התבוננות כוללת אף מראה כי לא זו בלבד שהתחזקות הדולר – מטבע הרזרבה הדומיננטי והחשוב בעולם – כמעט נמחקה בשנה החולפת, הרי שהפיכתו מגורם מפתח בזירה הפיננסית ל"כלי נשק" פוליטי בזירה הבינלאומית, משקפת היחלשות בכלכלה האמריקאית וצמצום השפעתה של ארה"ב על הכלכלה העולמית. זאת, בין היתר, תוך ניצול שליטתה במערכת התשלומים הבינלאומית (SWIFT) והטלת סנקציות כלכליות על יריבותיה ובראשן רוסיה, סין ואיראן, הנחשבות בעיניה כאיום.
מנגד ועל רקע ניתוק הבנקים הרוסיים מה־SWIFT והקפאת יתרות המט"ח של מוסקבה, לצד החרפת המתיחות הביטחונית והעימות המסחרי בין ארה"ב וסין, גוברים מאמציהן של רוסיה וסין לפתח מכניזמים פיננסיים ומטבעות חלופיים שישמשו תחליף לדולר. לדוגמה - היואן הסיני והמטבע הבינלאומי החדש שארגון ה־BRICS מתכנן להשיק בקרוב. מגמות אלה מעוררות לא מעט דאגה בצמרת הכלכלה בארה"ב, ובכירים בעולם העסקי, ובהם אלון מאסק מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, אף התריעו מפני המשך השימוש בסנקציות הכלכליות, מחשש לשחיקת מעמדו הגלובלי של המטבע האמריקאי.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה הואץ תהליך הדה־דולריזציה, שאותו יזמו סין ורוסיה עוד בשנת 2011. מדינות שונות ברחבי העולם, בדגש על חמש הכלכלות המתעוררות – כאמור ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, מייסדות ארגון ה־BRICS, וכן ארגנטינה, אינדונזיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, פועלות להחלפת השימוש בדולר במטבעות מקומיים במסגרת יחסי המסחר שלהן. לדוגמה, הסכם הסחר שנחתם השבוע בין סין וברזיל המבוסס על היואן הסיני, וכן ההסכם שנחתם בין הודו ומלזיה, בנוסף ליחסי המסחר שלה עם רוסיה ואיראן, המבוססים על הרופי ההודי.
לדעת כלכלנים שונים במערב, תהליך ההחלפה מהווה תגובה והתאמה מאולצת של המדינות המחזיקות בכ־60% מיתרות המט"ח העולמיות הנקובות בדולר (דוגמת סין המחזיקה בכ־30% מהיתרות, לעומת רוסיה והודו המחזיקות ב־6% וב־5% בהתאמה) לשינויים הבינלאומיים ולמשברים הגיאופוליטיים ובראשם, המלחמה באירופה. לדידם, בהיותו מטבע הרזרבה החשוב בעולם, המעורב ב־88% מעסקאות המט"ח הבינלאומיות והממלא תפקיד מרכזי במסחר ובהשקעות בינלאומיות כבר למעלה משבעה עשורים, הדולר משמש אמצעי אסטרטגי בידי ארה"ב לביסוס מעמדה הכלכלי וחיזוק השפעתה הגיאופוליטית.
התבוננות מקרוב מאפשרת להבחין כי המשך הטלת הסנקציות על מוסקבה גורם לשחיקת מעמדו הגלובלי של המטבע האמריקאי ופגיעה ביציבותו, וכן מעודד מדינות נוספות לצמצם את השימוש בו. וכך, לצד התגברות הביקורת הציבורית על המדיניות האמריקאית, חל תהליך מואץ של הקמת מוסדות ומכניזמים פיננסיים בינלאומיים דוגמת ה־CIPS וה־SPFS, מערכות התשלומים הסינית והרוסית המקושרות ביניהן וכן עם מערכות נוספות דוגמת זו של הודו, המהוות חלופה למערכת ה־SWIFT. כל אלה, לצד פיתוח מטבע בינלאומי חדש של ארגון ה־BRICS שיוצג בחודש הבא בדרום אפריקה, מהווים תשתית להרחבת קשרי המסחר של חברות הארגון עם מדינות נוספות באסיה, באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. זאת תוך שימוש בעיקר ביואן במקום בדולר, ותוך הפחתת הסיכון הכרוך בניתוק ממערכת הסליקה העולמית במקרה של הטלת סנקציות מצד ארה"ב.
בנקודה זו חשוב להבהיר כי התחזקות מעמדה הגיאופוליטי של סין וכוחו של היואן הסיני מהווה אף היא גורם חשוב ביותר המאתגר את מעמדו ההגמוני של הדולר. זאת, במיוחד נוכח הגידול העצום שחל בהיקף הסחר, ההשקעות והפעילות העסקית של סין עם רבות ממדינות העולם. למשל, הגברת מעורבותה במזרח התיכון בדגש על חתימת הסכמי הסחר עם מדינות המפרץ ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, הכוללים יצוא נפט וגז תמורת יואן. כל שכן, נוכח חיזוק התלות הרוסית בסין מאז פרוץ המלחמה באוקראינה והפיכתו של היואן למט"ח החשוב והנסחר ביותר ברוסיה. זאת רכשה יואן בשווי 41.9 מיליארד רובל בחודש מרץ השנה, לעומת 11.6 מיליארד רובל בפברואר.
