טוב יותר כנראה לא יהיה כאן בשנים הקרובות. אבל בסוגיית הרוע אנחנו רק בפרומו של הסרט, בכל תחום שנבחר. הסיבות אינן רק פוליטיות, אלא בעיקר חוסר ההתאמה של חברי קולקציית האפסים לניהול מדינה, חברה עסקית ולעתים גם מכולת שכונתית. יותר מדי מינויים בערימה הזו שלא היו עוברים ראיונות עבודה בחברה עסקית שלא עובדת לפי מנטרת המאכערים: "אבל 400 אלף איש בחרו בו לתפקיד".

איתמר בן גביר כמשל, הוא אדם חכם, מצטיין בטיקטוק, אינסטוש או כל מדיה חברתית שקיימת. הוא גם עורך דין מצוין עם רשימת הישגים מרשימה, לא פחות מרשימת פסקי הדין שבהם הורשע, וגם חיית אולפנים פעילה ומרשימה. אין לו מושג מינימלי, אפילו קלוש, בביטחון בכלל, ואין לו מושג בביטחון פנים בפרט. מה שבטוח - יש לו אגו שגדול מסכום חלקיו כאדם. אין לו שום הכשרה ביטחונית מינימלית, גם לא של רובאי שלב 1, אבל הוא מתיימר לנהל את ביטחון הפנים של ישראל.

עמר בר־לב עשה קריירה צבאית. ההתאמה שלו לתפקיד שר לבט"פ התקבלה בטבעיות. איתמר התעלל בו, ספר את הפיגועים בתקופתו כשר ובכל יום דרש ממנו להתפטר. ב־17 הימים האחרונים ספרנו כאן 11 קורבנות באירועי פח"ע. כל מה שקיבלנו מאל־צבאות־אדוניי־בן־גביר היה הצהרה על יציאה למבצע חומת מגן 2. האיש שמעולם לא לבש מדים, שנפסל לשירות צבאי, שבמשך שנים היה בדוקאי של החטיבה היהודית בשב"כ, התחפש לגנרל על המדרכה בצומת רמות – והעולם שותק.

מה זה בכלל שר לביטחון לאומי? מה המהות של המושג הזה מחוץ לישות טיקטוק? שוחחתי עם מומחים לשיטור, גם להם אין תשובה מדויקת למושג הזה. בישראל יש שר ביטחון, הוא האחראי לביטחון המדינה. איתמר בן גביר הוא שר לביטחון פנים, גם אם יקרא לעצמו שר הגלקסיה למיגור חוצנים. מה זו הפארטייה הזו? איך אפשרו את כניסתה לתודעה הציבורית? בזירות פיגועים מפנים גופות, אבל בן גביר עסוק בטיקטוק. האלימות במשפחה בשיאה, בשלושה ימים נשחטו כאן שתי נשים בידי גברים. יהודים, כן? שלא נטעה לחשוב שאיתמר שלנו יאשים את העראברים, רחמנא ליצלן.

הוא לא יודע מה לעשות, אז הוא ממנה ועדה של שלושה ניצבים בדימוס שתייעץ לו, תייעץ למפכ"ל. אף אחד לא מבין. המפכ"ל קובי שבתאי עובד בביטחון ארבעה עשורים. הוא איש מקצוע מיומן. אבל גם אם בן גביר יחליף אותו במישהו אחר, המציאות תישאר כפי שהיא עכשיו, כי לשר אין מושג בתחום. הוא רק מתיימר.

המציאות היא כאוטית, אבל באגם הדרעק עוסקים בהפיכה משטרית כאילו זו תרופת פלא למצוקת הפרט שתיטיב עם כל בית אב בישראל. אבל בפועל, מדובר בקבוצת אנשים קטנה באופן יחסי שרוצה לדאוג למקורביה ולא מעוניינת שבית משפט יתערב ויפריע. זה מאוד פשוט. אין אזרח במדינה שלא מעוניין בשינויים מהותיים במערכת המשפט. הסחבת בדיונים משפטיים מטריפה כל מי שנחשף אליה. 540 שופטים במדינה מתמודדים עם מיליוני תיקים, פליליים ואזרחיים. כל הליך נמשך שנים רבות. אבל במקום להוסיף עוד מאות שופטים לבתי משפט שלום ומחוזי, עסוקה הגועליצייה בפסקת התגברות, בחוק דרעי ובביטול שירות צבאי לחרדים לעולם ועד.

