ביום השואה נתקעתי על ערוץ כאן 11 והתקשיתי להתנתק. הקרינו שם שיחה ארוכה של רוני קובן (המקסים) עם אהרן ברק, על סיפור הינצלותו מציפורני הנאצים. לא הצלחתי להסיר את עיניי מהמסך. הכרתי את הסיפור הלא ייאמן של ברק אבל מפיו, בשפה יובשנית יחסית, זה היה בלתי נתפס.
אריק בריק היה בן 3 כשהחלה המלחמה ובן 9 בסיומה, אחד הילדים הבודדים ששרדו את התופת של גטו קובנה, הוברח ממקום למקום בשקי קש או תפוחי אדמה, הוסתר בקיר כפול בביתו של איכר (שהפך לחסיד אומות העולם), הולבש נעלי פלטפורמה כדי שייראה מבוגר מגילו (5), וכו'. הילד הזה קיבל את הזוועות שלו בחבילת פלטינום.
וזה לא נגמר עם נסיגת הגרמנים ב־1944. סיפור מנוסתה של המשפחה מליטא עד ארץ ישראל, דרך איטליה, הוא מסמר שיער לא פחות. אגב, ברק סיפר שמי שסייעו לו ולמשפחתו לחצות את הגבול מאוסטריה לאיטליה, באלפים המושלגים, הם חיילי הבריגדה היהודית של הצבא הבריטי. מאבי ז"ל שמעתי את הסיפורים האלה פעמים רבות. אני מעריך שידו של יצחק זילברמן (כספית) היתה אחת הידיים שהושטו אז לניצולים, בהם משפחת בריק, כדי לסייע להם לפתוח בחיים חדשים.
ביום רביעי השבוע, בביתו בתל אביב, בוודאי שמע אהרן ברק, עוד מעט בן 87, את הערב־רב של גדפנים וצווחנים המתקהל תחת ביתו ומאחל לו איחולי מיתה שונים. זה היה יום אחד אחרי יום השואה. ה"מפגינים" היו הביביסטים הקבועים, עם הרוח הגבית של ערוצי התקשורת הביביסטית המתעצמת. "יא עריץ, יא דיקטטור, תעוף מהמדינה הזו, זו לא המדינה שלך", היו הקריאות המנומסות יותר. "חבל שלא עמד בפני כיתת יורים בגרמניה", צרח שם מישהו. בערוץ 14 ישב חלאת אדם (לא מדובר במנחה) ומול קהל מריע קרא "לכל מי שצופה בנו עכשיו למהר ללכת לביתו של אהרן ברק, להפריע לו לישון, להפריע לו לחיות".
טוב, אין ספק שהאיש חי מספיק. מצד שני, מה הוא כבר עולל שהפך אותו למטרה הראשית של התסכול הביביסטי וערוצי הביוב הנלווים אליו? ניסיתי לשאול כמה יודעי דבר. יש ח"כ בליכוד (אושר שקלים) שהעלה ציוץ נוקב ובו דרש במפגיע מברק להתפטר מיד. למי הוא התכוון? אהרן ברק פרש לפני 17 שנה. גם אהוד ברק פרש מזמן.
ברק רביד פוטר, אבל מאז הוא רק עולה כפורח ורם בן־ברק חבר כנסת. מה הם רוצים מהאיש הזה? הרי מאז פרישתו הוא לא בוחש בחיים הפוליטיים או המשפטיים שלנו. הוא כותב ספרים. הוא מתערב במשהו רק אם הוא מתבקש. הפעם האחרונה שנדרש למחווה כזו הייתה כשפרקליטיו ומקורביו של בנימין נתניהו ביקשו ממנו לסייע במגעים לעסקת טיעון. ברק ידע שמדובר בנושא בעייתי, הוא ידע שיחטוף מהקהל שלו, אבל החליט לקפוץ למים. הוא האמין שעסקת טיעון תועיל לנתניהו ותועיל למדינה ולחברה הישראלית והיה מוכן לשלם את המחיר. הוא לא תיאר לעצמו שאת המחיר יגבה ממנו אותו אדם שביקש ממנו עזרה, לו נעתר. בריבית קצוצה.
טיעון נוסף שאותו שולפים המפגינים ושולחיהם נגד ברק הוא ההתנתקות. כן, מתברר שאהרן ברק הוא "ראש הנחש" שהוביל את ההתנתקות מעזה וצפון השומרון. איך לא ידענו את זה עד עכשיו? אני לתומי חשבתי שמפלגת הליכוד בראשותו של אריאל שרון, היא שהביאה את ההתנתקות. לא יודע מה גרם לי להאמין שבשמונה הצבעות שונות ומשונות שנערכו בכנסת ובממשלה, היה אחד בשם בנימין נתניהו שהצביע "בעד" ההתנתקות.
