1. כשראיתי את האיור של אורי אינקס ובו פרצופיהם של “החבר'ה הטובים" שמנהלים את המדינה, מיד קפץ לי לראש השיר של יאיר ניצני ולהקת תיסלם “פרצופה של המדינה" - חיבור מופלא של שיר פוליטי, חריף, ביקורתי, נוקב, מסוג השירים שמושמעים מעט מאוד יחסית לעוצמתם ולהתאמתם למצב שבו נמצאת המדינה כרגע.
גבירותיי ורבותיי, כבוד ליאיר ניצני:

הוא יצא בבוקרו של יום קיץ מתיש
נשק לאישה, חצה את הכביש,
מכונית מטופחת נהג מיומן
שועטים לבירה - יום חדש לעסקן הקטן

מחייג בנסיעה - ענייני מפלגה
ודואג לחלקו בפרוסת העוגה
השיחה קולחת, הובטחו לו דברים
כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים

מסמכים לעיון, תקציבים לפיתוח
ועשן הסיגר לחלון הפתוח
הוא אומר לחבר מפלגה “רגע גדליה
אולי תהיה השגריר באוסטרליה"

הוא משקיף אל הנוף, למדינה שאהב
אז מה אם בדרך שיקר וגנב
פניו משתקפים בחלון בפינה
הפרצוף שלו הוא
פרצופה של המדינה...
מסדרונות השררה וקומות בירוקרטיה
תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה
הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים
וארבע מאות איש הפכו מובטלים

מדרימים במכונית - וילונות כחלחלים
הוא קופץ לביקור הורים שכולים
הוא שכח שהטיף בעד מלחמה
הפרצוף שלו הוא
פרצופה של המדינה

הוא חשוב, מקורב, הוא יהיה ויהי מה
זה הוא שיחליט אם תהיה מלחמה
זה הוא שיקבע את חינוך ילדיך
הוא יקבע נהלים, אתה תצא מכליך

בלהט נואם, לקהל מתרגש
אדמה גואלים במגל וחרמש
הצביעו נכון ואני מבקש…

תנו לי כוח
תנו לצרוח
מה שבא לי
כי הייתה לי
ארץ זבת חלב
נגנו עכשיו...

ואני לא מבין, מה השתנה?
אם אני האידיוט היחיד במדינה,
שחרד למחר וחולם עלי זית
ורוצה להרגיש שכאן זה הבית?

מלטף את פנייך, משקיף לחלון
ואת מחייכת מתוך החלום
אוהב שאת ככה ולא משתנה
החיוך שלך הוא
פרצופה של המדינה...

2. אחרי השיר "פרצופה של המדינה" אני לא יכול להתאפק ומוסיף לכם כתזכורת עוד שיר נוקב, קצר, שתחנות הרדיו שמשדרות מוזיקה עברית כמעט מתעלמות ממנו לחלוטין, ואני כאן כדי להזכיר לכם מדי פעם את "פוליטיקה", שירו של אריק הגדול, שמתחבר נפלא עם נבחרת הפרצופים ששולטת ומנהלת את המדינה.
ליידיז אנד ג'נטלמן, המלך אריק איינשטיין:

פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה
פותחת רגליים ללא הבחנה
אומרת שלום ועושה מלחמה
אין מה לומר, את זונה לא קטנה

הו, אלוהים, זאת הייתה אהבה
היינו כמו זוג משמיים
אהבנו עד כלות, עד כלות הנשמה
אהבתי אותך, כי היית רק שלי
הסתכלת לי ישר בעיניים
אמרת לעולם תישאר אהובי
ואז בלי בושה פתחת ת'רגלייים

פרנצ'סקה פוליטיקה, את זונה לא קטנה
פותחת רגליים ללא הבחנה
אומרת שלום ועושה מלחמה
אין מה לומר, את זונה לא קטנה.

פרצופה של המדינה | נתן זהבי

זה חיבור מופלא של שיר פוליטי, חריף, ביקורתי, נוקב. מסוג השירים שמושמעים מעט מאוד יחסית להתאמתם למצב שבו נמצאת המדינה כרגע