולרגע אחד קטן, ואף שהרצי בן זונה, הם מרגישים שאולי הטיפול עבד.
התרעות פיקוד העורף