אוכלוסיית סין הצטמקה אשתקד לראשונה זה 60 שנה, ומספר התושבים ירד ב־850 אלף ל־1.41175 מיליארד בסוף 2022. הפלא הסיני מתפוגג אחרי חצי מאה של פיתוח אדיר שכמוהו האנושות לא ידעה מעולם, אולי למעט ההתקדמות התעשייתית של האמריקאים בחצי השני של המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.

הצטמקות מספר התושבים היא תחילתו של תהליך שיימשך זמן רב למרות מאמציה של הממשלה הסינית למנוע את הירידה, זאת בניגוד למדיניות "הילד האחד" שהונהגה במשך עשרות שנים ושינתה את פני החברה והמשפחה הסינית. סגן יו"ר הוועדה לנושאי החקלאות והכפר בקונגרס העם, צא'י פנג (Cai Fang), אומר כי סין בתחילת תהליך הצטמקות של האוכלוסייה למרות דחיפה מצד הממשלה להגביר את הילודה. תהליך ההצטמקות ילווה, כפי שהיה ביפן, בעלייה מתמשכת בגיל האוכלוסייה, שמשמעותו יותר זקנים הזקוקים לטיפול בעלויות גוברות ופחות צעירים שצריכים או חייבים לדאוג להוריהם ולסביהם.

מספר פרובינציות כמו שנזן מציעות מענקים כספיים למשפחות של שני ילדים או שלושה עד לסכום השווה ל־5,500 דולר ונקודות זיכוי לעניין מס הכנסה. החיים בסין שהפכו ליקרים, מצריכים השקעות אדירות בילד בכדי שיגיע להישגים ויוכל ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות. כך ישתכר היטב עשרות שנים וגם יוכל לגמול להוריו ולמשפחתו לעת זקנה. מחירי הבתים והדירות, חינוך, שירותי הבריאות כל כך יקרים, שאין כמעט סיכוי שהורים יתפתו להגדיל את מספר הילדים שהם מביאים לעולם.

שיעור הילודה בסין ירד אשתקד ל־6.77 לידות ל־1,000 תושבים, לעומת 7.52 לידות ל־1,000 בשנה קודם לכן. בשנת 2022, שנת הקשיים הכלכליים עקב נגיף הקורונה והסגר, שלוו בפיטורים ובשכר שלא הדביק את קצב עליית האינפלציה, נולדו מיליון ילדים פחות מאשר שנה קודם לכן, בשנת 2021. רק 10.62 מיליון באו לעולם בשנת 2022. גם מספרם של הסינים שהלכו לעולמם, בעיקר זקנים, זינק ככל הנראה בעקבות נגיף הקורונה, הכי הרבה מאז 1976, 7.37 מתים לכל 1,000 תושבים. הלמ"ס הסיני מבהיר כי עדיין היקף הכניסה לשוק העבודה גדול מהביקוש, כלומר שאין מחסור בידיים עובדות.

בין הנשיא לנגיף

צא'י פנג אומר כי השינויים הדמוגרפיים והזדקנות התושבים ייאלצו את סין לעשות שינויים במבנה הפנסיה, בטיפול בזקנים ובדאגה לבריאותם, מה שיכביד מטבע הדברים על המבנה הפיננסי של המדינה, הכבדה תקציבית בנטל שתפגע בצמיחה המשקית. המשק הסיני כבר מקרטע, הממשלה הודיעה כי צמח בשנת 2022 ב־3% בלבד, שיעור הצמיחה הרדוד ביותר זה עשרות שנים. מטבע הדברים אי אפשר לצמוח בקצבים מהירים כפי שסין צמחה ממדינה אגררית רעבה לפת לחם למדינה תעשייתית מתקדמת המאיימת על ההגמוניה האמריקאית.

הסגר במשך שלוש שנים, בגלל נגיף הקורונה אף הוא פגע בצמיחה. בנוסף לכך, מגלומניות של הנשיא הנוכחי שבחר עצמו לתקופה לא קצובה, המשמש גם כיו"ר המפלגה הקומוניסטית ושר הצבאות, שי ג'ינפינג, גררה אותו ביחד עם המפלגה הקומוניסטית לדכא חלק מהפעילות היזמית של תעשיית ההייטק המצליחה, ופשוט הביאה לנסיגה ביזמות ובחזון שהיו מנת חלקה של סין במשך שני עשורים.

כאשר הנשיא והמפלגה ראו כי הסגר ודיכוי ההייטק פוגע במדינה, החליטו ביום אחד, בתחילת השנה לבטל את כל ההגבלות על התושבים הזועמים שחלק מהם היו בכלא, ביתם שלהם, במשך מספר שנים. משהו נמוג מכוחה המאיים של סין שהייתה בעלייה. היא תהייה חייבת להתחשב מחדש במדינות המערב בכל הנוגע ליחסי החוץ, להתפשטות הצבאית שלה בים סין הדרומי וכן למדיניות החוץ האגרסיבית שלה לכבוש עוד ועוד שווקים. סין לא תחזור לניסיון לשעבד את אפריקה, באמצעות הלוואות לבניית פרויקטים של תשתיות שאפריקה, בהגדרה, אינה יכולה לשלם.

