משהו: מחר 1 באפריל. היום – כל מה שכתוב בעיתון ומשודר בטלוויזיה נכון.
רוב הישראלים מאוד לא מאושרים מהעובדה שבסקר האחרון של האו"ם נמצא שהישראלים מאושרים. עליות במקרי דיכאון נרשמו בישראל מאז שהתגלה שתושבי ישראל הגיעו למקום הרביעי במדד האושר העולמי.
כידוע, האו"ם, מוסד אנטישמי לא מהיום, פרסם לאחרונה את טבלת הארצות שבהן בני האדם מאושרים. בראש הטבלה פינלנד, אחרי כן דנמרק ואיסלנד, ואז הוכו הישראלים בצער גדול לקרוא שהם מאושרים, והגיעו למקום הרביעי. גם בפעמים הקודמות הגענו למקומות גבוהים מאוד במדד האושר של האו"ם. עכשיו עוד עלינו, ועצבות גדולה ירדה על תושבי ישראל כאשר פורסם שהישראלים הגיעו למקום הרביעי במדד האושר העולמי. אולי הגענו בעצם למקום השני בכלל, כי פינלנד, דנמרק ואיסלנד הן אותה מדינה בערך.
שונאי ביבי אמרו: "אנחנו מאושרים?! מאושרים?! כאן? בישראל? מה יש להיות מאושר תחת שלטון פשיסטי עם מנהיג שגרוע יותר מהיטלר ב־1933. בלי להשוות. מי מעז לומר עלינו שאנחנו מאושרים?". ובוחרי הימין אמרו: "אנחנו מאושרים? איך אפשר להיות מאושרים ואפילו לרגע אחד כשלא מקבלים אותנו ואת הבחירה שלנו בקלפי ואת דעתנו כלגיטימיים?".
החרדים אמרו: "מי מאושר? אנחנו? הצחקתם אותנו, רוצים לכפות עלינו להתגייס, והנשים שלנו בכלל לא מאושרות, כי אנחנו מדכאים אותן". המזרחים אמרו: "אנחנו מאושרים? הרי מקפחים אותנו". האשכנזים אמרו: "אנחנו מאושרים? זה נגד האורגניזם שלנו", והערבים אמרו: "מאושרים? במדינת אפרטהייד? הנה עוד הוכחה שהיהודים שולטים בעולם, והם מסדרים גם את דוחות האושר של האו"ם לטובתם".
אם יש משהו שמאחד את הישראלים הוא זעם על מי שאומר שהם מאושרים.
אהבה חוזרת
קניה ווסט, הפתעת אותי ביום שבת האחרון כאשר הכרזת קבל עם ואינסטגרם שאתה "שוב אוהב יהודים". אוי, קניה ווסט. אתה לא מעודכן. אתה מכריז שאתה אוהב יהודים בדיוק אחרי שהיהודים, שבמשך כמעט 75 שנה קצת אהבו יהודים, שוב לא אוהבים יהודים. תתעדכן, קניה ווסט.
גניבה חוזרת
גנבו לי את האוטו שוב. קוראיי אולי זוכרים שכתבתי כאן לפני חודש שגנבו לי את המכונית. זה היה בתחילת החודש הזה, ב־2 במרץ. עוד באותו יום איתוראן ומשטרת ישראל מצאו את המכונית, ואחרי כמה ימים של טרדות בירוקרטיות לטובת שחרור הרכב מהמשטרה, תיקון פלסטיקים בהגה שהגנב שבר בתוך הרכב כדי להגיע למנגנון החשמלי, והתרוצצות לתיקון השמשה הקטנה שהגנב שבר כדי להגיע לפלסטיקים האלה בהגה, המכונית חזרה אלינו, והכל בסדר.
איתוראן אפילו התקינו למכונית עוד מנגנון. והנה בשבת האחרונה, בבוקר ג' בניסן דהשתא, 25 במרץ 2023, מצלצל שוב הטלפון בשעה 9 בבוקר. איתוראן מודיעים לנו שגנבו לנו את הרכב. "צאו לבדוק אם הוא חונה במקום שהשארתם אותו ברחוב". יצאנו. הוא לא היה. פעמיים באותו חודש.