במקביל, מעוניינים בקולקציית האפסים בחוקים שימנעו חקירות של דיירי אגם הדרעק, כדי לאפשר להם לתת ביסים גדולים יותר בקופה הציבורית. הקצפת היא חקיקה לביטול חקירות של ראשי רשויות מקומיות. עד היום 82 ראשי רשויות נחקרו במשטרה בחשד לביצוע עבירות פליליות חמורות, וכמעט מחצית מהם הורשעו בדין. אז חובה להפסיק את המנגינה הזו, כדי לקדש את העבריינות. ראש ממשלה נאשם בשלושה כתבי אישום, אריה־גאנעב־סדרתי הורשע פעמיים, השר לבט"פ הורשע שמונה פעמים, שר התיירות הורשע, אז גם לראשי עיריות ומועצות מקומיות מגיע שלא יפריעו להם לעשות מה בראש שלהם.

מכל כיוון שבו כסיל כמוני מביט במציאות, אין מקום לשום פשרה במאבק בהפיכה המשטרית. האופוזיציה המיותרת היא לא הפתרון - היא הבעיה במהותה. בניגוד לאופוזיציה המאוחדת בראשות ביבי, שהייתה ממוקדת מטרה, לא בחלה בשום שקר, עם מדיניות של פייק ניוז, הג'מעה הנוכחית היא תגעולת במהותה. יהיר לפיד לא מסוגל להגיע ל־30 מנדטים ויותר. בני גנץ וגדי איזנקוט לא ישיגו רוב בוועד הבית אצלי. הם אומנם רמטכ"לים בדימוס, אבל לא יכולים להוריד פקודה לבחור בהם. בפוליטיקה־דרעק הם בקושי רב־סמלים במיל' שלא מסוגלים להתמודד עם מאי גולן ולנצח. אז הם כלום ושום דבר.

מפא"י בראשות מרב־של־אתן־ואתם התאבדה כבר, אבל לא פורסמה ידיעה רשמית על מותה. לכן היא רק נעדרת. ואלה מופיעים במופעי רחוב עם מלל ריק שלא מציג כלום, זולת המשפט: "כשאנחנו נחזור לשלטון". הפער באגם הדרעק הוא 18 מנדטים לגועליצייה. החזרה לשלטון היא הזיה במהותה. סביר להניח שהפער רק יעלה, אלא אם ההתנגדות תמציא לנו כאן כוכבים שלא ידוע על קיומם. מהסחלה שיש כיום אין לאף אחד ציפיות, כי זה רק לכריות.

תכלס, כל ערימת הפטפטת הזו, שנעה במסלול אליפטי בין אולפן לאולפן ומקשקשת שטויות בקצב, היא לא אלטרנטיבה לכלום. זו סיבה מספקת להתנגד לפשרה עם שום גורם שלטוני. חייבים לאפשר לגועליצייה להרוס הכל – אבל להתמודד עם התוצאות ההרסניות. צרחות בוועדת החוקה, כולל מופעי דראג מאולתרים על השולחנות, הם פתטיים ומביכים ולא ישנו כאן כלום.
לנשיא יצחק הרצוג תמיד היו כוונות טובות ושאיפות אישיות מרחיקות לכת להנהיג כאן את האספסוף. אין לו היכולת למנוע את ההרס, כי אף

