ביום רביעי פעל צה"ל בשכם. מידע מדויק של השב"כ על מיקומם של מבוקשים הוביל כוחות מיוחדים לפשיטה במעמקי העיר הפלסטינית העוינת, כולל מסתערבים שהתחפשו לשיח'ים והטמינו את כלי נשקם בתוך שטיחים ובמסגדים. האירוע הסתבך. מאות חמושים פלסטינים זרמו למקום ובשטח התפתח קרב כבד. צה"ל, השב"כ, מסתערבי משטרה (יחידה מדהימה), חיל האוויר, מודיעין, מיטב בנינו נתנו שם עבודה לאורך יום ארוך תחת אש כבדה.

באותה שעה כינס יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ישיבה נפיצה לא פחות: אישור סבב התביעות התורני של המשפחה הרעבתנית ביותר שידעה ישראל המודרנית: משפחת נתניהו. לממן להם שני מעונות פרטיים (במקום אחד), להכפיל את כוח האדם (כדי שלגברת יהיו יותר אופציות לצרחות), להכפיל את תקציב ה"איפור־שיער" או ביגוד, והסעיף הכי נפיץ הוא לאשר תקציב נסיעות וכינוסים נפרד לגברת (כדי שלא תצטרך לטלטל את ראש הממשלה ופמלייתו לקצווי הגלובוס בעקבותיה).

לשכת ראש הממשלה ציוותה על גמדי הגינה, כלומר על הח"כים של הליכוד, להתייצב בדיון ולהעניק רוח גבית ליו"ר הוועדה גפני. הם התייצבו בהמוניהם. הגרסה הישראלית למשמרות ההפיכה. הלשכה עצמה התייצבה בהרכב מלא: ראש הסגל, המנכ"ל, האחראית על התקציבים והדובר. הם ישבו שם סביב השעון, שעות ארוכות לאורך יום שלם, במאמץ לאשר את החזירות החדשה.

בממשלה נורמלית, יום קרב בשכם הוא שעת חירום. ראש הסגל יושב על הטלפון מול לשכת הרמטכ"ל ולשכת ראש השב"כ, מתכלל מלמעלה את המצב, מכנס התייעצויות ביטחוניות לפי הצורך. בממשלה המטורללת הנוכחית שעת החירום היא אישור גחמותיה של המשפחה. כי נכון, האירוע בשכם (11 פלסטינים הרוגים ועשרות פצועים) יכול להדליק את הגדה והרצועה, אבל האירוע בוועדת הכספים עלול להדליק את היקום כולו. תארו לעצמכם שהתקציב למשפחה לא היה מאושר.

אם זה מזכיר לכם את הפעם הקודמת, שבה שוגר המקורב ח"כ מיקי זוהר לוועדת הכספים כדי לסחוט מיליון שקל החזרי מס לאותה משפחה, עדיף שתאפסנו את הזיכרון במעמקי התודעה. בקצב הנוכחי, בקרוב הממשלה תשלוט גם בזיכרון הקולקטיבי שלנו. ובכל זאת, גם אז היינו בשעת חירום. הקורונה השתוללה, עשרות ישראלים מתו כל יום, האבטלה האמירה, הגירעון תפח, אנשים לא ידעו אם יהיה להם מה לשים על שולחן השבת בשבוע הבא. זה היה הטיימינג המושלם לאישור החזרי המס (על הטבות שניתנו למעון בקיסריה) לטובת משפחת נתניהו.

יומיים לפני הדיון על ההטבות למשפחה, עסקה ועדת הכספים בהשלכות האפשרויות של ההפיכה המשפטית על הכלכלה. מומחים וכלכלנים רבים הופיעו בפניה, רובם ככולם התריעו והציגו תרחישי בלהה על קריסת ההייטק, התפרקות השקל, נזק אדיר למותג הישראלי, בריחת כספים ומה לא.

לדברי אחד הכלכלנים הללו, דייבי דיסטניק, בקושי ח"כ אחד מהליכוד ישב שם לשמוע אותם. ביום רביעי היו כבר 13 ח"כים שבאו לתמוך בנהנתנות של משפחת נתניהו. ח"כ מרב כהן צייצה באותו בוקר על גודל הפלצות, איך ברגע אחד היא עברה מדיון על מצבם הביש של ניצולי השואה הקשישים (היא עומדת בראש ועדה מיוחדת בעניינם) לדיון בהגדלת התקציבים המופרכת למשפחת נתניהו.

השורה התחתונה: ועדת הכספים שמעה את כל האזהרות, ואז היו"ר גפני הודיע שהוא מקיים הצבעה: מי בעד ההחלטה שלמהפכה המשטרית לא יהיו השלכות על הכלכלה? מי נגד? סוכם (מכת פטיש). לרפורמה המשפטית לא תהיה השפעה על הכלכלה. זה נראה כמו קטע מגבעת חלפון, הבעיה היא שזה על חשבוננו. בעוד גפני מדבר, המשיך הדולר להמריא.

באותו ערב התברר שנתניהו רוצה למנות לתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי את מקורבו ומנכ"ל משרדו יוסי שלי. אולי בדרך הזו אפשר יהיה להסביר לדולר, ככה שיבין, שעדיף לו להתיישר עם גחמותיה של הקואליציה.

לסיכום, ועדת הכספים החליטה שהרפורמה לא תפגע בכלכלה ואישרה את התקציבים המטורללים למעונות נתניהו. באותו זמן ממש המשיכו להתייקר מעונות הפעוטות שלנו, מה שהזכיר לרבים את הבטחת הבחירות הפומפוזית "חינוך חינם מגיל אפס עד 3". חפשו את הסעיף הזה בתקציב המדינה החדש. אם תמצאו, תעדכנו. מעונות היום של הישראלים הרגילים, המשרתים ועובדים, ימשיכו להתייקר. יחד עם המשכנתה (שנתניהו הבטיח "להקפיא"), בעוד הם יגדילו את המימון למעונות משפחת נתניהו.