זיכרוני המקליש מעיד בעקשנות שאם היה בישראל אדם אחד שיכול היה לטרפד את ההתנתקות ברגעי האמת שלה, הרי שזה היה נתניהו. אבל הוא התקפל, קיבל את "פשרת לבני", פירק את המרד, תקע סכין בגבם של המורדים והצהיר בכנסת מול אורי אריאל שהוא יצביע בעד ההתנתקות גם במשאל עם, אם יהיה כזה.
ולבסוף, העובדה המטורללת שברק מנע את מינויו של שופט מרוקאי. ובכן, זה לא נכון. הציטוט שהביאה בשמו נעמי לויצקי בספרה הוא אחר: ברק רצה שיהיה שופט מרוקאי, אבל לא נמצא לכך מועמד מתאים. הוא עשה לא מעט שגיאות כשהיה נשיא העליון. רות גביזון אחת מהן. הליכה רחוק מדי בחקיקה שיפוטית היא שגיאה נוספת. מטוטלות, כדרכן, תמיד ממשיכות אל מעבר לנקודת האיזון.
עכשיו צריך לחזור ולאזן את המערכת. מה שאנחנו רואים כאן זה לא ניסיון לאזן את המערכת, אלא ניסיון לפרק אותה לגורמים ולבצע לינץ' במי שהביאו אותה למעמדה הרם בעולם כולו. ודבר קטן לסיום: יש היום, תודה לאל, שופטת מרוקאית בעליון. מינתה אותה ממשלת השינוי של בנט ולפיד. לא הצווחנים שצורחים עכשיו את צווחתם.
אם תפיצו שאלון בכל האוניברסיטאות, מכוני המחקר, הממשלות והפרלמנטים בעולם המערבי ותבקשו רשימה של עשרת הישראלים הגדולים בדורנו, מאז הקמת המדינה, ברק יהיה בשלישייה הראשונה. ואני מתכוון לאהרן ברק. בימים המטורללים שאליהם נקלענו, הוא הופך למבוקש חי או מת במדינתו. את העובדות מחרישה המולת הנבערים שצועקים מולו כי היה עדיף שיירצח בגרמניה. הם לא זוכרים שהיה זה הוא, יועץ משפטי צעיר, שנכנס לחדרו של ראש הממשלה יצחק רבין והניח על שולחנו אקדח מטאפורי. ברק כפה בעצם על רבין להתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בגין עבירה מנהלית של רעייתו (החזקת חשבון דולרים בחו"ל).
המגפוניסטים צורחים ומקריאים ססמאות נבובות שהכתיבו להם, דברים כמו "בג"ץ הורס את הרוב היהודי", בלי לדעת על מה הם מדברים. לא סיפרו להם שבג"ץ הוא השכפ"ץ החסין סביב מפעל ההתנחלויות הישראלי והוא הדבר היחיד שמפריד בין לוחמינו וקצינינו לדין פלילי בינלאומי. כל מה שנשאר אחרי הפגנת השנאה ליד ביתו של ברק, זו כרזה שנותרה מוטלת על הרצפה, בזו הלשון: "השמאל הקיצוני הוא יודנראט החדש".
המחולל, המתכלל והרוח המרחפת מעל כל זה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסתובב השבוע בטקסים ובנאומים השונים ודברי פיוס ואחדות בפיו. כן, כולנו אחים, אסור לנו לשכוח את זה, חזר והטיף, כקוזק נגזל. הוא, שמצהיר על עצמו כ"ראש הממשלה של כולם", לא מוריד אפילו קליק אחד מהווליום של מכונת הרעל שבנה כאן.
ברצותו, יניחו הפראים לאהרן ברק ורעייתו אלישבע. ברצותו, יתפוגג קמפיין ה"שמאלנים בוגדים" מחיינו. כשהוא רוצה, הוא יכול. עובדה, הבן יאיר נעלם במעמקי פוארטו ריקו, כנראה מתארח בריזורט השייך למיליארדר כלשהו. אחרי שכינה את המפגינים "טרוריסטים" והחריב את היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב, מנסה עכשיו הג'וניור להיגמל מהתרעלה שהוא מפיץ במרחק אלפי קילומטרים מכאן. אולי צריך להוציא את המדינה כולה לתהליך דומה. אני מניח שהמשפחה תמצא מיליארדר כלשהו שיש לו וילה רחבה מספיק עבור כולנו