אחד לא סופר אותו באמת. משתמשים במעמד הנשיא ובדייר הנוכחי במשכן כדי לסמא את עיני הציבור, שאולי תהיה כאן פשרה ואחדות, מהלך של הסכמה - אבל אין חיה כזו בטבע. השינוי החוקתי מדמוקרטיה לתיאוקרטיה לא נולד לפני שלושה וחצי חודשים, זה מהלך שתוכנן בקפידה שנים, במימון חסר תקדים של בעלי עניין מארה"ב. הם אינם חיים כאן, אבל יש להם הון עצום, ידע וקשרים כדי לדאוג שרוב לבן ואליטיסטי של ימין משיחי ינהל כאן את העייסק, וכל אמצעי כשר.
ל
הבטיח זה קל, אם יש קהל יעד שצמא להבטחות ומאמין שייושמו למציאות. אז לחרדים מבטיחים פטור משירות צבאי וימבה של מיליארדים לבזבוזים; לציונות הדתית ולעוצמה יהודית מבטיחים שליטה מלאה באיו"ש, שתאפשר להם להתעלל בפלסטינים באזור איך וכמה שבא להם בראש – ועל הדרך גם מיליארדים לבזבוזים; והמזרחים זה רק אמצעי במשחק. מה הבעיה שלכם? רוצים שופטים מזרחיים בבית המשפט העליון? אין בעיה, תקבלו ארבעה מ־15, אפילו נשיא.

הלאה, מה עוד? רוצים את הגדלת הייצוג באקדמיה? מגיע לכם, בתוך חמש שנים יוגדל הייצוג ב־15% בסגל הקדמי הבכיר, אפילו 20%, רק לא להפריע לנו לשנות. לא רוצים נשים בעמדות בכירות בשלטון? שיתמקדו רק ברבייה, בישול, אפייה ותפירה? קיבלתם. כל מה שהבאבא־בובה מאזוז רוצה, כך יהיה. רק לא להפריע לאליטה הלבנה של יריב לוין ושמחה רוטמן, שמשנים כאן משטר. תתנהגו יפה, נדאג לכם.
ההפיכה המשטרית לא תשפר את הדמוגרפיה ב־8200. בעוד חמש־שבע שנים לא יהיו 40% מחיילי וקציני היחידה שהם מזרחים מהפריפריה - אבל להבטיח וליצור אופק זה קל. בבחירות הבאות זה גם יהיה בקמפיין.

האשכנזים מתייחסים לדודי אמסלם כאל ליצן שנע על הגבול הדק שבין הגימיק לקוריוז. אמסלם משוכנע ומנסה לשכנע שהבעיה של ישראל היא האשכנזים, הרולקסים והמרצדסים בהפגנות, אבל רוב מוחלט של המזרחים שאני מכיר, שלא גדלו בצפון תל אביב אלא בפריפריה, מתעבים אותו. בדיוק מוחלט כמו יגאל עמיר ויונה אברושמי, צריך רק אדם אחד שיאמץ את הטקסטים של אמסלם כדי לפגוע באשכנזי רק כי הוא אשכנזי. ברור שבמקרה כזה תהיה התנערות מוחלטת מאחריות, וכרגיל יאשימו את השב"כ שלא זיהה בזמן.

יותר מדי אנשים מדברים כאן על מלחמת אחים. איזו מלחמה ואיזה אחים. כבר 30 שנה שביבי דואג באומנות לפילוג, לשנאה ולהסתה. זה הדלק שמניע את שלטונו. יהודי לבן, אליטיסט, חילוני במהותו, שמטפח טיפוסים כמו אמסלם הגזען, רק כי זה משרת את מטרותיו. אבל תכלס, יש לי אחות אחת, ויש לי חברים שיקרים לי כמו אחים ולעולם לא אלחם בהם אלא בשבילם. כל השאר לא מעניינים אותי ואיני מעניין אותם. ברור לי, כמו לאחרים, שביביסטים ישפכו כאן דם, אבל זה לא ישנה את המגמה. ביבי יתנער מהם כמו מגרגרי אבק, ונמשיך הלאה.
זה הזמן לשאול בקול גדול: מתי תוגש בקשה לחנינה של יגאל עמיר, שנה־שנתיים, או פחות?

פיתחתי לי תחביב פסיכי, של מעקב אחרי תהליכים והתבטאויות של נבחרי העם. הנה לקט נבחר:

• נתניהו לנבצרות. מה זו השטות הזו? אחרי שבית המשפט העליון הכשיר אותו ברוב של 0-11, עכשיו נאסר עליו לעסוק בהפיכה המשטרית? מי בדיוק יטפל בזה, כאשר ברור שמאחרי הקלעים שום מהלך, כולל הזזת כיסא במסדרון, לא נעשה ללא אישורו?