לא בכדי טען עמנואל מקרון, נשיא צרפת, בעניין זה, כי אירופה מחויבת להפחית את תלותה האסטרטגית בארה"ב, וכל שכן בדולר האמריקאי, וכן להימנע מהסתבכות במתיחות הגוברת בין סין וארה"ב. ברוח זו אפשר להבחין כי יותר ויותר מדינות ברחבי העולם התלויות בארה"ב ובדולר האמריקאי, נוטות "לחשב מסלול מחדש" ולאמץ אג'נדה חדשה המבוססת על מטבעות מקומיים/אזוריים במקום על הדולר, שתקדם אותן להשגת עצמאות כלכלית.
התבוננות מקרוב על הכלכלה האמריקאית אף מראה כי היחלשות הדולר משפיעה משמעותית על הפיחות המהותי שחל בכוחו ובמעמדו הבינלאומי. זאת, בעיקר נוכח הגידול שחל בשנים האחרונות בחוב הלאומי של ארה"ב שהגיע השבוע לשיא של 31.4 טריליון דולר – המהווה סכנת חדלות פירעון כפי שהצהירה, ג'נט ילן מזכירת האוצר האמריקאית. מוקדם מדי לקבוע מה יהיה היקף ההשפעה הצפויה על שוקי ההון, הכלכלה והמערכת הפיננסית העולמית. עם זאת, אין ספק כי היחלשות הכלכלה האמריקאית - שצברה תאוצה בעקבות משבר הבנקאות בארה"ב, שהגיע לשיא עם קריסת בנק סיליקון ואלי - מעצימה את אובדן האמון וחוסר היציבות שתהליך הדה־דולריזציה מאופיין בו ומביא איתו.
כל אלה, בתורם, מובילים ל"אפקט דומינו" החורג הרבה מעבר לארה"ב. שכן, כבר עתה מסתמן כי מדובר בתהליך מורכב, דינמי וארוך טווח המאיים על מעמדו הדומיננטי של המטבע האמריקאי, כמו גם על ההגמוניה האמריקאית בעולם. יתרה מכך, התבוננות כוללת אף מראה כי על אף, ואולי בשל, מאמצי הממשל האמריקאי לבלום את התוקפנות הרוסית באמצעות שימוש ממושך ואגרסיבי בנשק כלכלי בדמות סנקציות, היא מאבדת את אמון הציבור העולמי, המחפש לו מט"ח ותשתית פיננסית חלופיים.
בראייה גיאופוליטית וכלכלית רחבה, על פניו מסתמן כי הגברת המתיחות הבין־גושית, החרפת העימות הכלכלי־מסחרי בין סין וארה"ב ובעיקר, הסלמת המאבק מול רוסיה ושימוש בנשק הסנקציות נגדה – מאיצות את תהליך הדה־דולריזציה ברחבי העולם. עם זאת וכאן חשוב להבהיר, לא זו בלבד שהדולר, המהווה כאמור 60% מרזרבות המט"ח העולמיות לעומת 2.7% שמהווה היואן הסיני, הוא המטבע הבינלאומי הפופולרי והנסחר ביותר בעולם, אלא שכלכלת ארה"ב – חרף המשברים הפוקדים אותה – מהווה כ־25% מהתמ"ג העולמי ונחשבת מאז סוף המאה ה־19 לגדולה, לחזקה וליציבה בעולם.
וכך, אף שארה"ב שואפת לשמור על הסטטוס קוו, אין ספק כי שילוב בין נסיבות וגורמים פנים־אמריקאיים וחוץ־אמריקאיים - שאין לה בהכרח שליטה עליהם, ובהם אירועים, משברים ותהליכים שונים המתחוללים בעולם (כגון התחזקות סין והמטבע הסיני כמו גם התחזקות הכלכלות המתעוררות וארגון ה־BRICS) - משפיע משמעותית על שחיקת מעמדו של הדולר. פגיעה במעמדו ההגמוני משקפת, כאמור, תהליך של ביזור הכוח והחלשת העוצמה של המטבע והכלכלה האמריקאית, המתבטאים בין היתר בחלוקת משנה בין מטבעות שונים (מקומיים, אזוריים או בינלאומיים וכן, פיזיים או דיגיטליים), בין מערכות פיננסיות בינלאומיות שונות (בנוסף ל־SWIFT) וכן, בין מוקדי כוח שונים בעולם, דוגמת התחזקות והתפשטות היואן הסיני, נכון לעת עתה, בעיקר בחצי הכדור הדרומי.
האם תהליך הדה־דולריזציה ימשיך להתחזק ולאתגר את הכלכלה האמריקאית והמערכת הפיננסית העולמית? האם התרחבות התהליך תוביל לפיתוח "כלי נשק" פוליטי או אמצעי ענישה אחר, פרט לסנקציות? אין ספק כי בעידן הכאוטי רווי המשברים שבו אנו חיים, מדובר בתהליך המשקף את שקיעת עידן ההגמוניה האמריקאית.
התרעות פיקוד העורף