העולם זקוק לענק תעשייתי וצרכני חדש שאולי לא יחליף מיד את סין, אך ילך לצדה ויוכל להציע לעולם תוצרת חרושתית מעולה במחירים סבירים ותחרותיים. הפור נופל על הודו שמספר תושביה כבר עובר את זה של סין, 1.42 מיליארד נפש, וימשיך לעלות לכיוון 1.7 מיליארד נפש בעשור שבין 2050־2060. על פי הערכות של האו"ם ודמוגרפים אחרים, בשנת 2100 אוכלוסיית הודו כבר תרד ל־1.53 מיליארד הודים - כפול מזו של סין שמספר תושביה יצלול ל־0.77 מיליארד סינים.

הודו אטרקטיבית למשקיעים ולאנשי עסקים בגלל תעשיית ההייטק שלה הצומחת ללא הפסקה, בניה המוצלחים של הודו משמשים מנהלים וראשי חברות הייטק מהמובילות בעולם, בעיקר בארה"ב. כפי שישראל נהנתה ועדיין נהנית מהפוטנציאל של הישראלים בעמק הסיליקון האמריקאי, העושים סיבובים הלוך ושוב ומפרים את המשק הישראלי, כך גם הקהילה ההודית בעמק הסיליקון בקליפורניה תורמת ויכולה להגביר התרומה למדינת האם,

הודו. בניגוד לסינים, שהאמריקאים מבקשים לסלק מנגישות לסודות ההייטק שלהם, ההודים המצליחים בארה"ב מקובלים ואינם נחשדים כבעלי פוטנציאל להעברת ידע רגיש למדינת האם. זהו יתרון אדיר של הודו על פני סין, שלא יסולא בפז, בעיקר על רקע המשך היחסים המתוחים גם עם הממשל הנוכחי של ארה"ב בראשות הנשיא ביידן כמו בממשל של הנשיא טרמפ. שתי המפלגות בארה"ב מאוחדות בפחד ובשטנה לסין הקומוניסטית.

הכל נשאר במשפחה

בשנים האחרונות הצמיחה של הודו גוברת לקצב שנתי של 7%־8%. הודו עדיין ענייה מאוד ביחס לסין. התוצר לנפש, עם תוחלת חיים של 70 שנה, 2,260 דולר, לעומת 12,560 דולר בסין, שם תוחלת החיים עולה ומכבידה כלכלית כבר 78 שנה. בכוח קנייה הפער נמוך יותר, התוצר לנפש בסין גבוה פי 2.3 מאשר בהודו. על אף שההכנסה לנפש נמוכה יחסית, האוכלוסייה בהודו היא צעירה, עם פוטנציאל צריכה אדיר כמשתקף אצל משפחות צעירות ללא הגבלה על מספר הילדים. גם אספקת שירותים לאוכלוסייה הצעירה נותנת דחף למשקיעים בינלאומיים בהודו.

להודו יש חסרונות מובנים. לאורך שנים התעשייה הנשלטת על ידי קונגלומרטים משפחתיים עתיקי יומין, יוהרה, זלזול בעובדים מכתות חברתיות נמוכות. ייצור בעיקר לשוק המקומי הרעב למוצרים ולשירותים, יהיו אשר יהיו, ללא יכולת לבחור את הסחורות הטובות ביותר או השירותים הסבירים ביותר. השוק ההודי לא נחשף ליבוא מתחרה משמעותי מחו"ל, אם כי בשנים האחרונות סין הגדילה בשיעור ניכר יצוא מוצריה להודו בתחום הטכנולוגיות המתקדמות למשקי הבית, כגון טלפונים ניידים.

הודו (צילום: רויטרס)
הודו (צילום: רויטרס)


חולשה נוספת של הודו היא הנוחות של התעשייה המקומית ששמחה בחלקה בשוק מקומי אדיר, לא עשתה עדיין מספיק מאמצים לעבור למדיניות יצוא אפקטיבית בינלאומית בכדי לבחון מעשי חרושתה. עכשיו הודו עושה צעדים ראשונים, וזה מאוד חשוב. נזכיר כי היצוא הישראלי והדרישות של מדינות הסחר של ישראל בעולם הם שדחפו את התעשייה הישראלית להתמכן, להתייעל, להתמחשב, לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מבחינת איכות המוצר והשירות וגם להתאים את התוצר לצרכן הסופי בחו"ל.

חשיפה זו היא שהביאה את ישראל להישגים אדירים, בעוד שהתעשייה המסורתית שאינה חשופה לתחרות ולצורכי היצוא, נשארה מאחור עם פריון עבודה נמוך שרק הגנות המכס והתקנות למיניהן עדיין מאפשרים לה לפעול עם צמיחה אטית בלבד. הודו חייבת ללמוד מסין איך היא עשתה זאת, אם חפצת חיים היא, ולא להסתפק בשוק המקומי.