הם רואים אותו במחשבים שלהם נוסע לו. אנחנו כבר לא ראינו אותו. המשטרה עורבה. בתוך זמן קצר חזרו אלינו מאיתוראן והודיעו: תפסו את המכונית.
כשאני כותב שורות אלה הרכב עדיין לא חזר אליי, מתחיל תהליך של בירוקרטיה ומוסכים, אבל דבר ראשון חשבתי לעצמי: יש לי עוד קטע למדור.
אני הרי לא יכול שלא לספר סיפור כזה במדור שחובה לספר בו דברים מצחיקים או עצובים, או עצובים ומצחיקים, לא ייאמנו ואבסורדיים גם יחד. דברים שקורים לו לאדם.
חתול החניונים
ראיתי אותו במעמקי חניון תת־קרקעי בעיר, אולי בקומה מינוס 1, אולי בקומה מינוס 2. חתול שחי לו שם. חתול המכוניות. הוא חי בחניון ומכיר רק מכוניות. הוא כבר יודע איך לזנק על גג מכונית איך להחליק מטה על השמשות הקדמיות, איך ללטש את הציפורניים על הצמיגים. מכוניות, זה כל מה שהוא מכיר.
הוא ניזון ממשהו. אני לא יודע ממה, אבל אולי מה שנופל לאנשים ולילדים כאשר הם יוצאים מהמכונית, או זורקים מהיד לפני שהם נכנסים למכונית יכול להספיק לחתול חניונים בלי דרישות קולינריות מופרזות.
התנעתי, החתול סימן לי "סע רוורס וצא מהחניה, זה בסדר, עוד קצת עוד קצת, יופי". ויצאתי ונסעתי ממעמקי החניון, משאיר שם חתול שחי לו בין המכוניות בכיף.
מה בן־גוריון אמר
אם מאזינים להקלטה של הכרזת העצמאות, ובכן, זו הקלטה לא באיכות כל כך טובה, וגם הדיקציה של בן־גוריון לא משהו. לרגע היה נדמה לי ששמעתי את בן־גוריון אומר: "אנו מטרידים בזאת על הקמת מדינת ישראל".
מחאה עד הסוף
לוחמי סיירת ואנשי 8200 שלחו בקשה לאפיפיור לשגר בדחיפות משלחת מיסיונרים כדי לנצר אותם. הם רוצים לתרום את כל רכושם לכנסייה הקתולית כמחאה, ולהיכנס למנזר. גם טייסים הודיעו שהם יתאסלמו או יתנצרו, מי שיגיע קודם, אם הרפורמה תעבור. מלש"בים הודיעו שהם יתגייסו לצבא הרפובליקה של צ׳אד או למשטרה של קולומביה אם הרפורמה תעבור. עורכי דין רבים הודיעו שהם יעבירו את הלקוחות שלהם לשיפוט בבית הדין השרעי הירדני בעקבה, אם הרפורמה תעבור.
בעלי בתים הודיעו שהם ימכרו את הדירות שלהם בחצי מחיר ויורידו את מחירי הנדל״ן וימוטטו כך את הבנקים למשכנתאות אם הרפורמה תעבור. רבנים חתמו על עצומה שהם יתחילו לאכול חזיר ולחלל שבת בבית הכנסת ביום כיפור אם הרפורמה תעבור. אדם מבאר שבע הודיע שהוא לא מוכן לנסוע בתחבורה הציבורית של המדינה הלא דמוקרטית הזאת והוא ילך לבקר את הנכדים בחיפה ברגל אם הרפורמה תעבור. עוד מגזרים הודיעו שהם יהרסו לעצמם ולילדים שלהם את החיים וגם יגרמו נזק כבד למדינה במחאה, אם הרפורמה תעבור.
פינת השלולית
הלב נשבר לי כאשר ליד השלולית שמעתי נסיכה אומרת בייאוש קיומי לחברות שלה את המילים האלה. לא שיניתי: "אני מנסה להבין למה יורד לי מהבן ברגע שהוא מתאהב".
הלב נשבר לי. בשביל הנסיכה, שלא מבינה, וגם בשביל הצפרדע, שעוד פחות מבין למה יורד לה ממנו ברגע שהוא מתאהב בה.
רק נשיקה, והוא ממש בשל להפוך לנסיך, ואז היא חותכת ולא מבינה למה.