• שר המדע, אופיר אקוניס, לשגרירים זרים: "אין כל סכנה לדמוקרטיה בישראל, המשיכו להשקיע כאן"... חחח... מילא שהשר לא מודע לתחזיות של אנליסטים על המצב, אבל מדוע להתייחס לשגרירים כאל דבילים?

• אלמוג כהן (1). זה טיפוס מאגם הדרעק שנחשפנו אליו רק לפני שלושה חודשים, ולא רק אני שואל איך זה קרה לנו. "צריך להוריד את הטיקטוק בכל מזרח ירושלים. אחר כך לייצר טבעות חנק על השכונות". זה הפתרון הסופי לטרור, או שיהיו לו טובים יותר?

• אלמוג כהן (2). הגדיר את אהרן ברק כפריבילג ניצול שואה. לשיטתו, ניצולי השואה הם פריבילגים כי הם שרדו, והוא כועס על ההישרדות שלהם. במאי הקרוב, מכיוון שהם שרדו, הוא ייאלץ להשתתף בטקסי זיכרון לשואה ולגבורה, זה נורא משעמם אותו.

• הג'מעה של איתמר בן גביר כועסת על האירועים בשילה, אז הוא חזר לדרישה אולטימטיבית לקבלת סמכות פיקודית על מג"ב איו"ש. מתי מישהו יסביר לו שאולטימטום מגישים כשיש אלטרנטיבה, ושאין לו כלום ביד? למי הוא יתחבר? ללפיד וגנץ?

• רוב של 94 מדיירי אגם הדרעק אישר הצעת חוק של שלילת אזרחות וגירוש מחבלים. איזה יופי של פתרון. אני זוכר שממשלת רבין ושריד גירשה יותר מ־400 מנהיגי טרור ללבנון. כך הקמנו את חמאס. מאז - גירוש, שלילה והחרמת כסף ונכסים עובד סבבה. איבדנו רק כ־500 קורבנות בנפש, אבל מי סופר.

• המיליציות של בן גביר וסמוצ'קנע השתוללו בשילה. חסימה של מאה אנרכיסטים באמצעות רכבים וסלעים, זריקת אבנים על כוחות הביטחון, טיפוס על עצים כדי למנוע את עקירתם, ירי של זיקוקים באוויר, ניקוב צמיגים של רכבי ביטחון, זריקת אבנים לעבר כוח של מג"ב, חסימה של כלי הנדסי על ידי לימור סון הר־מלך. זה מקבץ פעולות הטרור – לפי ההגדרה של השר לביטחון לאומי. הוא לא גינה את הפגיעה בחיילים, בשוטרים ובשאר אנשי המערכת. חסרה לי מאוד האמירה שלו: "אנחנו מחבקים את החיילים שלנו"; כי אצל איתמר יש התניה בחיבוקים: אם חייל יורה במחבל גוסס בחברון, אז מחבקים אותו והוא גיבור. אבל אם הג'מעה שלו מפגעת בכוחות הביטחון, זו לא אנרכיה כי אלה מחבלים יהודים, ולפי אמונתו אין דבר כזה מחבל יהודי, כי רק אויב זה מחבל. אז הוא מחבק את המחבלים שהוא אוהב.

• בן גביר (2) חיבק את לוחם גולני מגדוד 51 שתקף באלימות פעיל פלסטיני בחברון. "האנרכיסט מציק באופן תדיר לחיילים בחברון, ומפריע להם לעשות את עבודתם. רק שהפעם זה היה עם צוות צילום אמריקאי. אני מגבה בכל הכוח את החייל שלא שתק. חיילים צריכים לקבל גב". כן, איתמר, בחברון הם מקבלים גב, בשילה הם מותקפים באלימות. אין בך מילה אחת של אמת ציבורית, גם לא אחת.