חולשתה של הודו היא גם במערכת התשתיות הלא מספקת שלה, מסילות ברזל לכיוון הנמלים, כבישים מהירים, נמלי תעופה מודרניים, אינטרנט ומערכות אנרגיה מתקדמות. עדיין רק ל־99% מהתושבים יש נגישות לחשמל, לעומת 100% בסין. בהודו רק ל־46% מהאוכלוסייה גישה לסניטציה מודרנית, שירותים, לעומת 70% בסין. הגישה בהודו לאינטרנט של משקי בית 43% בלבד, לעומת 73% בסין. חולשה נוספת של הודו היא ההשקעה בחינוך ובידע, שנמוכה משמעותית מזו של סין.

יותר יפני מיפני

התקווה עבור הודו נמצא בהנהגת ארה"ב שמאגדת מספר מדינות שיוכלו לעמוד כנגד סין בתחום המשקי, הטכנולוגי והצבאי יחד עם אוסטרליה, יפן והודו המשתפות עמה פעולה. התקווה להודו תבוא עכשיו מכיוון בלתי צפוי, שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי עם יפן שהחליטה להכפיל התקציב הצבאי והביטחוני שלה מ־1% מהתוצר, כפי שנכפה עליה על ידי שלטונות הכיבוש האמריקאיים בתום מלחמת העולם השנייה, ל־2%. שתי המדינות, הודו ויפן, כבר החליטו לפני מספר חודשים על תרגילים אוויריים משותפים כחלק משיתוף פעולה צבאי מול הענק הסיני.

ההודים קוראים ליפנים להשקיע בתעשייה הצבאית ותעשיית הציוד הצבאי של הודו, לחיזוק היחסים הצבאיים ביניהן. נזכיר כי הודו היא לקוחה ותיקה של ישראל בתחום הציוד הצבאי, הגנתי והתקפי, ולאחרונה בשל האיום הצפון קוריאני והתחזקות סין, גם היפנים ממש מתעניינים ומזמינים ציוד צבאי ישראלי.

הפיל ההודי בחדר ביחסים בין יפן להודו היא סירובה של הודו לכל פעולה בתחום הביטחוני העלולה לפגוע ביחסיה עם רוסיה המתבוססת במלחמתה באוקראינה. הודו סירבה לבקשתה של יפן לאפשר נחיתת מטוסי תובלה בדרכם לאוקראינה על מנת לספק ציוד צבאי למלחמה מול רוסיה. הודו אינה רוצה להכעיס את רוסיה, שהייתה בת בריתה במשך עשרות שנים כשארה"ב צידדה בפקיסטן אויבתה המושבעת. פרט לכך, הצמא של הודו לנפט הרוסי גדל בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, בעוד המערב מגביל את מחיר הנפט הרוסי שמותר למערב לשלם לרוסיה וכן מטיל מגבלות אחרות על הנפט רוסי באמצעות עיצומי המערב.

יוצא אפוא כי עלייתה של הודו לחזית הבמה האסטרטגית, ביטחונית, משקית וטכנולוגית כלל לא תהיה קלה אם לא יהיה שינוי במדיניות החוץ וצמצום כוחות של קונגלומרטים מקומיים. בשנים הקרובות, למרות החסרונות המבעבעים של סין, היא עדיין תהיה דומיננטית כלכלית, טכנולוגית צבאית ומדינית. הודו אינה יכולה לשמש חלופה צבאית־טכנולוגית בדרום מזרח אסיה, לבטח לא מיידית.

יפן (צילום: רויטרס)
יפן (צילום: רויטרס)


האמריקאים המודעים לחולשותיה של הודו בחרו חלופה צבאית מיידית, אוסטרליה. בשיתוף האמריקאי יבשת המחצבים מתכוונת בעוד כחצי שנה לדון במערכות הגנה ותקיפה אסטרטגיות לטווחים בליסטיים בין־יבשתיים, הרחק מידה הארוכה של סין. מערכות פיקוד ושליטה כבר נבנות כפי שמעולם היבשת האוסטרלית לא התקרבה אליהם. הפוטנציאל היחיד לשיתוף פעולה מול סין בהנחיית ארה"ב הוא יפן ואוסטרליה.

סין יכולה להירגע, לפי שעה, למרות פגיעותה כיוון שהודו מחוץ למשחק הצבאי הגדול. המערכות הצבאיות החדשות של מדינות המערב יקרות מאוד לבנייה, לשליטה ולאחזקה, ורק עשירות כמו ארה"ב, יפן ואוסטרליה יוכלו להשקיע ולתחזק. לתעשייה הישראלית, ובייחוד לתעשיות הביטחוניות כגון רפא"ל והתעשייה האווירית, יהיו ידיים עמוסות בעבודה והזמנות ברגע שהפור ייפול בקנברה. בעוד המערב העשיר מתחמש, הודו תמשיך לקוות להיות ספקית סחורות רגילות יחסית, כגון אופנועים, במקביל לשירותי תוכנה מתקדמים.