1. הדמון הגדול
לצורך שרטוט דיוקנו של עמית קיימתי שיחות. "הוא פדנט", אמר אחד מחבריו, "הוא לא מבין בתקשורת, לא מדבר עם תקשורת, הוא גם די בהלם מהסיטואציה שנוצרה סביבו". אז הסתפקתי בשיחות עם מתמחים שלו בעבר, חבריו לספסל לימודי המשפטים, שופטים ששירתו לצדו, אנשים שמכירים אותו, חברים שלמדו איתו, קצינים ומפקדים ששירתו איתו. בואו ננסה לצלול ביחד לדמותו של האדם שהדיח לאחרונה את חסן נסראללה מהתואר "האויב המר ביותר של מדינת היהודים".
2. הילד שצמח מלמטה
יצחק עמית נולד באוקטובר 1958 בתל אביב בשם יצחק גולדפריינד. שני הוריו היו ניצולי שואה הארדקור. "מבחינת אבא שלו היו שני ימי עצמאות, אחד היה יום העצמאות של המדינה והשני היה ה־8 במאי, היום שבו שוחרר מחנה הריכוז שבו שהה", מספר אחד מחבריו. הבית היה דתי. איציק (כך קראו לו כולם) הצעיר חבש כיפה, כמו אחיו דב. ב־8 באפריל השנה העלתה פרופ' ברכה אלפרט פוסט לא ארוך לדף הפייסבוק שלה. "אשמח שתכירו", כתבה, "השופט עמית, נשיא העליון הבא לפי שיטת הסניוריטי, לא מה שאולי חשבתם".
"בכיתה ג' ההורים, שרצו לתת לילדיהם חינוך דתי, העבירו אותם לבי"ס מוריה בתל אביב בחלק צפוני יותר של העיר. זה היה כרוך במאמץ לא קטן: יציאה בשעת בוקר מוקדמת וחזרה מאוחר בחשיכה, נסיעות בארבעה אוטובוסים הלוך וחזור. לאחר מכן המשיכו בחינוך הדתי בתיכון צייטלין. אמא הדסה הייתה אשת חסד, שנוסף על עבודה קשה לצד בעלה וגידול מסור של ילדיה, תמכה וסייעה לנזקקים והייתה מוקפת חברות מכל עדות ישראל. אבא שמואל, אדם דתי, ישר, ערכי ובעל חוש הומור ששעשע אותנו במפגשים המשפחתיים. זה היה בית הגידול שבו צמח השופט יצחק עמית. על לימודיו של עמית (בהצטיינות) ועל שירותו למדינה (קצין ב־8200) ניתן לקרוא בכתובים... כבת משפחתו אני יכולה להעיד ממקור ראשון על רגישותו, טוב לבו ואנושיותו, ועל כך שהוא זוכר תמיד כיצד צמח 'מלמטה', משכונת שפירא דלת האמצעים, ולבו לא גבה".
3. קצין מצטיין
4. שופט בחסד
5. קודם כל בן אדם
6. לתקן באחריות
7. לדחוף או להסכים?
התרעות פיקוד העורף