• בועז ביסמוט, פעם לבלר ומאכער בשירותו של ביבי, כיום דייר באגם הדרעק בשירותו, מקדם חוק שיגביל את התקשורת לפרסם מידע מוקלט שיפגע בדיירי אגם הדרעק ובעוד "מתוקים נאמני שלטון". הצעת החוק תקודם אצל שמחה רוטמן ביום ראשון. איני מתייחס כלל להצ"ח הזו. אני מקליט 40 שנה ואני אמשיך להקליט, כי אגם הדרעק הוא כלום בשבילי, הוא נטל. המקסימום שיכול לקרות לי זה מאסר, אבל דודי אמסלם הבטיח את זה השבוע לפניהם. דיקטטורה פרימיטיבית במהותה.

• שמחה רוטמן: "לא דיברתי מימיי עם נתניהו על הרפורמה המשפטית". בסדררררר.

• משתתפי ועידת האקלים לא אפשרו לשרה עידית סילמן להתבטא, וצרחו כאשר ניסתה לנאום. אני מבין אותם, כי הם בטח יודעים שאחרי בגידה בפעם הראשונה, זה כבר הופך להרגל. במקביל, מאוד רציתי לשמוע את דעתה על החיים בעולם הבא של אישה עם אמונה חזקה, ויותר חשוב - איך בדיוק היא קיבלה את הג'וב מביבי. אבל רמונ'ס, נחכה קצת, כי עובדי הלשכה שלה ברחו. קשה להם עם האמונה.
 
• סמוצ'קנע לא חושש מביקורת אמריקאית על אכלוס יהודה ושומרון ביהודים מתוקים נורא. בגבעת הראל הוא הבטיח: "נסיר לחלוטין את מגבלות הבנייה באיו"ש". הלוואי, בע"ה יתברך, חסדי השם יומיום. אני רק מקווה שהאמריקאים יטילו קצת סנקציות על היידלעך החצופים.

• אדון גולדקנופף סידר אלף יחידות דיור בביתר עילית, אחד מהיישובים העניים והנחשלים בכתריאליבק'ה. מה עם קצת דירות לאופקים, שדרות, ירוחם, דימונה, קריית שמונה, שלומי וחצור הגלילית? לא מגיע להם? למה? כי עובדים שם ולא מתבטלים על הסטנדר? אולי בכל זאת?

• מתן כהנא בטוויטר: "העולם קיים בזכות לימוד תורה. למדנים שתורתם אומנותם קריטיים לעם ישראל". וואו, לא ידעתי שלהתנועע על סטנדר זה צורך קיומי של האנושות. ברוב כסילותי חשבתי שהטכנולוגיה לשיפור תנאי האנושות חשובה יותר. נו, אני דביל.

• רון חולדאי: "מדינות דיקטטוריות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים". מבחינה של כרוניקה היסטורית הוא צודק, אבל למה להרגיז את הימין ההזוי? אחרי שנחווה את זה, כבר נמצא את מי להאשים, כי שב"כ תמיד זה מטרה.

• ועדת הפנים של אגם הדרעק דנה השבוע בפחד מרעידות אדמה בארצנו הקדושה. היו"ר יעקב אשר מצבא התורה שאל את אמיר יהב, מנהל ההיגוי של הוועדה הבין־המשרדית לרעידות אדמה, מתי התכנסה ועדת השרים לדיון בנושא. יהב השיב לו: "הפעם האחרונה הייתה ב־2016". הלו, יש כאן סוגיות בוערות: הפיכה משטרית, צבא פרטי לבן גביר, לארגן לאריה־גאנעב־סדרתי את החוק שיחזיר אותו לממשלה. אלה סדרי עדיפויות. נכון שרעידת אדמה בעוצמה של 7 ויותר בסולם ריכטר תהפוך חצי מדינה לאבק, אבל בחסדי השם נסתדר. אין מה לדון בנושא הזה. יש לנו קשר עם בונה עולם, אז נבנה מהר.

זהו, זה מה שיש כאן. הגרוע יותר לפנינו, יש למה לצפות. תתנחמו בגועל של הטשולנט. התבשיל הדוחה הזה, שמאפיין את היהדות, ישרוד רעידת אדמה גם בעוצמה של תשע בסולם ריכטר.